דרך החיים (הגאון מליסא)/מו

דין כלי הראוי לנטילה ודבעינן כח גברא.

א אין נוטלין לידים אלא בכלי שמחזיק רביעית שלא מסומך [לאפוקי כשהוא מסומך מחזיק רביעית ואם לאו אינו מחזיק פסול] וכל הכלים כשרים לנט"י אפילו כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה ואם יש בהכלי נקב ככונס משקה [פי' שהנקב גדול כ"כ שכשמושיבין אותו על המים יכנסו המים לתוכו דרך אותו נקב] אפילו מחזיק רביעית מהנקב ולמטה אפילו מיוחד לאוכלין אין נוטלין מהם לידים ואפי' דרך הנקב וכ"ש דרך פיו ואם ניקב רק כמוציא משקה נוטלין בו לידים אפילו דרך פיו (מ"א בשם רי"ו סי' קנ"ט):

ב קניק"ן שקורין שאני"ק שיש בו דד בולט ויוצא מאמצע דופני הכלי והדד שוה לדופני הכלי ואינו ארוך יותר מותר ליטול בו הן דרך גוף הכלי הן דרך הדד ואם גבוה יותר מדופני הכלי פסול ליטול בו דרך הדד וכן קניק"ן שקורין קרו"ג שיש לו אצל פיו כמו חצי עגולה אם הוא גבוה מפי הכלי כמו צינור לא נעשה לקבלה ופסול ליטול דרך אותו חצי עגולה רק דרך גוף הכלי ששוה אבל אה הוא שוה לפי הכלי מותר ליטול אפי' דרך אותו חצי עגולה (כן משמע מא"ר שם):

ג אם הכנים ידיו לתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם לא עלתה לו נטילה כלל וצריך לחזור וליטול ידיו בלא ברכה (שם):

ד חבית שיש בה ברזא והסירה וקיבל המים על ידו חשיב שפיר כח גברא וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה (שם):

ה הכל כשרים ליתן מים לידים אפי' חש"ו חוץ מעכו"ם או נדה. וקטן פחות מבן שש יש ליזהר לכתחילה (שם):

ו הנוטל צריד לכוין לנטילה המכשרת לאכילה ואם נטל ולא כיון עיין לעיל:

ז המטביל ידיו במי מעין אפילו אין בו ארבעים סאה רק כ"כ מים שמתכסים בהם ידיו בפעם אחת עלתה לו כמו נטילה אבל אם הטביל ידיו במי מקוה שאינן שאובים שאין בהם מ' סאה בדיעבד עלתה לו לנטילה אבל לכתחילה יש להחמיר (שם):

ח כשמטביל ידיו בנהר או במי מעין לא יטול בידו אחת וישפכם על חברתה שאין כאן לא נטילה ולא טבילה אלא יטבול שניהם במים (שם):

ט אותן בארות שעושין עם פלומפין יכול לשאוב בידו אחת המים עם הפלומפין וידו השניה יניח תחת המים היוצאים מהפלומפין סמוך לארץ ואח"כ גם לידו השניה יעשה כך וממ"נ עלתה לו נטילה אם המים שבהפלומפין נשאבין ע"י כלי שלם הוי נטילה ואם לאו עלתה לו טבילה [כי לא ידעתי מלאכת הפלומפין] משום ניצוק חיבור והוי כמו מעין עצמו אבל אין להניח הידים גבוה מן הארץ דאז הוי כטובל בכיפין דלא הוי טבילה (עיין פ"מ בא"א):

י השלג אם ארבעים סאה מחובר על הארץ במקום א' מותר להטביל בו את הידים אפילו לא ריסק את השלג ומ"מ נ"ל שצריך לרסק קצת השלג במקום שתוחב שם הידים כדי שיהיו נקיות (ט"ז שם):

יא כשמטביל ידיו אעפ"כ מברך ענט"י ולא על טבילת ידים (שם):