הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן נג

סימן נג

[סעיף ב'] אלא בין ישתבח ליוצר. טוב הוא שיברך עליו בין ישתבח ליוצר משיפסיק בין הזמירות לישתבח דעלייהו קאי. וברכה אחרונה דידהו הוא. עכ"ל לבוש. א"כ י"ל דוקא בין הזמירות לישתבח הברכה קאי עלייהו ואין ראוי שיהא הפסק בינם לברכה אחרונה ראוי להיות סמוך להמצוה אבל מקודם לזה בפסוקי דזמרה עכ"פ בין הפרקים מניח הטלית ומברך. כיון דאפי' בין הפרקים בק"ש ס"ל להמחבר סי' ס"ו דמניח ומברך. ואף להרמ"א שם דאינו מברך. מ"מ ההנחה מותר. א"כ מכ"ש דפסוקי דזמרה בין הפרקי'. אמנם מלשון ד"מ כאן על דברי הכל בו דכל שלא הניח הטלית קודם ב"ש ימתין עד אחר ישתבח ויניח הטלית ויברך. ואפשר דלענין זה חמיר יותר פסוקי דזמרה מברכת ק"ש. כיון דיש תקנה להמתין בזה עד אחר ישתבח. דאין קפידא כ"כ לומר פסוקי דזמרה בלא טלית. ומה"ט י"ל דגם לתפלין אף דהרמ"א פסק סי' ס"ו דבתפילין אפי' באמצע מברך. מ"מ י"ל בפסוקי דזמרה אפי' בין הפרקים אינו מניחם כיון דאפשר להמתין עד אחר ישתבח וצ"ע לדינא:

[שם בהג"ה] קודם שיתחיל ישתבח וכו'. ואם לא בא לידו הטלית עד אחר ישתבח מתעטף ומברך קודם קדיש מג"א סי' נ"ד סק"ד:

[מג"א סק"ח] דאפי' המיר ושב יכול ע' בכור שור סוף מס' ר"ה חולק ע"ז:

[מג"א ס"ק כ"ד] שהמוהל דוחה. הש"ך יו"ד סי' רס"ה ס"ק כ"ג פי' דאין המוהל דוחה להאבל וכן הסכים בהסדור דרך החיים מהגאב"ד ליסא זצ"ל:

[סעיף כ"ה בהג"ה] שמרנן בשירי נכרים. בכל בו שלפנינו איתא בשירי העורב וכן העתקתי בתשו' תורת חיים ח"ג סי' א'. וכ' עלה הא קמן בשביל דבר קל בעיני הבריות לרנן בשירי העורב אמרינן דראוי לסלקו וכו'. עכ"ל:

[מג"א ס"ק ל"ב] עי' פי"ג דכתובות. ע' תשו' דבר משה סי' א' וב':