הגאון מווילנה על משלי יד טז

<< הגאון מווילנה על משלי • פרק יד >>
ז • ח • יג • טו • טז • יז • יח • כד • לא • 


  • "חכם ירא וסר מרע" - כלומר: החכם ירא מן המכשול, שלא יבוא לידי דבר רע, וסר מן הדבר שבא לידי רע.
  • "וכסיל מתעבר ובוטח" - אבל הכסיל עובר במקום שיש לטעות, ובוטח בה' שלא יבוא לידי רע, והוא ביטחון הכסילים.

ועוד:

  • חכם ירא וסר מרע - החכם ירא, מפחד תמיד, ולכן סר מלהרע לשום אדם, כי (משנה אבות ד ג): "אין לך אדם שאין לו שעה", וינקום נקמתו ממנו.
  • אבל הכסיל מתעבר, הוא מתכעס נגד חבירו ומריע לחברו, ובוטח שלא יוכל לעמוד נגדו לעולם.

ועוד:

  • חכם ירא את ה', וסר מרע מלעשות עבירה ממש,
  • וכסיל מתעבר, שעובר עבירה ובוטח בה' שימחול, כמו שנאמר (מיכה ז ה): "אל תבטחו באלוף", ואמרו (חגיגה טז.): "אל תבטחו בהקב"ה שימחול לו".

- "קצר אפיים יעשה איוולת". שיש שני מיני רשעים, רע ומרמה כמו שכתוב למעלה. והיינו שמי שהוא קצר אפיים הוא יעשה איוולתו תיכף בלי ישוב הדעת והוא הרע גמור. לאיש מרמה ישנא, אבל המרמה יחשוב מחשבות רעות בליבו ולא יגלה לחוץ מחשבתו, ואף על פי כן ישנא אף שאין אדם יודע מה שבליבו של אדם, ישנא, כי כמים הפנים אל הפנים.

"נחלו פתאים אולת", העניין כי שלשה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו, ומהם באים לאדם תרין עטרין וצרין אחסנתין. והנחלה הן סוד בי"ת והון הן סוד תורה ומצוות ח"ב והתרין עטרין הוא סוד הדעת והוא חלק מהקב"ה שנותן לו דע והשכל שיודע מעצמו. וזהו שנאמר צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן וזהו נחלו פתאים אולת שלהפתאים אפילו הנחלה שלהם אולת שהאולת הוא ירושה שלהם. "וערומים יכתירו דעת", ערום הוא הפך פתי, כמו שכתבתי למעלה, הם יכתירו דעת כלומר שמעטרין ומכתירין את מה שיודעים בעצמן וגם שמעטרין את עצמן בהדעת שלהם כמו שנאמר 'ועטרותיהן בראשיהן' והן סוד התרין עטרין. ומפני שהדעת מקורו בכתר כידוע, לכן אמר יכתירו דעת.