דרך חיים (מהר"ל)/פרק ו משנה א
פרק ו משנה א עריכה
שנו חכמים. הפרק הזה אינו מן המשניות, כי המשניות אינם רק ה' פרקים בלבד פ' משה קבל ופרק רבי אומר ופרק עקביא בן מהללאל ופרק בן זומא ופרק בעשרה. ויש לך לדעת כי אלו חמשה פרקים שם התנא כנגד חמשה חומשי התורה, שכמו שהתורה יש לה חמשה חומשים, כך יש ה' פרקים בדרך ארץ שהם דברי מוסר. כי אם אין תורה אין דרך ארץ ואם אין דרך ארץ אין תורה, ולפיכך תלוים זה בזה ושני הדברים שהם תלוים זה בזה ראוי שיהיה נחשב זה כזה, ולכך שם ה' פרקים בדרך ארץ גם כן כמו שיש בתורה חמשה חומשים. וכשם שהתורה התחילה סדר היחוס מבראשית ומסדר ספור הדורות זה אחר זה, וכנגד זה מתחיל משה קבל תורה ומספר כל הפרק המשך הקבלה דברי מוסר זה מזה עד סוף הפרק. ולפיכך הפרקים הם חמשה וכל החמשה פרקים דבריהם בענין המוסר בלבד, ואף כי בקצת המקומות דברו בענין התורה הלא אין דבר זה עיקר כלל רק אגב גררא, ולכך בזאת הברייתא בא לבאר מעלת התורה כדי לקשר התורה עם דרך ארץ לגמרי. וכל הברייתא הזאת הכל נאמר על התורה ולהודיע כי מעלת התורה על דרך ארץ. רק בשביל שעיקר משנתו על המוסר שהוא דרך ארץ ולכך לא שנה רק חמשה פרקים דברי מוסר, ובברייתא שהיא תוספות שנה מעלת התורה והוסיפה על המשנה תוס' בלבד. וזה שאמר שנו חכמים בלשון המשנה, כי הברייתא הזאת שנויה לגמרי בלשון המשנה, כי דרך הברייתא להאריך ולא לשנות בקצרה כמו המשנה, ועוד כי דרך הברייתא להביא דרשות מן המקראות וזהו ענין הברייתא לדרוש הכתובים ולא לשנות הדברים כמו המשנה, ומפני כי הברייתא זאת נשנית להוסיף על המשנה אמר שנו חכמים בלשון המשנה שיהא זה תוספות על המשנה. ומפני שאמר ששנו חכמים וכל הפרקים הם מדברי חסידות כי מאן דבעי למהוי חסידא יעסוק במילי דאבות, ומדת חסידות היא לאהוב את החכמים ולהזכירם לשבח, ולכך אמר ברוך שבחר בהם. ופירושו ברוך הש"י שבחר בחכמים שהרי אמר (דברים, יז) לא תסור ימין ושמאל, ובחר במשנתם שהרי אמרו במס' עירובין (דף כא:) חביבין דברי סופרים מדברי תורה והנה בחר במשנתם. ואין לפרש ברוך האדם שבחר בהם ובמשנתם, דא"כ היה לו לומר ברוך מי שבחר, ועוד תינח שבחר במשנתם אבל בחר בהם מה שייך בחירה בזה, ועוד שילמד משנתם מבעי ליה: