הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תצט

סימן תצט עריכה

[סעיף ג' בהג"ה] דמותר לטלטלן הפר"ח חולק דהא בסוגיא י' מתרצים על רומיא דב"ה משום דחזי למזגי עלייהו וזה ל"ש בנוצות. ולענ"ד לק"מ דעל דינא דב"ה דמתיר להגביה העור (אף דהעור הוי מוקצה כמ"ש תוספות שבת מ"ט א') ליכא קושיא דהא בההיא דלא יחפור באמת ראוי להתיר לשחוט היכי דאין לו רק עפר מוקצה. דהא מתירים טלטול מוקצה משום שי"ט כמ"ש תוס' דמותר לסלק אפר כירה לאפות פשטיד"א. והא דאסרי' נשחוט צ"ל כמ"ש המג"א סי' ק"ט סט"ו דאפר לכסות גרע דרק טלטול מוקצה מתירים משום שמיו"ט. אבל לא שמוש מוקצה. א"כ ממיילא פרכת הש"ס דב"ה אדב"ה לא היה מהא דב"ה מתיר דיגביהנה. דהתם מתירים משום סופן מש"ת ויהיה ביטול שי"ט דמתירים משום שי"ט. וע"כ פרכת הש"ס משום לפני הדורסן. דמחזי כעיבוד. ועלה משנינן דחזי למזגא וא"כ הכא בנוצות שפיר מתירים דחיישי' שלא ירצה לשחוט ויהיה מניעת שמיו"ט. ומשום שיו"ט מותר לטלטל מוקצה. ודוק:

[מג"א סקי"א] לקצב עליו משום שמחת יו"ט. אף דשימוש מוקצה אסור לצורך אוכל נפש. ע' מג"א ססי' תק"ט. צ"ל דמ"מ כיון דהוא כלי קיל יותר: