הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן לז

סימן לז

[שו"ע] שיש לאדם הנאה. נ"ב בתשו' רשד"ם סי' קי"א בחיו"ד כתב הא ודאי נוגעין בעדותן כל עוד שרוצים לעמוד בחומרתן כי יש להם הנאה שלוקחים נקמת' ממנו וכו' וכ"כ במהריב"ל ח"א כלל ה' ע"ש:

[ש"ך אות א] ומ"מ אין זה עיקר. נ"ב ובס' עזרת נשים סי' י"ז ס"ק ל' כ' דכן מוכח מסי' ק"ב ס"ט וע' לקמן סי' ס"ו ס"ק ע"ב:

[הגה] ב"י בשם תשו' שבסוף חז"ה. נ"ב וכן הוא בתשו' הרא"ש כ' נ"ח ס"ה:

[ש"ך אות י] נ"ב לענ"ד דהנוגע עצמו פסול בנגיעה של שום הנאה אבל קרובו דקרוב אינו חשוד לשקר רק דמגזה"כ הוא דפסול להעיד לקרובו בזה במה דאינו ממון קרובו רק נגיעת הנאה בעלמא כשר. ומשו"ה אם ט"ה אינה ממון לא מקרי ממון קרובו וכשר להעיד אח"כ מצאתי את זה במחנה אפרים ה' עדות סי' א':

[ש"ך אות לב] די"ל דהתם מיירי. נ"ב לענ"ד דפשוטו דהשותף המעיד שהקרקע של המוכר ידע זה מקודם שקנו אותו מהמוכר וא"כ ה"ל תחלתו וסופו בכשרות. ופשוט:

[שו"ע] מאנשי אותה העיר. נ"ב וקרובים דאנשי העיר יכולים להעיד מחנה אפרים ה' עדות סי' א':

[שו"ע] העד צד הנאה. נ"ב אם אמר העד לבע"ד אין רצוני שתקצוב לי שכר ואם תזכה יעמוד בך אם תרצה ליתן לי שום דבר נוגע הוא שהדבר ודאי שישלם לו ב"י סס"י זה:

[שו"ע] בעדות זו. נ"ב חבורה שקיימו ע"ע לעשות או שלא לעשות וחתמו אותם בקבלת נזירות מי שיעבור ע"ז קצתם מעידים שקבלו הנזירות בפה מלא כ"א רק בכתבי הוויין נוגעים דרוצים שקויים מעשיהם ולא יפרדו זמ"ז בענין זה תשו' מהריב"ל ח"א סי' ל"ה:

[שו"ע] לקבל עדות מהקהל. נ"ב ומ"מ עד מפי עד אינו נאמן תשו' לחם רב סי' רכ"ג:

[שו"ע] כיון שקבלום עליהם. נ"ב בת' יכין ובועז ח"א סי' ה' כ' דזהו רק לגבי יתומים גדולים אבל נגד יתומים קטנים אינן נאמנים וע' בתשו' הרב מוה' יעקב בולי שבסוף ספרו עזרת נשים סי' ב' בארוכה וע' בתשו' הרא"ם ח"א סי"ב: