הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן סז

סימן סז

[מג"א ס"ק א'] ע' בטור יו"ד סימן כ"ח. ולקמן סימן תקפ"ה במג"א ס"ג:

[שם בא"ד] ומשמע בל"ח. וק"ל הא ע"כ מיירי בקרא פסוק ראשון דאל"כ אלא דמסופק גם בזה איך ס"ל לשמואל דא"ח וקורא. הא כיון דמסופק ממילא לא כיוון. וצריך לחזור ולקרות כמ"ש המגן אברהם רסי' ס"ד:

[שם בא"ד] מיהו בסימן ס"ד ס"ג. לענ"ד הדין עם הלחם חמודות דהא חזי' בשמואל ס"ל דספק קרא ק"ש דאינו חוזר וקורא דק"ש דרבנן. ר"א ס"ל דחוזר היינו דס"ל ק"ש דאוריית' ממילא אם וודאי קרא פסוק ראשון דהוא דאורייתא. והספק רק על השאר שהוא דרבנן א"ח וקורא כמו לשמואל. והכא דייק לישנא בהרשב"א שכך היתה התקנה שכ"ז שקורים חייב לקרות כתקנה. והיינו כיון דמחוייב לקרות עכ"פ מה שהוא דאורייתא אבל אם הספק רק על דרבנן לא שייך כן. וההיא דסי' ס"ד צ"ל כיון דעדיין עוסק בק"ש צריך לתקן שיהיה הכל כראוי. ועל דברי הל"ח ק"ל דאיך אפשר דדינא דס' קרא ק"ש מיירי שמסופק גם על פסוק ראשון הא בזה כיון דמסופק בוודאי לא כיוון וממילא צריך לחזור כמ"ש המג"א רסי' ס"ד. ואמאי אמר שמואל דאינו חוזר וקורא דק"ש דרבנן הא צריך לחזור כיון דלא סיים פסוק ראשון:

[שם בא"ד] אמר שירת הים דיצא. חתני הגאון מו"ה משה ני' אב"ד דק"ק פרעסבורג בתשובתו הנדפס בס' ים התלמוד השיג ע"ז דרחמנא קפיד תזכור יום צאתך ולא יום קריעת ים סוף. ולענ"ד אמת בפיו דלהדיא איתא במדרש ש"ה פכ"ב וז"ל שנו רבותינו. הקורא את שמע צריך להזכיר קרי"ס ומכת בכורות באמת ויציב ואם לא אמר מכות בכורות לא יצא: