הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן קנא

סימן קנא

[סעיף ג'] אבל בבהמ"ד מותר. מקור הדין הובא בב"י בשם מהר"י חביב. וכ' אפי' שינת עראי אסור בבהכנ"ס אבל בבהמ"ד אע"פ דחמיר מבהכ"נ נראה דמותר. דאמרינן פ' מי שמתו הני ציפי דבי רב דהני גרסי והני גני עכ"ל. הרגיש בקושי הדין דאין להקל בבהמ"ד יותר מבית הכנסת. אלא דהוכיח כן מסוגי' דמי שמתו ולענ"ד ראיה זו תמוה מאד. דהרי אמרי' פ"ד דמגלה דף כ"ח אמר רבא ת"ח ותלמידיהם מותר. והקשו שם מעובדא דרב אדא ורבינא שם דאמרי לאו משום מטרא ונאמרה בזה ג' תירוצים דעת הגהת אשירי דהחמירו על עצמם ודעת הרמב"ם דרק מדוחק שרי. דעת הר"ן דרק בבהמ"ד מותר לת"ח הרי לכולהו תירוצים ת"ח מותרים ליהנות ולאכול בבהמ"ד מדוחק א"כ י"ל בההיא דפ' מ"ש דשינת עראי הוי כמו אכילה מדוחק ולהרמב"ם והגהת אשירי ת"ח מותרים בזה גם בבהכנ"ס. ולהר"ן רק בבהמ"ד אף שלא מדוחק. אבל לאינש אחרינא דלאו ת"ח אין לנו ראיה להתיר בבהמ"ד יותר מביהכנ"ס דהא באמת ת"ח מותרים ליהנות בביהמ"ד וצע"ג. וע' יו"ד סי' רמ"ו סט"ז ובש"ך שם סקט"ו:

[מג"א סק"ד] דלא יכניס בא"ר חולק עליו מסברא ולענ"ד דברי המג"א תמוהים דהא האי דינא הוא מדברי המרדכי ובמרדכי מביא ראי' ליה מסוגי' דפ"ק דב"ב דאמרינן עיילי' לפוריא להתם ע"ש נדחקו דעיילא לפוריא היינו סמוך לבהכנ"ס ולהמרדכי לא ניחא לי' בזה. עכ"פ אם מותר לישן דהוא מהראי' ממילא מוכח דמותר להכניס מטתו לשם דהא עיילי' לפוריא: