הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שיט

סימן שיט

[סעיף ו'] מתוך קליפתן הירוקה באשל אברהם סי' ש"ך סק"א תמה דאיך מותר לשבור אגוזים מקליפתן ולא הוי מפרק דמ"ש קליפה ירוקה מעץ שעליו הואיל ונתכסה בו ע"ש:

[מג"א ס"ק ח'] מותר לקלפו קשה לי מהא דאיתא שבת ע"ד א' ולחשיב נמי כותש פירש"י חטים במכתשת להסיר קליפתן הרי אף דכבר נפרקו החטי' משבלים מ"מ במה שמסיר עתה קליפה ע"י הכתישה מקרי מפרק וצ"ע:

[סעיף י'] ונותן לתוך הסודר ולדיעה א' אפילו במשמרת שרי:

[מג"א ס"ק י'] אם יש בו קמחים היינו בסודרים אבל במשמרת אסור להצילן במג"א דנראה דקאי אמשמרת בהכרח הוא ואח"כ מצאתי בעזה"י שכ"כ האחרונים:

[מג"א ס"ק יא.] דדוקא ביין מותר. ההיא מימרא דזעירא נותן אדם מים צלולים לתוך משמרת ואינו חושש צ"ל דזעירי לא ס"ל לההיא דפ' דם חטאת דשרייתו זהו כבוסו וס"ל בטעמא דמתניתין דהיתה עליו לשלשת מקנחו בסמרטוט אבל ליתן מים אסור היינו מטעם שמא יסחוט אבל לפי ההלכה דקי"ל שרייתו זהו כבוסו מים במשמרת אסור כך ביאור כוונת המג"א בשער המלך פכ"ב מהל' שבת:

[מג"א ס"ק טז] וכ"מ בסי' ש"ך דלא אסרו ואין לדחות דהתם מיירי לאכול לאלתר דבברירה כזו ע"י סחיטה גם מיד אסור כמ"ש המג"א סי' ש"ך ס"ק ד' ואף להט"ז שם סק"ד דמותר לאלתר הא מ"מ מדאסר ר"ח בבוסר דמיירי ע"כ באינו לאכול לאלתר מוכח דבשארי דברים אף כה"ג מותר:

[מג"א ס"ק יז] להאוסרין אסור ע"י מפה והא דאינו אסור משום שמא יסחיטו כ' הב"י כיון דאינו נשרה במים אלא דבר מועט מהבגד כדי הנחת פיו לא אתי לידי סחיטה וגם אין זו שרייה הצריכה סחיטה שבהגעת מים בבגד כסחוט ועומד הוא עכ"ל:

[סעיף יז בהג"ה] משום זורה ולא ראינו מי שחשש בזה כיון שאינו מתכוין לכך כ"ש שאין דרך זריקה בכך. עכ"ל הרי"קש: