הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תרעג

סימן תרעג

[ט"ז סק"ו] ומאד תמהני על גברא רבא זה דכ' שלא בדקדוקי לענ"ד דברי תה"ד נכונים וברורים. דוודאי ס"ל מסברא פשוטה דאם בב"ח מקרי ראוי להתכבד ע"י שיתבטל דלא בטל דמאי בכך שאחר הביטול לא יהיה רל"ה מ"מ עתה דראוי להתכבד א"א שיתבטל אלא דהוצרך לראי' מדברי התו' דלא נימא דעיקר רל"ה דבר שבמנין אין דנין על חתיכה זו רק אם חתיכות אחרות כיוצא ראוי' להתכבד. וא"כ נר חנוכה אף דמצד המצוה הוי דבר שבמנין מ"מ כיון דנרות אחרות כזה לא הוי דבר שבמנין בזה הדין דבטל ולזה מביא ראי' מתוס' כיון דחטאת בטל דאינה ראויה אלא לכהנים אף דעכ"פ חתיכות דעלמא כיוצא בזה ראוי להתכבד הרי דלא אזלי' בתר חתיכות דעלמא אפי' לחומרא כ"ש דלא אזלי' בתר דעלמא לקולא וזה ביאור תוס' בקושייתם דהקשו אמאי חטאת בטל הא הוי חתיכה הרל"ה וכ"ת שאני וכו' דהא חתיכה בב"ח וכו' ולכאור' תמוה דבלא"ה מי ניחא אמאי הוי בב"ח רל"ה הא אסור לכל אלא דכוונתם דבל"ז י"ל דאזלי' בתר חתיכות דעלמא ושפיר הוי בב"ח רל"ה כיון דחתיכות דעלמא כיוצא בזה הוי רל"ה ולזה הקשו כיון דחטאת בטל ע"כ דאזלי' בתר חתיכה זו א"כ בב"ח אמאי לא בטל ותירצו דאם יתבטל יהי' חהרל"ה וא"כ מסקנתם דאזלי' בתר חתיכה זו וזהו ראיית התה"ד וברור:

[סעיף ב'] בשוגג אינו זקוק לה. ובמהרש"ל סי' פ"ה פסק דבכה"ג צריך לחזור ולהדליק: