הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן סז

סימן סז

[הגה] ותשו' רמב"ן סי' רנ"ו. נ"ב עיין בתשובת תולדת אדם להרשב"א סי' שע"ג:

[סמ"ע אות כ] ויש ליתן טעם. נ"ב במ"ל כ' ע"ז ואין ספק שלא ראה שו"ת הרשב"א במקומה כי שם ביאר הטעם דשאני הכא דסמי' בידי' לכתוב פרוזבול אבל אותם השנויים בסי' מ"ב אותם התנאים תלויים בשעת מעשה:

[שו"ע] המלוה את חבירו. נ"ב עיין תשובת מהרי"ט חח"מ סי' מ':

[הגה] מיהו אם הלוה. נ"ב עיין תשובת מהרי"ט ח"א סי' ס"ה:

[באר הגולה אות ה] הרא"ש שם בגיטין. נ"ב ובירושלמי איתא עוד כותבין לאפוטרופסים על נכסי יתומי'. וצ"ע למה השמיט הרא"ש זה:

[סמ"ע אות נא] וביתומים קטנים. נ"ב לפי"ז ע"כ מיירי הכא בירשו קודם שביעית וק' לי דאמאי טענינן להו דמ"ש מלוקח סס"י זה וצ"ע:

[שו"ע] והמאוחר פסול. נ"ב עיין בתשו' אחרונה של הר"ן שכתב דפסול אף מזמן שנכתב הפרוזבל דשטר שלא נכתב כדין בטל מיניה השטר ועיקר של פרוזבל הוא מכח השטר עיי"ש ובירושלמי אפלגו בזה אמוראי. עיין בתי"ט פ' בתרא דשביעית:

[שו"ע] נאמן במגו. נ"ב ובמע"פ דיש גם ללוה מגו דפרעתי עיין כנה"ג:

[סמ"ע אות נז] אבל בלא מגו. נ"ב ובשו"ת הרמב"ן סי' רנ"ו הובא בב"י כ' דאפי' עכשיו דאין רגילים בפרוזבל ואין יודעי' אותו נאמן לומר תנאי הי' לנו מההיא טעמא גופי' דלא שביק היתירא וכ"כ מהריב"ל ח"א סי' ס"ח בפשיטות:

[ש"ך אות יג] הקשה הבעה"ת. נ"ב עיין בתשו' בני אהרן סי' א':