הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן מב
סימן מב עריכה
סי' מב ח"מ אות ד' דדברים שבלב אינה דברים ה"ה ע"א. נ"ב ע' תומים סי' פ"א ס"ק ב':
ס"ג הגה אבל אם מכחשת. נ"ב וכ"כ בתשו' בית יוסף סי' י':
ח"מ אות ח' דהכל יודעים שאין קדושים בלא עדים. נ"ב ע' תה"ד סי' מ"ט. וע' תשו' כרם שלמה בהל' קדושין סי' כ"ב:
ב"ש אות י' אפילו אם היה כוונתם. נ"ב בתשו' רדב"ז ח"א סי' רע"ה מסתפק בזה אם העדים שמעו שבעל לשם קדושין אם הוי קדושין וע"ש בסי' ד':
ס"ד הגה עד שיראו הנתינה. נ"ב ע' תשב"ץ ח"ג ענין פ"ד:
אמרו עדים חוץ לב"ד. נ"ב אם מקבלים עידי קדושין שלא בפני' ע' תשובת מהריב"ל ח"ב סי' ח' ותשובת הר"ם אלשיך סי' ק"ד ואם הוציא שטר בעדים שקדשה בפניהם י"ל דהוי מפי כתבם ולא מהני ע' תשובת רשד"ם ח"א סי' א':
אות י"א כוונתם היה לשם קדושי'. נ"ב מ"מ י"ל כיון דלא ידעה מעידי' האחרים הוי כיחדה להנך עדים לשם כך והוי נמצא א' קא"פ ע' במהרימ"ט:
אות י"ב הנתינה ממש. נ"ב ע' תשו' רמ"א סי' ל':
בא"ד והרשב"א בתשו' כתב. נ"ב והמהר"ם בר' ברוך כצ"ל:
ב"ש אות י"ד דהיא מכחשת בעינן דו"ח. נ"ב בתשו' אהלי יעקב למוהריק"ש סי' כ"ז הביא דעת המאירי דאפילו במדומה א"צ דו"ח בגיטי' וקדושין. ולענין ב"ד הדיוטות ולית בהו חד דגמיר וקבלו עידי קדושי' ע' תשובת הראנ"ח ח"א סי' נ"ד ומהריב"ל ס"א כלל ג' סי' י"ח ובת' אהלי יעקב סי' ס"ז:
ס"ח אבל בפס"ע דרבנן. נ"ב אם צריכי' הכרזה ע' רשד"ם חיו"ד סי' נ"ב וע' במ"ל פ"ד ה"ו ממלוה:
ב"ש אות כ"ב הואיל שהתנה כן. נ"ב ע' ס' גט פשוט סי' קכ"ג סק"ח: