פתיחת התפריט הראשי

פרק ועריכה

ואומר אחרי זה כי על שני הענינים יחד, רצוני לומר אם לא נחזור בתשובה ויהיו המאורעים של בן יוסף, ואם נחזור בתשובה ולא יהיו, יראה לנו משיח בן דוד פתאום, ואם יהיה משיח בן יוסף קודם לו, יהיה כשליח לו וכמתקן האומה וכמסקל הדרך, כמו שאמר הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני, וכמצרף באש לבעלי החטאים הגדולים, וכמכבס בבורית לבעלי החטאים הקלים, כמו שאמר אחריו ומי מכלכל את יום בואו. ומי העומד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסי'. ואם לא יבא ויבא בן דוד פתאום, כמו שאמר ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשי'. ויביא עמו עם עד אשר יגיע אל ירושלים. ואם תהיה ביד ארמילוס יהרוג אותו ויתפשנה. והוא מה שאמר ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל. ואם תהיה ביד זולתו יהיה גם כן מאדום. וכיון שלא בא בן יוסף, יפגעו מבן דוד מה שיאמץ לבם וירפא שברם ויגביה נפשם, כמו שאמר רוח יי' אלהים עלי יען משח יי' אותי לבשר ענוים שלחני לחבוש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור וגו'. לקרא שנת רצון ליי'. ופירש הנה מיני הגמול מהגדולה והכבוד והתפארת, באמרו אחריו לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר. ויושיבו הארץ וישכנו בה. כמו שאמר אחריו ובנו ממך חרבות עולם אז ישמעו אנשי גוג את שמע בן דוד ועמו, וטוב ארצם ורוב הונם, ושהם יושבים לבטח בלי מבצר ובלי חומה והדומה לזה, ויעלה בלבבם לתפשה, כמו שאמר בגוג, ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבא השוקטים יושבי לבטח כלם יושבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם. ויקבוץ אליו עם רב מאומות רבות, ויעבור בארצות רבות עד שיגיע אליהם, כמו שאמר ובאתה ממקומך מירכתי ארץ אתה ועמים רבים אתך. ויהיו הנקבצים אליו שני מינים, האחד מהם רשעים גדולים מתמכרים למות, והשני עם מתקנים להכנס בתורת ישראל, והמומתים הם אשר אמר בם וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט, ואמר עוד קראו זאת בגוים קדשו מלחמה כותו אתיכם לחרבות עושו ובואו כל הגוים יעורו ויעלו הגוים שלחו מגל כי בשל קציר המונים המונים העמק החרוץ. והמתקנים הם אשר אמר בהם כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יי' וגו'. ויבאו על הרשעים ביום ההוא ארבעה מינים מן המגפות, קצתם ימותו במה שימטר עליהם אש וגפרית ואבנים. כמו שאמר וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית וגו'. וקצתם ימותו בחרב איש ברעתו, כמו שאמר וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם יי' אלהים וגו'. וקצתם ימות שימק בשרו ויתפרדו אבריו, כמו שאמר וזאת תהיה המגפה אשר יגוף יי' וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו. עד שאם יבא אחד מהם להחזיק ידו ביד רעהו תעלה בידו, כמו שאמר והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו. והשאר יהיה בהם סימני מכות שתבאנה עליהם, בנקירת עין וגדיעת אף וכריתת אצבע, ויצאו אל קצוי הארצות ויספרו מה שראו, כמו שאמר ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פלטים אל הגוים. והמתקנים גם כן על ארבעה מינים, מהם מי שיעבוד את בני ישראל בבתיהם והם הגדולים, כמו שאמר והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך. ומהם מי שיעבוד אותם בעבודת המדינות והכפרים, כמו שאמר בית ישראל על אדמת ה' לעבדים ולשפחות. ומהם מי שיעבדום בשדות ובמדברות, כמו שאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם. והשאר ישובו אל אדמתם והם תחת יד ישראל, ויגזור עליהם בן דוד לבא בכל שנה לחוג את חג הסכות, כמו שאמר והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יי' צבאות וגו'. וכל אומה שלא תחוג בו לא ירד עליהם מטר, כמו שאמר והיה אשר לא יעלה מכל משפחות הארץ אל ירושלים וגו'. ואם יאמרו המצרים אנחנו אין אנחנו צריכים למטר, כי יאורנו משקה את ארצנו, לא יעלה יאורה, כמו שאמר ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה וגו'. ואז יראו האומות כי הדבר הגדול שיוכלו להתקרב אל בן דוד, הוא שישאו אליו מי שהוא מעמו למנחה, כמו שאמר ולקחום עמים והביאום אל מקומם, וכל אומה תעשה בזה כפי יכלתה, כי עשיריהם ישאו בני ישראל על הסוסים ובפרדים ובצבים ובכירכרות, דרך גדולה וכבוד, כמו שאמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליי' וגו'. והעניים שבהם ישאו על כתפיהם ובניהם בחצנם. כמו שאמר והביאו בניך בחצן וגו'. ומי שיהיה מהם ביניהם באייהם, ישאו אותם בספינות עם כסף וזהב, כמו שאמר כי לי איים יקוו ואניות תרשיש וגו'. ומי שיהיה מהם בארץ כוש, ישאו אותם בערבות של גומא עד שיגיעו למצרים, כי במקום הגבוה הר יוצא במים לא יוכלו הדוגיות לעבור בו שלא ישברו, אך ערבות הגומא העשוי' בשעוה, אם יגעו בהר תכפף ולא תשבר, כמו שאמר הוי ארץ צלצל כנפי' אשר מעבר לנהרי כוש. וענין צלצל כנפי' שארצותם מסככים ונסתרים מהרבה בני אדם, ואמר השולח בים צירים ובכלי גמא, ואמר בסוף הפרשה בעת ההיא יובל שי ליי' צבאות וגו'. ואמר שם מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי. ומי שנשאר במדברות מישראל או במקום שאין שם מי שישאנו מן האומות, יביאהו אלהינו במהרה כאלו העבים נושאים אותו, כמו שאמר מי אלה כעב תעופנה או כאלו הוא עוף, כמו שאמר וכיונים אל ארובותיהם, או כאלו הרוחות נושאות אותו, כמו שאמר אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'. וכאשר יתקבצו החיים מישראל המאמינים כאשר זכרתי, תהיה אז תחית המתים כאשר בארתי במאמר הקודם לזה, ויהיה בן יוסף בראשם כי הוא איש צדיק ומנוסה ויגמלהו הבורא בטוב, אז יחדש הבורא בנין מקדשו, כמו שאמר כי בנה יי' ציון נראה בכבודו. והגזרות וההיכלות כאשר פרש יחזקאל בויהי בעשרי' וחמש שנה לגלותנו עד אחרית הפרשה, ובאבנים היקרות כמו שבאר ישעיהו, ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח. ותתישב כל הארץ עד שלא ישאר בה מקום חרב, כמו שאמר והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים, אז יראה אור השכינה זורח על בית המקדש עד שיהיו המאורים נגדו כהים, כי כבר פרשתי במאמר השני שהוא מאיר יותר מכל אור, כמו שאמר קומי אורי כי בא אורך וגו'. עד שיהיה מי שאיננו יודע דרך בית המקדש, ילך דרך האור ההוא, כי הוא מן השמים עד הארץ, כמו שאמר והלכו גוים לאורך וגו'. אז תחול הנבואה בתוך עמנו עד שבנינו ועבדינו יתנבאו, כמו שאמר והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם, וגם על העבדים והשפחות עד שאם ילך אחד מבני ישראל אל (האחד) הארצות ויאמר כי אני מישראל, יאמרו לו אמור לנו מה יהיה למחר או מה היה אתמול ממה שהיה סוד אצלם, וכאשר יאמר להם יתברר להם שהוא מישראל, כמו שאמר ונודע בגוים זרעם וצאציהם בעמים. ויעמדו על הענין הזה כל ימי העולם לא ישתנה ענינם, כמו שאמר ישראל נושע ביי' תשועת עולמים. ועלה בלבי כי לא אמר המלה הזאת שהיא עד עולמי עד במקום הזה משאר המקומות, כי אם לאמת אצלנו חוזק הישועה בחזק שמצא בלשון, ולדחות דברי מי שאומר שיש לה קץ ותכלית, והודיענו כי העם יבחרו בעבודה ולא במרי, כאשר הוא מפורש בפרשת ומל יי' אלהיך את לבבך. ובפרשת ונתתי לכם לב חדש עד סופה. ובוחרים בזה בכמה פנים, האחד מפני שהם רואים אור השכינה וחול הנבואה עליהם ושהם במלכות ובטוב ובנעימים ואין מי שיכריחם, ואינם חסרים דבר וכל עניניהם בהצלחה. והודיענו שכל דבר וכל נגף וכל מחלה יסורו כלם מקרבנו, וכן כל אבל וכל יגון וכל שנאה, אבל יהיה להם עולם שכלו שמחה וששון עד כאלו שמיהם וארצם תתחדש להם, כמו שבאר בפרשת כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, כי אם שישו ושמחו וגילו עדי עד וגלתי בירושלים, ומה נכבד עולם כלו שמחה וששון, כלו עבודת האל ויראתו, כלו גמול ושכר טוב, ובזה אומר אשר בנינו כנטיעים מזויינו מלאים אלופינו מסובלים.