דרך החיים (הגאון מליסא)/יב

דין מי הם החייבים בציצית. וזמן ציצית וברכתו.

(א) סומא חייב בציצית. נשים ועבדים פטורין ואין להם ללבוש בגד של ד' כנפות ולהטיל ציצית דהוי יוהרא. טומטום ואנדרוגינוס חייבין ויכולין ג"כ לברך. קטן היודע להתעטף בשתי ציצית לפניו ושתים לאחריו ויודע לאחזן בשעת ק"ש אביו צריך לקנות לו ציצית כדי לחנכו [סי' י"ז]:

(ב) להרמב"ם אפילו כסות יום כשלובש בלילה פטורה מציצית וכסות המיוחד ללילה אם לובשו ביום חייב ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום חייב אפי' לובשו בלילה וספק ברכות להקל ולכך אין לברך רק על כסות המיוחד ליום ולובשו ביום ואחר תפלת ערבית שוב אין לברך אף שעדיין יום ויסיר הטלית כשמתחיל ברכו ובליל יוה"כ יתעטף בעוד יום ויברך ובמוצאי יוה"כ לא יסירו עד אחר ערבית והעובר לפני התיבה ביום לאיזה דבר אפילו לקדיש יתום יתעטף מפני כבוד ציבור וכל מלבוש שאין עשוי ללבשו רק לכסות בו בלילה אפילו מכסה בו ביום או שעשוי רק להעלותו דרך העלאה ולא דרך לבישה פטור מציצית ומכל מקום בכיסוי של צמר יעשה קרן אחד עגול כי לדעת התוס' חייב בכה"ג [פי' י"ח]:

(ג) כשלובש קודם אור היום אין מברך אבל אחר עלות השחר מברכין והוא הדין בערב עד צאת הכוכבים מברכין [שם]:

(ד) ציצית חובת גברא הוא ואינו חייב רק כשלובשו ולכך אין מברך על עשיית המצוה כיון שעושה אותן קודם שלובשו ואפי' נפסקו אחר שלבשו צריך לפשטו ולעשות בו ציצית וצריך לברך כשחוזר ולובשו אף שלובשו תיכף [סי' י"ט]:

(ה) עשה טלית לצורך תכריכין אם לובשו לפעמים בחייו חייב בציצית ואין לברך עליו. מוכרי בגדים שלובשין פעמים להראותן פטורין אב אם לובשין להעביר המכס אפשר דחייב [שם]: