הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן טז

סימן טז

[שו"ע] כשתבעוהו תחילה בלא ראיה וחייבוהו ב"ד. נ"ב היינו דוקא שכבר פסקו הב"ד השבועה אבל מקמי הכי אף דכבר טענו שניה' והנתבע טוען שיפסקו לו הדין והתובע אמר יש לי ראיה וכו' אין נותנין זמן לנתבע והא דאמרינן בס"א ולאחר ל' יום פוסקין הדין היינו בשאר טענה שאינו עסק שבועה כמו דיני צוואה וירושה בזה אף הפסק ב"ד נותנין זמן לתובע כמו לנתבע. ב"ח:

[סמ"ע אות יד] כשאומר כן לאיש אחר. נ"ב עיין ת' שבות יעקב ח"ג סימן קמ"ג: