<< · דרך אמת · ב · >>

וזה אמרו חז"ל (אבות ג, ט) "כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ" כי עיקר יראת חטא הוא חסרון החיות, כי החטא מפריד החיות וקב"ה אסתלק לעילא ונשאר בחשוכה ומדבק את-עצמו במות ח"ו, כי כל הכוחות והפתוים והחימומים הם שורש המות, ושורש החיים הוא על עשה, ואם-כן הדבק במות איך יוכל לדבק בחיים, כי הם שני הפכים בנושא אחד, ואינו כלום, אך שנותן חיות אל החיצונים כי הם לוקחים כל מעשה התורה והמצות לשפעם ח"ו, וזה שכתוב (תהלים נ, טז): "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׁא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ" (תהלים נ, יז): "וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ" ר"ל שמשליך דברי הבורא לשפעם ח"ו, ובפרט אם פגם בברית פגם פיו, כי מילה בגימטריא פה, ברית הלשון וברית המעור מכוונים, ר"ל אם פגם בברית ברית הלשון ג"כ פגם, ואיך יכול לעמוד פה דובר שקרים ונבלה להתפלל או ללמוד, אין זה כי-אם רוע לב לבא דשלם בקליפין, ולא אתבאר כי לאכול הפרי צריך לשבר הקליפה קודם, וכבסיל מתעבר ובוטח לרדוף תמיד אחר המצות, ואין לו שום מונע ע"ז, כי רצון היצה"ר לאבדו ולחממו לרחקו מן האמת, שהוא יסבור שהוא צדיק ישר ונאמן ועדיין לא התחיל לצאת מן התאוות, והחוש מעיד ע"ז כי כל אדם רוצה להיות צדיק וישר, ולזה כשאמר שאול אשר חמל לזבוח (שמואל א' ט"ו) ויאמר שמואל למה לא שמעת בקול ה', כי הנה שמוע מזבח טוב, וכי מה חטא שאול בזה שאמר לזבוח מיטב הצאן, ולמה לא שמע בזה ומה קול הרעש ומה ענה אותו, הנה שמוע מזבח טוב, וכי לא ידע שאול מזאת הסברה, אך הוא הדבר אשר דברנו, שעיקר העבדות לריח ניחוח שאמר ונעשה רצונו, ולזה הוכיחו שלא שמע בקול השם, הנה שמוע מזבח טוב, ר"ל עיקר טוב הזבח הוא לשמוע בקול השם, ואם צום השם להחרים נמצא זו רצונו.

וזה הטעם מצוה הבאה בעבירה, ששונא גזל בעולה (סוכה ל') כי זה נגד רצונו, לא כמו שחושבין הפתאים שעובדי' השם ועושים כל מיני שקרים, והיצר מתעם בתוהו בתאוה וכעס וסוברים שהכל לשם שמים, ונהפוך הוא כי אם יאמר להם אדם שאינם עובדים השם באמת, הכבוד כועס ומדברים סרה על צדיקי יסוד עולם, ואם היה האמת אתם הלא זה ג"כ רצון הבורא שלא לכעוס ולידע באמת בעצמם שלא נגע יראת השם בלבם, וכן הוא האמת כי כן תכלית שנדע הוא שלא נדע.