הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תרלט

סימן תרלט

[סעיף ב'] מותר לאכול אכילת ארעי. בא"ר סי"א הביא בשם התניא ושבולי הלקט שכ' בשם הר"ר אביגדור דאכילת ארעי דשבת ויו"ט חשיב קבע ובחי' צל"ח ברכות דמ"ט א' בתוס' ד"ה אי בעי כ' כן מסברא דכוונת תוס' דשם כיון דכזית זה חובה משום י"ט לא מחשיב עראי דחובתו משוי ליה קבע עיי"ש. אלא דלפ"ז אחר שכבר יצא ידי חובתו בסעודת יו"ט מה שאוכל אח"כ הוי בו דין עראי ול"צ סוכה רק ביתר מכביצה:

[מ"א סק"ז] היינו כשאכל כביצה דומיא דעירי. נ"ל כוונתו דלשיטתו דלפי מה דהוכיח דלא כהרא"ש ממילא במיני תרגימא בשאוכל ביתר מכביצה מקרי קבע ולא בעי' קבע ממש. משא"כ להרא"ש הדין דבעי' דוקא קבע ממש. וכן נראה מהעתקת הא"ר דברי המג"א. ואולם מדברי הפרמ"ג נדמה דהבין דכוונת המג"א להוכיח דקבע לחוד אם אוכל פחות מכביצה לא בעי סוכה עי"ש ולענ"ד העיקר כמ"ש:

[סעיף ג'] אפילו אוכל כזית פת יצא י"ח. וצריך שיאכלנו בענין שלא ישהה באכילתו יותר מכדי אכילת פרס. ע' סימן תע"ה ס"ו:

[סעיף ז'] גשמים בלילה. בצל"ח ברכות דף מ"ט כ' דימתין שעה א' וב' עד שיפסקו הגשמים ויאכל אח"כ בסוכה. ואם רואה הגשמים אין פוסקים יאכל בסוכה ולא יברך. ואם אח"כ פסקו הגשמים יחזור ויאכל יותר מכביצה בסוכה ויברך עיי"ש. והיינו דאם יאכל פחות מזה לא יכול לברך. דשמא כהפוסקים בליל א' חייב גם בשעת הגשמים. א"כ כבר יצא במה שאכל בשעת גשמים וליכא חיוב ברכה רק באוכל יותר מכביצה כמו בשאר ימי הסוכה: