הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן רנב

סימן רנב

[מג"א ס"ק א'] ועסי' רנ"ז. רנ"ד ס"ב כצ"ל (פר"מ):

[מג"א ס"ק ב'.] סי' שי"ח ס"ח. זה תמוה דשם מבואר בהיפוך וראיתי שגם בת"ש עמד בזה:

[מג"א ס"ק ה'] משום דאכתי לא קנהו ק' לי אף להפוסקים כסף אינו קונה בנכרי מ"מ הגביה קנאו ונעשה חפצו של נכרי קודם שהוציאו גם ביחד לו מקום במה קונה העכו"ם המקום ההוא שיהיה חצרו וצ"ע:

[סעיף ב'] וגם שיעשה העכו"ם המלאכה בביתו. והיכא דהמלאכה שעושה הנכרי היא רק מלאכה דרבנן אם שרי בקבולת בבית ישראל ע' שו"ת נ"ב ח"ב מא"ח סי' כ"ט:

[שם] בטובת הנאה צריך לו' ואפי' שהיה שהות לגומר' המלאכה מבע"י מכ"ש בלא קצץ כלל דכל שרואהו עושה מלאכה בשבת ליכא מעליותא במה שהיה אפשר לעשותו מבע"י:

[מג"א ס"ק ט'] דהא אסור ליתנם ל בשלחן עצי שטים כ' דמיירי היכי דהיה היתר ליתנם לו כגון ביום ד' וה' או דהיה יכול לגומרה קודם שבת ובזה לענין המחאה קיל יותר בשכר ולא קצץ מבחנם:

[סעיף ד] כל שקצץ אפשר דוקא קצץ ממש אבל בטובת הנאה אף שהתחיל הנכרי דמקרי קצץ מ"מ אסור כי היכי דחמיר לענין דצריך למחות בו וכן משמע מדברי מג"א סי' תקט"ו ס"ג:

[מג"א ס"ק ט"ו] לית ביה משום מוקצה עיין מג"א לקמן סי' תקפ"ה סכ"ה:

[מג"א ס"ק כ'.] דמ"מ ק' לימא גבי ריחיים זה תמוה מאד דהא ע"כ הברייתא דלא כב"ש דאמאי שרי במוגמר וכדומה אע"כ דאתי' כב"ה ורחיים דאסור משום השמעת קול וכן מצאתי באבן העוזר סי' שכ"ח:

[מג"א ס"ק כ"ה] מ"מ הואיל עיין תשו' שאגת אריה סי' ל"ט: