הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן רעג

סימן רעג

[מג"א סק"א] אבל לכתחלה. איני רואה הכרח לזה דמה דנקט המחבר שאם קידש ל' דיעבד היינו רבות' דלכתחלה דדעתו לאכול בפנה האחרת הוי יותר מקום סעודה. כמו מחדר לחדר. דמהני דעתו מתחלה לכך לדעת הטור ולזה אשמועי' אף דקידש לאכול בפנה זו ואח"כ נמלך דמ"מ מהני. וגם ממנ"פ אם נימא דוקא דיעבד יהיה הדין דוקא. שהלך לפנה האחרת. וזה אינו במשמע לשון הש"ע ובממנ"פ אם מיירי דוקא בהלך אמאי נקט קידש לנקוט קידוש לאכול בפנה אחרת והלך דהא עיקר דיעבד במה שכבר הלך. אבל מעשה קידוש לא מקרי דיעבד דהא יכול לאכול כאן ודו"ק:

[ס"ד] אם אינו נהנה עמהם. אף דהמחבר כתב לעיל סימן רע"א סי"ד דראוי לחוש לדברי הגאונים דצריך דהמקדש ישתה. צ"ל דהכא במקדש רק להוציא האחרים מקרי הם המקדשים. ולכאורה מוכח כן מהא דאמרינן לאפוקי אורחים דגנו ואכלי בבי כנישתא. והא המקדש אינו יכול לשתות. דהוא לא יצא ידי קידוש שלא במקום סעודה. אמנם י"ל דהגאונים לשטתייהו דיין הוי ג"כ מקום סעודה. א"כ י"ל דהמקדש שתה שיעור שחייב בברכה אחרונה. והוי מק"ס:

[שם בהג"ה] בשם הרי"ף והרא"ש והטור. וכן מבואר דעת תוס' פסחים ק"ז ד"ה דהוי:

[שם] והוא שאינם יודעים. ע' פר"ח לקמן סימן תקפ"ה:

[ס"ה] שתה כוס של יין. ע' בדרישה לעיל סי' רס"ט שכתב דזהו דוקא לשיטת הרמב"ם והרשב"ם דכל ז' מינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם מש"ה הוי מקום סעודה דהוי קביעות אבל לשטת הרא"ש וסייעתו דאין טעון ברכה לאחריהם במקומם רק פת ומין דגן ע' לעיל סי' קפ"ד לא מהני כוס יין למחשבי' למקום סעודה ובעי' פת או מין דגן. והטור דהביא כאן דברי הגאונים. היינו דהם ס"ל דז' מינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם. ונ"מ מזה לדידן דמיני דגן מקרי מקום סעודה. ונראה ראיה לזה דהא להרא"ש דס"ל דאין קידוש אלא במקום סעודה דאורייתא מאי פרכינן ריש נזיר קדושא ואבדלתא מושבע ועומד מהר סיני. וע' בתוס' דהוא דרך בתמי' וכי החיוב לקדש על היין. והא משכחת דאין לו רק יין וצריך לשתותו מדאורייתא שיהיה מקום סעודה. אע"כ דלהרא"ש באמת לא הוי יין מקום סעודה:

[מג"א סק"י] ונ"ל דכזית מיהא בעינן. באשל אברהם סימן רל"ט סקט"ז כתב דסבירא ליה דוקא כשמקדש על הכוס אבל מקדש על פת בעינן ב' זיתים ע"ש:

[מג"א ס"ק י"א] מיני תרגומא מה' מינים. לענ"ד מדברי תר"י בברכות הובא במג"א סימן קפ"ח ס"ט מוכח דס"ל דיין ומיני תרגומא לא מחשיב מקום סעודה עיי"ש:

[מג"א ס"ק י"ב] שישתה עוד כוס ע' אשל אברהם סי' תרל"ט סט"ז די"ל דמקדשים על הפת לר"י שיאכל ב' זיתים: