הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן רסה

סימן רסה

[מ"א ס"ק ב'] ותלמוד ערוך הוא. לפ"ז יהא מוכח מסוגי' זו דעכ"פ אם לא היה עליו בה"ש והונח בשבת ולא היה דעתו להיות עליו כל השבת לא הוי בסיס. וק' מלשון תוס' ריש ביצה ד"ה ובה"א וכו' וי"ל לפיר"ת ניחא וכו' הא שם דלא היה עליו בה"ש לכ"ע מותר. וביותר ק' בתוס' בשבת מ"ד ד"ה יש עליו מעות ובמניח בשבת איירי וכו'. וי"ל כגון דהניחם כדי להסירם אחר השבת. הרי די"ל אף דלא היה עליו בה"ש וגם דעתו להסירה בשבת מקרי בסיס. ואולם התמיה קיימת על תוס' מההיא דשליפי אגורי. ונ"ל די"ל דלא הוי ביטול מהיכנו. דבכל שעה שירצה לשתות בכלים יכול להניח על הכרים גם דבר ההיתר ואח"כ יהא מותר לנער דאין מוקצה לחצי שבת. וכמ"ש הט"ז להדי' לקמן ססי' ש"י ודו"ק:

[שם] נ"ל דלק"מ דעכ"פ. עדיין יקשה מפירכת הש"ס דנותנים כלי תחת הדלף הא זה דומה לשעוה וצ"ע:

[שם] כ' עוד בהג"א אם יש בכלי. וק' לי א"כ היכא משכחת אין נותנים כלי תחת השמן. הא לא הוי ביטול כלי מהיכנו דכשירצה לטלטל הכלי יניח בו ההיתר ומשום דהיה בסיס שעה א' קודם שנתן לתוכו היתר. הא קיי"ל אין מוקצה לחצי שבת וכמ"ש לעיל וצ"ע:

[מג"א ס"ק י'] וא"כ אפי' בשברן שרי. האליה רבה אוסר ועיי"ש מ"ש בשם הלבוש: