דרך החיים (הגאון מליסא)/יג

דין לקיחת טלית מעכו"ם ולמכור לו. ומה לעשות בציצית שנפסקו. ודין ציצית בבה"ק.

(א) אסור ליקח ציצית מעכו"ם אפילו מתגר אבל טלית מצוייצת מתגר עכו"ם [אפילו אינו רק תגר משאר סחורות] אם אומר שלקחו מישראל נאמן [ב"י סימן כ'] מצא טלית מצוייצת כשר [פ"מ] ואסור לשלוח ציצית אפי' פסוקין ושזורין ע"י עכו"ם אם לא בב' חותמות [פ"מ במ"ז]:

(ב) אסור למכור טלית מצוייצת לעכו"ם ואפילו להפקיד אצלו או למשכן אצלו אסור אם לא לפי שעה מועטת מותר [סי' כ']:

(ג) חוטי ציצית שנפסקו אין לזורקן לאשפה ולא לנהוג בהם מנהג בזיון ויש מדקדקין לגנזן בספר ועושין אותן בספר לסימן משום דאיתעבד בהו מצוה חדא זימנא ליתעביד בהו מצוה אחריתא [שם סי' כ"א]:

(ד) טליתות של מצוה אדם בודל מהן ואסור לקנח בהן ואסור ליחד אותם לשום תשמיש מגונה אלא זורקן והם כלים [שם סי' כ"א]:

(ה) בטלית גדול אסור ליכנס לבית הכסא וכן בקיט"ל אין ליכנס לבית הכסא אבל לקטנים ליכא איסורא ובטלית קטן ג"כ ליכא איסורא וכ"ש שמותר לשכב בטלית קטן וכן אין ליתן לכובס עכו"ם לכבס הטלית עם הציצית אלא מתיר הציצית ואח"כ כובסן [שם]:

(ו) יש ליזהר שלא לגרור ציציותיו על גבי קרקע [שם]:

(ז) קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו בשעת עשיית הציצית ואם לא בירך בשעת עשיית הציצית מברך בשעת עיטוף ראשון [דלא גרע מקנה כלים חדשים] [שם סימן כ"ב] ומברך להתעטף קודם ואח"כ שהחיינו פ"מ] כמו ברכת מלביש ערומים ושהחיינו שהדין שמברך מקודם מ"ע ואח"כ שהחיינו:

(ח) אסור לילך על הקברות והוא לבוש ציצית אף שאין נגררים על הקברות עד שיתחבם בכנפות שלא יהיו מגולים משום לועג לרש [שם סי' כ"ג]: