הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תקכח

סימן תקכח

[מג"א סק"ב] דע"ת אין מתיר אלא צרכי סעודה. לכאורה הא נראה ליתן טעם אחר. דע"ת אינו מתיר רק מה דמותר ביו"ט לעשות לצורך עצמו מותר לעשות לצורך שבת. וגם דאפשר שיהיה לצורך יו"ט אם יקלעו לו אורחים. אבל לענין עירוב דלא משכחת דבר זה לצורך יו"ט עצמו דע"ח להיתר יו"ט צריך להיות קודם יו"ט. וגם המעשה דעירוב בוודאי אינו לצורך היום דלא יהיה הטלטול ביומו כיון דלא היה מערב קודם. בכה"ג דוודאי לצורך שבת הוא אין ע"ת מתיר ודו"ק. ויש לי לעשות סמוכים מדאמרינן בביצה דכ"ב א' שאני הטמנה מוכח מלתא דלדעת השבת עביד. הרי במה דמוכח דלצורך השבת עביד לא מהני ע"ת. ואף דקיי"ל דגם להטמנה מהני ע"ת. מ"מ י"ל דבהטמנה אין מוכח כ"כ דלצורך שבת עביד. אבל הכא לענין ע"ח דוודאי ל"ש ליומא קיימא הסברא כיון דניכר להדיא דלצורך שבת לא מהני ע"ת. ובסוגיא דביצה תמוה לי במה דמשני דעירב לזה ולא עירב לזה. הא הטמנה בעצמותה ליכא מלאכה. אלא מה דאסור בשבת להטמין באינו מוסיף הבל היינו משום דשמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחנה. וא"כ הכא ביו"ט אמאי לא יטמין. הא אף אם ירתיחנה. הא לגבי מלאכת הרתיחה דהיא בשול מותר מצד ע"ת דבישל מבע"י וצע"ג: