דרך החיים (הגאון מליסא)/כח

דיני קדיש בעשרה. ומי שמצטרף. ואם יצאו מקצתן.

א אין אומרים קדיש וקדושה וברכו וכל דבר שבקדושה פחות מעשרה זכרים גדולים בני י"ג שנים ויום א' (ויום א' לאו דוקא דאפי' שעה אחת ואפי' רגע אחת לשנת י"ד סגי) (מ"א סי' נ"ג) ואפי' נולד בסוף יום ר"ה נעשה בן י"ג שנה בתחלת ליל ר"ה של שנת י"ד (תומים בח"מ סי' ל"ה):

ב אם בא לכלל שנותיו כמו שנתבאר לעיל בסעיף א' א"צ תו לבדקו אם הביא שתי שערות דמסתמא כיון שהגיע לכלל שנותיו כבר הביא (סי' נ"ה):

ג אם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון בשנה מעוברת ונער אחד נולד באחד באדר שני ושנת י"ג אינו מעוברת אותו שנולד באחד באדר שני נעשה ב"מ באחד לאדר ואותו שנולד בכ"ט לאדר ראשון נעשה ב"מ בכ"ט לאדר (סי' נ"ה) וכן הנולד באדר בשנה פשוטה ושנת י"ג היא מעוברת אינו נעשה ב"מ עד אדר שני (שם) אבל הנולד באדר ראשון בשנה מעוברת ושנת י"ג היא ג"כ מעוברת נעשה ב"מ ג"כ באדר ראשון (אחרונים שם דלא כמ"א וכן העלה בת' מעיל צדקה סי' כ"א):

ד מי שנולד ביום ראשון דר"ח כסליו שהיו אז ב' ימים ר"ח ובשנת י"ג היה חשון חסר וכסליו אינו אלא יום אחד ר"ח אע"פ כן אינו נעשה ב"מ עד ר"ח כסליו (מ"א וכ"ה) ומי שנולד בר"ח כסליו ולא היה רק יום אחד ר"ח ובשנת י"ג היו שני ימים ר"ח נעשה ב"מ ביום א' דר"ח (ב"ח וא"ר שם):

ה אונן אין מצטרף למנין ואיזה נקרא אונן יתבאר אי"ה לקמן וכתב הפר"ח סי' ע"א באונן שחייב להתאבל אפילו אינו מוטל עליו לקברו אם הוא בעיר שהמת שם אין מצטרפין דדמי לישן להט"ז לקמן דלא מצטרף ואם אינו בעיר שהמת שם ויש שם מי שישתדל עבורו שדינו שאם רוצה לקרות רשאי וחין מוחין כידו מצטרפין (וע' פ"ח סי' נ"ה וע"א) אבל אם הוא בעיר אע"פ שאין מוטל עליו לקברו כגון שאינו יורש שלו ואפילו יש לו מי שיתעסק עבורו אפ"ה אינו מצטרף (ועיין פ"ח הנ"ל) אם לא שמסרו לכתפי' כמו שיתבאר בדיני אונן וכן ישן או שוטה כולם אין מצטרפין (ט"ז ופר"ח ושבות יעקב) וכן מנודה אין מצטרף אבל אם לא נדוהו אף שהוא עבריין מצטרף (שם):

ו חרש השומע ואינו מדבר וה"ה מדבר ואינו שומע מצטרפין אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר אינו מצטרף (שם ודלא כט"ז סימן קכ"ד יע"ש בא"ר ס"ק ח'):

ז אם התחילו מקצתן להתפלל ש"ע לבדם ואינם יכולין לעמת עמהם מצטרפים עמהם לעשרה ובלבד שישארו רובם שאינם מתפללין ש"ע ויכולין לענות עמהם (שם ועיין א"ר סי' כ"ה דלא כמ"א שם):.

ח היה עשרה בבית הכנסת ואומרים קדיש או קדושה אפילו מי שהוא בבית אחר יכול לענות עמהם ובלבד שלא יפסיק טינוף או ע"ז ביניהם או עובד כוכבים ומזלות (א"ר) ואם בא לבית הכנסת ומצא ציבור באמצע קדושה או ביהש"ר עד שלא השלימו יכול לעמת עמהם (שם נ"ה):

ט לכתחילה אם אין בבית הכנסת רק מנין מצומצם אין לשום אחד מהם לצאת ואם יצאו עליהם נאמר ועוזבי ה' יכלו אבל אם נשארו עשרה יכולין הנשארים לצאת אם כבר שמעו קדושה וברכו והקדישים עד אחר עלינו (סי' נ"ה ועי' סי' ק"ט במ"א):

י אם התפללו בלא מנין ואח"כ בא מנין לא יאמרו מיד קדיש רק יאמרו שלשה פסוקים או מזמור אחד ויאמרו קדיש וכן הדין בעלינו ובפסוקי דזמרה וכאשר אבאר אי"ה כל אחד ואחד במקומו (שם):

יא אם התחילו לומר קדיש שלאחר ישתבח ויצאו מקצתן יאמרו ברכו (א"ר ופרישה שם) (וכן כתב הפר"מ בשם מהרי"ל):

יב אם התחילו להתפלל יוצר בעשרה ויצאו מקצתן לא יתפללו תפלת י"ח בקול רם דכבר נשלם תפלת יוצר ואפילו התחילו תפלת ש"ע בלחש ויצאו אין אומרים הש"ע בקול רם בפחות מעשרה אבל אם יצאו לאחר שכבר התחיל הש"ץ הש"ע בקול רם יגמרו הש"ע וגם הקדושה וחצי קדיש וקדיש שלם שלאחר ובא לציון ודוקא אם נשתיירו רובן אבל אם לא נשתיירו רובן לא ואף אם נשתיירו רובן יקראו בתורה אם לא שהתחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן וכמו שיתבאר אי"ה בה' קה"ת ואומרים או"א ברכנו בברכה כו' אבל הכהנים לא ישאו כפם אם לא התחילו בעשרה והקדיש שלאחר עלינו אפילו אם אמרו עלינו בעשרה אין אומרים הקדיש אם יצאו ומכ"ש לשיר ולמזמור (שם בסי' נ"ה):

יג בערבית אם התחילו ברכו בעשרה אומרים הקדיש שקודם תפלת י"ח אפילו אם יצאו מקצתן אבל הקדיש שלאחר י"ח לא (שם) אבל התחילו להתפלל תפלת ש"ע בלחש בעשרה ויצאו אומרים הקדיש שלאחר ש"ע (שם):

יד במנחה אם התחילו אשרי בי' ויצאו מקצתן א"א קדיש שקודם ש"ע ואם התחילו הש"ע הדין כמו בשחרית שנתבאר לעיל סעיף י"ב: