הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תנב
סימן תנב
עריכה[מג"א סק"ג] דברי הרמ"א תמוהים דגם לענ"ד דהרמ"א פי' מ"ש המחבר וכן אם משהה וכו'. וכן כדי שלא יצטרך ליזהר שלא ינוחו המים מרתיחתן. היינו דבחד מינייהו סגי בעלמא או דנזהר להשהותן עד שיגמרו פליטתן בצמוצום ולא יותר כיון דטרידי לבלוע לא מפליטים או דיזהר שיוציא הכלים בעוד שלא נחו המים מרתיחתן דאז מה דבלעו המים לא פלטו. אבל קודם שעה ה' יוכל להשהותן הרבה אף שינוחו מרתיחתן. וכיון שכן דאמרי' דלאחר זמן איסורו מהני א' מהן. והיינו דאינו משהה יותר מדאי אלא בצמצום עד שיגמרו פליטתן דבזה מותר אף שינוחו מרתיחתן. א"כ ממילא לא היו החיים רותחין כל שיעור זמן הגעלה דהא לא השהה אותן רק עד שיגמרו פליטתן. ואם נחו מרתיחתן רגע א' מקודם ממילא בשעת גמר הפליטה לא היו המים רותחין. א"כ מוכח דהגעלה מהני אף אם אין המים רותחין ואם כן שפיר כתב הרמ"א אך רבים חולקין ודו"ק:
[שם] דכ"ז שהם רותחין לא בלעו ממי הגעלה. היינו דאמרינן לגבי המים מדבלעי לא פלטי דמה שבולעים ברתיחה זו לא פלטי ברתיחה זו. אבל בלוע שמכבר פולטים וכמבואר בתוס' וא"כ אם מניחים מרתיחתן אף שחוזרים ומרתיחים מ"מ גם בעידן ריתח' מבליעים בכלי מה שבלעו בעידן דנחו. כיון דלא בלעו ברתיחה זו הוי כבליעה ישנה ודו"ק:
[מג"א סק"ו] אין חוזר וניעור כיון שהם טעמים חלוקים. מ"מ ק' לי דעדיפא מיניה י"ל אפילו במכניס ב' כלים יחד במים ויש ס' נגד א' דשרי דהא איסורים מבטלים זא"ז:
[שם] דלא כע"ש. לענ"ד אף להסוברים גם בטעם אמרינן חוזר וניעור מ"מ הכא שרי. כיון דבשעת הגעלה קודם פסח היו המים מותרים. ממילא הוי טעם שני בהיתר. ואיכא ג' טעמים להיתירא. ושרי כמו במגעיל קודם ה'. ועדיף מיניה דקודם שעה ה' לא הוי וודאי נ"ט בר נ"ט היתר דהא חמץ שמו עליו. אבל הכא דהוי היתר מכח ביטול בס' זהו מקרי נ"ט בר נ"ט דהיתירא אפילו בחלב ודם ע' י"ד סימן ק"ג. וא"כ ל"ש חו"נ. ומה"ט יש לדון במ"ש רשב"א במגעיל ב' כלים זאח"ז שאין ס' נגד שניהם אמרי' דחו"נ. דנהי דבאיסור בעין שנתערבו זאח"ז אמרי' דחו"נ אבל בפליטת הכלים דבעידן שהגעיל הכלי א' והיה ס'. מקרי נ"ט בר נ"ט דהיתירא. ושוב כשהגעיל כלי הב' אין מצטרף פליטת הראשונה דכבר הותרה מדין נ"ט בר נ"ט דהיתירא ולא אפשר לחול עליו שם איסור. זולת להסוברים דבבישול לא מהני טעם שני בהיתר. אלא דהכא דאיכא הרבה טעמים וב' כלים ממילא בזה במגעיל ב' כלים בזאח"ז המים נאסרו דבעוד הפליטה הא במים לא מהני נ"ט בר נ"ט דהיתירא. ומותר רק מדין בטול בס' ושוב אמרי' חו"נ ודו"ק היטב:
[סעיף ג' בהג"ה] אם נוגעין זה בזה. ק"ל דמה בכך דבמקום נגיעתן לא סלקו הרתיחה הא המים נכנסין תוך הכלי וא"צ שיהיה המים על דופן הכלי אא"כ בכלים ששואבים מהם רותחים ע' סעיף ו':
[סעיף ה' בהג"ה] במי טברי' מגעילו בהן. זהו לא חידוש. אלא דבא"ח כ' ואם נאסרו בחמי טברי' ונראים דברים שאפשר להכשירן ע"י חמי אור בכלי ראשון שהגעלה ע"י אור כשירה לכל עכ"ל. מבואר דהחידוש דיכול להגעיל אפילו ע"י חמי אור ולא אמרי' דלבעי חמי הגעלה דוקא בחמי טבריא דכבולעו כ"פ. ובב"י איתא מגעילו בהן או בחמי האור: