הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תרנה

סימן תרנה

[מג"א סק"א] אסור לצורך יו"ט שני. ע"ל סימן ש"ז ס"ה אומר לנכרי בשבת לעלות באילן להביא שופר. הרי דמותר לצורך יו"ט ב'. וע' בס' מחצית השקל שם:

[שם] ונ"ל דאפילו ביו"ט ראשון אסור לטלטלו. כאן לענין מצות לולב ובסימן תקפ"ו לענין מצות שופר דעת המג"א דלא שרינן טלטול מוקצה במקום מצוה. ואולם לעיל סימן תצ"ח דעת המג"א מבואר דמתירים טלטול מוקצה משום מצות כיסוי. אחר כך ראיתי שעמד בזה בס' שער המלך פ"ב מהל' יו"ט:

[ט"ז סק"ב] אלא איסורא דרבנן דו"ק היטב לא זכיתי להבין דהא הסמ"ג שם הוכיח דאסור להקיף ע"י נכרי מהא דעשה דגילוח מצורע דוחה ללאו דהקפה. ואם היה אפשר לקיים שניהם ע"י נכרי לא היה עשה דוחה עכ"ל. אם כן אם איתא דהוי רק עשה דרבנן עדיין יקשה הא אפשר לקיים שניהם בדאורייתא ואיך שרינן ע"י ישראל לעבור על לאו דאורייתא א"ו ברור כמ"ש הסמ"ג מקודם דע"י נכרי אע"פי שאין בו מלקות אלא במסייע מ"מ איסורא איכא. היינו דאסור מדאורייתא מדין ניקף אף דהמקיף אינו בר חיובא מ"מ הניקף עובר אלא דאין בו מלקות דהוי אין בו מעשה אבל איסורא דאורייתא איכא. ודברי הסמ"ג הם ממש דברי תוס' שבועות ג' ע"א. ומבואר להדיא דהוא דאורייתא והוא ברור וצ"ע: