הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תמח

סימן תמח

[סעיף א] חמץ של עכו"ם וחמץ של חרש שוטה וקטן שעבר עה"פ ע' משבצות זהב בפתיחה כוללת ח"ב אות ב':

[מג"א סק"א] ואם קבלו אסור בהנאה וכן אם נתחמץ לו עיסה ביו"ט אחרון ואם היה אונן על מתו ע' במשבצות זהב בפתיחה כוללת ח"ב סי' כ"ט:

[סעיף ג'] אם מכרו במה שכותבים בשטר מכירה לנכרי כל חמצי מכור לך הא להרמב"ם והמ"ע לחו"המ ססי' ר"ח לא מהני כיון דאינו מזכיר מין מסויים עמ"ש בתשובה:

[מג"א ס"ק ד] אבל עכו"ם לעכו"ם עושה שליח וכ"כ הריק"ש חוה"מ סי' קפ"ח אבל מדברי בעה"ת הובאו בב"י יו"ד סי' קס"ט ובהגהות שם סי"א מוכח דנכרי לנכרי אין נעשה שליח כמ"ש התפל"מ שם וע' בב"ש אה"ע ססי' ה' ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' ה' כתב אבל גוי לגוי אפשר דהוי שליח:

[שם] והטעם דאמרי' אדעת' דעכו"ם ע' ת' נ"ב חיו"ד סי' קנ"ד מהדורא תניינא:

[מג"א סק"ה] השתא נמי עובר עליו עיין מחנה אפרים הל' מאכלות אסורות פ"ח הט"ז ד"ה עוד שייך:

[מג"א סק"ז] רק משום חומרא דחמץ אסור בסעיף זה דמיירי מעיקר הדין לעשות לכתחלה בזה מדינא אסור דשמא לא יתקיים התנאי והוי החמץ של ישראל ועובר בב"י אלא בדיעבד אם עשה כן ונתקיים התנאי מדינא מותר החמץ לאחה"פ ואולם י"ל דבידו להתקיים התנאי דאם הנכרי לא יחזיר לו יאמר הריני כאלו התקבלתי דמהני לכאורה במתנה עמ"ל וא"כ י"ל דאפי' לכתחילה שרי וצ"ע:

[סעיף ה'] אע"פ שבטלו וה"ה דאיכא תרתי למעליותא שביטל והי' אנוס על הביעור הארכתי בתשו':