הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן נא

סימן נא עריכה

[ש"ך אות א] ולפע"ד לק"מ דהא נ"מ. נ"ב לפענ"ד אינו מספיק דמ"מ אמאי צריך שיאמר העד שבע"פ אני קניתי הלא בלא"ה אם מעיד על ההלואה בלא קניתי ג"כ אינו נאמן לומר פרעתי כיון דהוי שטר בע"א ול"ל מגו להד"ם דהא אינו נאמן לו' להד"ם כיון דאיכ' ע"א בשטר וע"א בע"פ וביסוד דברי הש"ך כיון דהעד אומר שלא פרע נשבע להכחיש העדים נראה דזהו הש"ך לשיטתי' סי' ע"ה ס"ק מ"ג דנרא' דמסכים לתי' הר"י דעיקר הטעם בנסכ' דא"נ במגו משום שהי' צריך לשבע להכחיש העד א"כ היכי דגם עתה מכחיש לעד נאמן במגו. ונ"ל שכן מוכח מדברי הר"ן פ' הכותב בסוגי' דהאי בקרא דהקשה דיצטרך לישבע להכחיש לבקרא. ולכאורה אמאי לא הקשה הר"ן בחזקה יותר דאמאי נאמן מחיים תפיסנ' במגו דלקוח הא אם יטעון לקוח יצטרך לישבע נגד הבקר' והוי מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע אע"כ כיון דגם עתה מכחיש להבקרא עדיף. ואולם לתי' ב' דתוס' והובא ג"כ בש"ך ס"ק הנ"ל דכל שאינו מכחיש להעד בשבועה הוי כב' אף שהעד אומר ג"כ שלא פרע מ"מ במה שאומר שלוה כיון דע"א אינו מכחישו הוי בזה כב' וממילא אינו נאמן לומר פרוע ודוק:

[שו"ע] הכותב כל נכסיו. נ"ב ע' תשובת הריב"ש סי' תכ"ו: