דרך החיים (הגאון מליסא)/י
דין אם להתיר ציצית מבגד לבגד. ודין אם נקרע הטלית. עריכה
(א) מותר להתיר ציצית מבגד זה ולהניחם בבגד אחר אבל שלא להניחם בבגד לא משום שאסור לבטל מצות טלית זה ואם רצה לעשות מהעלית בגד שלא יהא בה ד' כנפות מותר להתירן ואם מוכר הבגד לעכו"ם ג"כ מותר להתירן וה"ב אם רוצה להטיל בהטלית ציצית יותר יפין או יותר כשרין דהיינו שהציצית היו פסוקין קצת ראשי' ורוצה להטיל בו עכשיו שלימים ג"כ מותר להתירן ואם נפסק חוט אחד אפילו נשתייר כ"ע וכבר התירה שוב אסור להטיל אותם לכתחילה אפילו בבגד זה [כן משמע בסי' י"ד במ"א ס"ק ד'] וכ"ש בבגד אחר אבל מותר לקשור שני חוטין קצרים כדי לעשות חוט ארוך של י"ב גודלין ולהטיל אותם בבגד בתחילה [סי' ט"ו]:
(ב) טלית מצוייצת כהלכה שנחלקה לשתים ורוצה לחברה הדין כך אם אין בכל חלק לבדו כדי להתעטף אזי צריך להתיר כל הציצית משני החלקים ויחברם ואח"כ יטילם בו מחדש ואם יש בחלק אחד כדי להתעטף צריך להתיר הציצית מחלק הב' שאין בו כדי להתעטף ויחברם ואחר כך יטילם וכן הדין אם רוצה לחבר חתיכה אחת מטלית אחר ואין בו כדי להתעטף אין צריך להתיר רק מאותה חתיכה האחרת ואם יש בכל חלק לבדו כדי להתעטף ורוצה לחברם יוכל להתיר הציצית מאיזה חלק שירצה ויחברם ואח"כ יטילם ואם נקרע בהטלית כנף א' בעגול שנעשה בת שלש כנפות צריך להתיר כל הציצית שנעשו בפיסול [שם]
(ג) אם נקרע מנקב שהציצית תלויין בו ולמטה ונשתייר כל שהוא למטה מחובר אף שאין שם מלא קשר אגודל אם קדם הטלית ציצית לקרע כשר ואם רוצה לתפור הקרע אז אם הטלית של צמר מותר לתפור בחוט משי אפילו לבן ואין צריך להתיר אותה מהכנף ולחזור ולתלותה שנית אחר שתפר הכנף כיון דלא נפסל מעולם ואם הבגד הוא משאר מינים אז אין רשאי לתפור הקרע ולכן יניחנו כך ולא יתפרנו בחוט לבן (רק בחוט צבוע) שאין נוהגים עתה לעשות הציצית רק לבנים וחיישינן שמא ישתייר מחוט התפירה שם ואח"כ כשיטיל בו ציצית יצרף החוט הנשאר מהתפירה לז' חוטין אחרים שיטיל שם ויהיו הציצית פסולין כי החוט התפירה לא נטווה לשמן ואפילו בדיעבד אם תפר ולא שייר מחוט התפירה והטיל שם ציצית אעפ"כ פסולין מחמת גזירה ולכן בטלית של צמר שאין מטילין בו רק ציצית של צמר דאין המנהג לתפור בחוטין של צמר לא שייך גזירה זו דאף אם ישייר חוט התפירה לא יצרפנו לחוטי הציצית. ובשאר מינים פסול משום גזירה זו ואם ירצה יקח חתיכת בגד משלש על שלש ויתפרנו במקום הכנף ויתפור התפירה של מטה למטה מקשר אגודל והתפירה של מעלה למעלה משלש אצבעות ובזה אפילו לרש"י מותר לתפור כיון דאין ראוי להטיל בו ציצית [שם]
(ד) אם נקרע הכנף מהבגד תוך ג' אצבעות ולא נשאר מחובר אף בכל שהוא וחזר ותפרו וה"ה אם תפר חתיכת בגד פחות משלש לשפת הבגד הן באורך הן ברוחב אז אם הטיל בה ציצית בחתיכה זו פסולה לדעת קצת מפרשים שמפרשים כן לדעת רב עמרם מחמת דהוי כמאן דפסק אף שתפרו לבגד ואם יטיל ציצית למעלה מאותה חתיכה התפורה יהיו הציצית רחוקים מקצה הבגד יותר מג' אצבעות ופסול ולכן נוהגים לתפור בכל כנף מהטלית חתיכה של בגד משלש על שלש שאין בה תפירה משום דברוב בגדים אפילו הם חדשים יש בהן תפירה תוך שלש ויש פסול לדעת המפרשים הנ"ל רק צריך ליזהר שיתפור התפירה של מטה למטה מקשר אגודל והתפירה של מעלה למעלה משלש אצבעות כשהטלית של שאר מינים אבל בשל צמר אין להקפיד [שם]:
(ה) כשתופרין סביב הנקב שמטילין בו ציצית משום חיזוק בטלית של צמר יכול לתפור אפי' בחוט לבן ובטלית של שאר מינים לא יתפור רק בחוט צבוע [שם]: