קטגוריה:דניאל ו כו

שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה

לאחר הנס הפלאי שדניאל שרד בגוב האריות, שליט בבל, דריווש המדי שמונה על ידי כורש מלך פרס להיות שליט בבל, התרגש מאוד.
הוא הראה את חוכמתו ועוצמתו כשהוציא להורג את הנוכלים שהצליחו להטעות אותו להוציא חוק טפשי, ואימו להדיח אותו.

וכך בגאוה השליט מפרסם לכל העמים, האומות והלשונות שנמצאים תחת השליטה שלו את הנס. משפט זהה אמר גם המלך נבוכדנצר לאחר הנס עם שלושת חבריו של דניאל בכבשן האש, ככתוב: "נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דארין (דָיְרִין) בְּכָל אַרְעָא: שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא" (ביאור:דניאל ג לא).

המילה 'ישגא', שורש 'שגא', היא יותר חזקה מ'ירבה'. זה יתרומם לגובהי גבהים, חזק לאין סוף, ככתוב: "הֶן אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא חֵקֶר" (איוב לו כו).
השליט פותח בהצהרה: "שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא" - "שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה!" במשמעות:

• תהיו שלמים מצרות ופגעים.
• תחיו בשלום רב.
• תפרחו ותצליחו.
• ברכת אלוהים תהיה עליכם, אם תעשו את דברי.