הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/רנא
מינים רוצה לומר מחזיקי אמנת מאנ"י והוא היה פלוסוף מפלסופי הראשוני':
ואפי' לא ידעו הבעלים בשטיפה דהשתא ליכא יאוש בשעת מציאה והוי יאוש שלא מדעת דקיי"ל דלא הוי יאוש מ"מ גבי שטיפת נהר גזירת הכתוב דהוי יאוש כדפי' ר"י בפ' ואלו מציאות.
ובתוספות פירש דתלתא גווני מובהקי' נינהו כדמוכח בפ' ואלו מציאות.
ויש מחלקים בין בגדים שאין דרך לשוקלם שהמשקל סימן מובהק להם אבל המתכות שדרכו לשקל מדת ארכו ורחבו יותר סימן מובהק:
ומיהו בדבר שיש קול שהוא של בטלים כמו אדם הבונה בית שיש לו קול בתוך שכיניו שיש לו קורות אפילו בדבר שאין בו סימן חייבין להחזיר כדפי' בתוספ' בההי' דשטף נהר קוריו עציו ואבניו ומיירי בנהר דמתקיל דאם כן שטיפת נהר רחמנ' שרייה עכ"ה.
(הג' א) ואפי' בדבר שיש בו סימן כדפי' התוספות וכגון שהרוב אינם ישראלים דקיימא לן כרשב"א דברוב עכו"ם הרי אלו שלו.