הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן נה

סימן נה

[בהג"ה] ואם יצאו לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה יכולים להתחיל כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם. משמע דגם לענין הקדיש צריך שהתחיל התפלה בקול רם. אבל אם יצאו מקצתן קודם התחלת חזרת התפלה אין אומרים הקדיש שלם. וק' אמאי לא יאמרו הקדיש שלם בשביל תפלת לחש שהיה בעשרה דמ"ש מתפלת ערבית דכ' הרמ"א אח"כ ותפלת ערבית וקדיש לאחריו לא שייך לק"ש וברכותיה משמע אם התחיל הש"ע אומרים אחריה הקדיש. דהקדיש שייך על התפלה. ואמאי בתפלת שחרית אינו כן. ומה דתקנו חזרת התפלה וכי בשביל זה אין שייך הקדיש על התפלה בלחש וצ"ע. ובענין הדין דיצאו קצתן דגומרין אם נשתייר רוב. מסתפקנא אם לאחר שהתחיל בי' יצאו חמשה. ואח"כ באו אחר לשם. ויש עתה רוב אם מהני לגמור. וכיון דליכא רוב מאותן י' דהתחילו. ואף אם א' מאותן ה' שיצאו חזר לשם יש לספק שמא דכבר היה זמן דליכא שיור רובא נסתלק הדבר לגמרי והיה הדבר כמו התחלה מחדש:

[שם] להשלים כל סדר הקדושה. היינו לומר אחר התפלה חצי קדיש וסדר קדושה ובא לציון וקדיש שלם:

[מג"א ס"ק ו'] דתפלה דרבנן. וכ"כ תשו' הראנ"ח ח"ב סי' ל"ח:

[מג"א ס"ק י'] וא"כ גם זה אעפ"י שנולד. ע' קרבן עדה על ירושלמי ני"א דמגלה ד"ה הדא אחר:

[שם בא"ד] דנעשה ב"מ באדר שני והפר"ח כ' דהר"י מינ"ץ כ' להדי' דנעשה ב"מ באדר א'. וע' תשו' מעיל צדקה סי' כ"א:

[שם בא"ד] ועמ"ש סי' תקס"ח ואם כשנולד בר"ח כסליו היה חשון חסר ועכשיו ב' ימים ר"ח כסלו נעשה ב"מ ביום א' דראש חודש כסליו. כ"כ הב"ח:

[סעיף ט"ו] הוא מצרפן ומכ"ש אם הט' לפנים או לחוץ. והש"ץ תוך הפתח דיכול להוציאם. ובההיא דסי"ז שאני כיון דהוא בחצר גדולה ומופלג מן הצבור. ודוקא ש"ץ דיהבי דעתייהו עלה אבל אחד עומד על הפתח וט' בפנים או בחוץ אין מצטרפים. פרישה:

[מג"א ס"ק ט"ז] ב' ופורעין. הכל לפי נפשות: