הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן יח

סימן יח

[שו"ע] יוסיפו שני דיינים. נ"ב עיין בת' שבות יעקב ח"א סי' קל"ח שכ' דאם עבר ונצטרף לישב עם שני יושבי קרנות ורואה שרוצים לקלקל הדין מותר ללמד לשונו לומר א"י כדי שיוסיפו שני דיינים ובתשו' חו"י סי' קמ"ז ד' קל"ה ע"ב כ' וז"ל אך אם יאמר הדיין היחי' ואפי' אם כבר אמ' דעתו לחביריו שרבו עליו שנתן לבו על דבריהם והיא מסופק בדין יכול להכריח אותם שיוסיפו דיינים כדין אחד אומר א"י מעיקרא אף שמכוער הדבר וע"ז נאמר ויראת מאלהיך מ"מ אין הב' יכולים לגמור הדין עיי"ש:

[סמ"ע אות ט] השנים שהן הרוב. נ"ב דאותן שאומרים א"י כמאן דליתניהו דמי אבל לדעת הרמב"ם דס"ל כמאן דאיתניהו בזה כ' הרש"ל כמ"ש הסמ"ע משמו ס"ק ו' דכה"ג צריכים להוסיף כיון דאין הרוב נגד האומרים א"י:

[סמ"ע בא"ד] וזה נלע"ד ברור. נ"ב עיי' בת' שבות יעקב ח"א סי' קל"ג שהסכים ג"כ להלכה דיש לחלק בין הוסיפו דייני' מעיקרא אדעתא דג' נחית וע"ש עוד:

[סמ"ע בא"ד] שביררו ד' או ה'. נ"ב א"י כונתו בזה דפשוט דהרמ"א ס"ל כההיא דססי' י"ג דאם אומר א"י דמהני אבל מ"מ דוקא היכי דהתנו דניזל בתר רוב אבל בסתם שבררו עשר' שיפשרו ביניהם בעי שיסכימו כולם לדעת א'. וא"כ ה"נ בקהל שביררו בעי שיסכימו כולם לדעת א' ולא אזלי' בתר רוב ובאמת אם התנו במפורש לילך בתר רוב אם אמר א' א"י דמהני ודין דהכא קהל שביררו או בע"ד שביררו הכל א' הוא ופשוט: