דמיה מסביב שוררת

דֻּמִיָּה מִסָּבִיב שׂוֹרֶרֶת,
שְׁאוֹן תְּעוּפַת צִפּוֹר עַד קְשׁוֹב
מַחֲשָׁבָה בּוֹדֵדָה שׁוֹזֶרֶת
בְּמֹחִי חֶזְיוֹנוֹת לָרֹב.
 
וּמַחֲנוֹת חֶזְיוֹנוֹת הַתֹּהוּ
תָּרֵמְנָה אֶת נַפְשִׁי כַּגָּל,
מִנַּפְשִׁי הַחוּצָה יֵצֵאוּ,
יִתְפָּרְצוּ וְיִדְאוּ אֶל עָל.
 
אֶל תְּכֵלֶת שָׁמַיִם נִשָּׂאוֹת
הַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָהֵן,
יָסוּרוּ אֶל עוֹלַם הַפְּלָאוֹת
מִשָּׁמָּה תָּשֹׁבְנָה בְּרֹן.
 
וּמְלֵאֵי הוֹד עֵדֶן אַלְמָוֶת
יָשִׁירוּ שִׁיר קֶסֶם, שִׁיר-אוֹב ;
וּצְבָעִים וּתְמוּנוֹת לִרְבָבוֹת
יַזִּילוּ לַשְּׂעִפִּים, לַלֵּב.
 
הַנְּשָׁמָה מַזְהִירָה מֵעֲדָנִים,
וּרְוָיָה תַּעֲלֻמַת הַסּוֹד ;
אוֹר מַעַל אִם תִּשְׁאַף כַּתַּנִּים
אוֹ תַּאֲצִיל עַל שְׁמֵי-עָל אוֹר-הוֹד.

מאת אורי ניסן גנסין

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).