הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תעה

סימן תעה

[מג"א סק"ה] דהא אין יוצאין בשרשים אף דאוכל עוף טמא שאין בו כזית חייב משום ברי'. אף דאין עצמות שבו בכלל האיסור כיון דאכלו חייב. חייב על הבשר משום בריה מ"מ הכא א"א לאכול השרשים דהם רשות ומבטל למרור כדאמרי' במרור ומצה שאוכל ביחד היכי דא' רשות וכ"כ במחצית השקל. ומ"מ לענ"ד יש לדון. דהתם אמרי' דמעט מצה נכנס במרור רשות ובטל ובצר ליה המצה משיעוריה. אבל הכא סוף סוף במשהו מרור שלא נתבטל בשרשים יוצא מדין בריה כיון דאוכל כולו ודו"ק:

[מג"א סק"י] היאך נפטר הקרי"ן בזה דהא צריך לברך עליו שהכל. לענ"ד י"ל בזה אם בירך בפה"א יצא. כיון דהוא פרי האדמה. אלא כיון דמבושלים טובים אינו חשוב לברך על חי ברכה מבוררת ודי בברכת שהכל אבל מ"מ יש לומר דבדיעבד דיצא עמג"א לעיל סי' ר"ה ובהעוז"ר. גם מ"ש המג"א ועוד נ"ל שאין לברך כלל כמ"ש סי' ר"ב גבי פלפלים לא ידעתי דהתם אמרי' דמדינא סגי בשהכל אבל לא דלא יברך כלל זולת בפלפלים יבישים דליכא אוכל כלל ולזה וודאי לא דמי לקרי"ן:

[סעיף ד'] כגון שאנסוהו עכו"ם או לסטים. במשבצות זהב בפתיחה כוללות ח"ג אות ה' מסתפק אם אנסוהו לאכול מרור י"ל דלא יצא כיון דהוא מר ומזיק עיי"ש: