דרך החיים (הגאון מליסא)/מ

דיני קדיש ועניית אמן גם אחר שאר ברכות.

א אומרים קדיש שלם תתקבל כו' אחר ובא לציון וא"א קדיש בפחות מעשרה וכל דיני צירוף נתבארו אצל דיני קדיש בי' וכו' ע"ש: וכן אם יצאו מקצתן ונשארו רובן דגומר הקדיש וע' לעיל:

ב אומרים ועתה יגדל נא כת וגו' קודם שאומר החזן יתגדל אבל משעה שהתחיל החזן לומר קדיש אין לאמרו (סי' נ"ו מ"א) ובין יוצר לישתבח ובין גאולה לתפלה שבערבית ובכל מקום שאסור להפסיק אין לאמרו (א"ר):

ג כשאומר הש"ץ יתגדל וביהש"ר וביתברך ובבריך הוא וכן בואמרו אמן כורע ולאחר שסיים פוסע ג' פסיעות ואח"כ יאמר עושה שלום כו' (סי' נ"ו):

ד אין להפסיק בין שמיה לרבא ובין רבא למברך (שם) וכן לא יפסיק הש"ץ בין בריך הוא ללעילא מן כל ברכתא ובין בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן (א"ר שם):

ה הש"ץ חוזר ואומר יהא שמיה רבא. אבל לא יאמר אמן יהא שמיה רבא דכבר אמר קודם שאמרו הציבור ויהיה כעונה אמן ב"פ (שם):

ו נוהגין שלא לענות אמן רק אחר ואמרו אמן (שה):

ז ואם לא שמע מהש"ץ כשאמר הקדיש רק שומע מהציבור אמן אם יודע על איזה ברכה קאי מותר לענות אמן אבל אם אינו יודע על איזה ברכה קאי לא יענה עמהם ואפילו אם יודע על איזה ברכה קאי דמותר לענות אמן הנ"מ כשששומע מפי הציבור אמן אבל אם אינו שומע מפי הש"ץ הקדיש ואינו שומע מפי הציבור אמן רק מיחיד לבד אינו עונה עמהם (עיין בסי' קכ"ד ובא"ר סי' קל"ט וברמ"א שם דלא כמ"א סי' נ"ז וע' במ"א סי' נ"ו סק"ה ע"ש):

ח לא ימתינו מלענות אמן רק מיד שכלה מפי הש"ץ הברכה יאמרו אמן ואם הש"ץ מאריך בניגון של ואמרו אמן יאמרו הקהל אמן מיד כי הניגון הוי הפסק ודוקא אם מאריך הרבה בניגון (ועיין סי' קכ"ד במ"א וא"ר):

ט לא יענה אמן חטופה דהיינו האלף נקודה בחטף שו"א וכן לא ימהר לענות קודם שסיים הש"ץ הברכה וכן לא יענה אמן קטופה דהיינו שמחסר הנו"ן וגם לא יפסיק באמצע המלה ולא יענה אמן קצרה אלא ארוכה קצת כשיעור שיוכל לומר אל מלך נאמן ויכוין בכל אמן מענין הדבר שעליו קאי האמן (שם) ולא יאריך יותר מדאי לפי שאין קריאת התיבה ניכר כשמאריך יותר מדאי וכן לא יגביה קולו יותר מהמברך (שם) אבל יגביה קולו לענות בקול רם (סי' נ"ו):

י אם יש קצת מהעונין שמאריכין יותר מדאי א"צ להמתין עליהם [אמנם יש ליזהר בזה בדלא אתי לאנצויי] דאיכא טירחא דצבורא (שם ועיין א"ר סי' קכ"ח וצ"ע):

יא יש לעמוד כשאומרים קדיש [וכן כל דבר שבקדושה] ויעמוד עד אמן של אחר יתברך כו' ואמרו אמן (סימן נ"ו ועיין א"ר):