דורות הראשונים/כרך ב/פרק מב
ונשובה ליתר סדרי המעשים בימי שלמינון המלכה.
כי אמנם כן אשר יאזעפוס בתוך דבריו מתלונת הצדוקים הבליע הדבר היותר גדול אשר הי' אז.
וכל דבר ביאת אריסטובלוס לפני המלכה בראש הצדוקים הי׳ מאורע גדול מאד אשר הניח חותמו על כל אשר הי׳ ביהודה אחר זה.
וכל עיקר תלונתם לפני המלכה ,לא הי׳ כלל דבר פחדם לנפשם אשר לא הי' פחד כל עיקר ,כי אלה האחדים ראשי בני בריוני כבר הומתו ,ואת יתר שרי ינאי הלא לא העמידו במשפט.
כל הדבר הי׳ למצוא תואנה לאמר לפני המלבה הרכוש או הנפש.
והוא או למסור בידם את כל מבצרי הארץ או שילכו ויתחברו עם מלכי העמים ונוספו על צרי יהודה ,ככל אשר יבואר בפרק מ"ד.
וכל כך גדלה השתדלותו של יאזעפוס להסתיר את כל הדבר הזה עד שבמלחמות היהודים לא הזכיר כל עיקר את דבר בקשתם למסור המבצרים לידם, וגם באלטטי׳ כאשר הוכרח להזכיר זה ,השתדל להעלים פני הדבר ולהקטינו, ויערבב זה בתוך המון מליצות.
וכל לשונו במלחמות היהודים I, 5, 3מדבר ביאת אריפטובלוס לפני המלכה בראש חצדוקים הוא רק זאת: "ראשי הצדוקים אשר הדבר יכול לגעת בהם עשו להם לסתרה את אריסטובלוס ,והוא פעל אצל אמו לשום לב למצבם הנכוה של האנשים האלה, וגם אם תמצא כי נכתם עונם ,להסתפק בזה לבד לגרשם מהעיר (ירושלים) ,ואחרי אשר הובטח להם כי לא יענשו ,נתפזרו בכל הארץ זה בכה וזה בכה."
והנה מסר לנו כל בקשתם כאלו לא בקשו דבר ותהי רק נפשם בשאלתם. אבל יאזעפוס עצמו ראה ונוכח אחרי זה גם על ידי עצמו גם על ידי מבקריו כי לשקר לגמרי לא יתכן ,כי על כן תקן הרבה מדבריו אחר זה בספרו אלטטי׳(נה) וכן עשה גם במקום הזה ויגל לפנינו באלטט׳ את עיקר הדבר כמו שהוא רק כי השתדל לסבב פני הדברים בהמון מליצות ופיוטים ,למען אשר לא יהיו לא בולטים לעצמם ,ולא ניכרים לכל קורא בלתי מדקדק.
אבל הדברים הנם גדולים כל כך וסוף ענינם גדל עוד יתר מאד עד שהם מודיעים על עצמן.
ובאלטטי' אחרי אשר יספר באריכות ממה שפנו הצדוקים אל אריסטובלוס, ודבר בואו עמהם אל המלכה ,וכי דבר עמה רתת ,והצדוקים אמרו כי אם יפנו אל מלך הערביים יקחם אליו בשתי זרועותיו ,ישלים שם XIII, 16, 2סוף דברי הצדוקים:
"אבל אם לא תרצה המלכה בזה (כי יפלו אל מלך הערביים) ואם תרצה המלכה כי גם על להבא תשאר כח הממשלה בידי הפרושים ,אז תצוה נא לשלוח אותם (את ראשי הצדוקים) אל מבצרי הארץ, כי אם תרבץ מארה על בית אלכסנדר ינאי (כי בניו ושריו נתרחקו מהממשלה) הנה יתרצו גם הם להסתפק במשרות אשר הנם למטה ממצבם הגבוה. בדברם לפני המלכה כזאת וכזאת וכו' המלכה לא ידעה איך לשית עוצית בנפשה ותמסור בידם את כל מבצרי הארץ לבד שלשה, הירקאניא, אלכסנדריום, ומאכערוס כי שם נשמרו אוצרותיה הגדולים."
ומבואר כי הם בקשו את מבצרי ארץ יהודה עד אחד, רק כי המלכה עמדה על נפשה למנוע מהם שלשה מבצרים ,אשר בהם הי׳ אז עיקר כל רכוש המדינה. והחכם גרעץ סתרם ומגינם של הצדוקים, אף כי יציין מקורו ליאזעפוס אלטטי', הרשה לו לשנות פני הדברים לגמרי.
ויאמר בעמוד :148 "ותהי בקשתם להסתר באיזה מבצר בארץ למען לא יראו מאויביהם שם" ולשונוSie baten um Sicherheit in irgend einer Festung des : “Landes, um vor Beaufsichtigung geborgen zu sein. אבל מה תועלת בהפיכת פני הדברים ודברי יאזעפוס הלא מפורשים לפנינו. כי לא בקשו איזה מבצר להסתר כי אם שבקשו את כל מבצרי הארץ, ויהיו דבריהם למסור המבצרים כולם לידם הם.
ובמליצתם אשר בחרו להם יאמרו: "כי אחרי אשר רובצת מארה על בית אלכסנדר ינאי יסתפקו גם הם במועט ובמשרות כאלה (בהמבצרים אשר יהיו תחת ידם) אף כי זה הוא נגד כבודם הגדול.״ והחכם גרעץ יטעה שם את הקוראים גם אחר זה ויאמר: "המלכה בלבבה הרך נכמרו נחומיה על דמעות זקני הצבא ותשים את הצדוקים לראשי מבצרי המדינה."
אבל הלא הדברים מפורשים אצל יאזעפוס כי רק מהכרח עשתה המלכה זאת, ולא ידעה איך לצאת מזה, ואיך לשית עצות בנפשה, כי באמת עשתה כן רק מפני כי הצדוקים הוליכו עליה אימים וככל אשר יבואר לפנינו. מחפצו הגדול לעשות את הצדוקים לנרדפים והולכים שחוח מתגרת יד אויב, בא גרעץ ויאמר שם על אריסטובלוס:
"ומבלי להיות מאוהבי דרכי הצדוקים, בא אריסטובלוס להיות להם למגן וכו'."
והנה מלבד אשר לא הבין את כל דבר אריסטובלוס עתה עם הצדוקים וכל עיקר בואם עתה יחד לפני המלכה ככל אשר יבואר עוד.
לא שם לב לדברי יאזעפוס המפורשים כי אריסטובלוס הי׳ שונא מוחלט להפרושים, וכי כל חפצו הי׳ לדחות את הפרושים מהממשלה, ולנקום גם נקמתו מהם. ובאלטטי׳ XIII, 16, 5כאשר יספר יאזעפוס כי חלתה המלכה יאמר: ״כאשר מיד אחר זה חלתה המלכה מהר אריסטובלוס להשתמש בשעה זו לקחת לידו את רסן הממשלה וכו׳ כבר לפני זה היו דרכי ממשלת אמו נגד רוחו ,ועתה גם דאג כי במות אמו תעמוד כל משפחתו תחת ממשלת הפרושים.־
ויותר מזה עוד מפורש בדבריו להלן כי היתה דרכו כינאי אביו רק עם הצדוקים גם נגד כל העם ,וכאשר מסרו לו הצדוקים כל המבצרים ,יאמר:
״המלכה וכל העם נבהלו מאד ,כי ידעו היטב אשר עוד מעט וכל מיתרי הממשלה יבואו לידו ,ויהי פחדם גדול כי ינקום נקמתו מהם על כי השמו את ביתו.
ואין להדברים האלה ביאור אחר כי אם זה כי את אשר התנהגה עתה הממשלה על ידי הפרושים חשבו בני ינאי לשממת ביתם ,מפני כי גודלו על ברכי הצדוקים ומנעוריהם מלאה אזנם לשמוע כי הפרושים וכל העם עמם הנם שונאי בית החשמונאים ונגדם, וחפצם ורצונם לבטל את כל ממשלתם בארץ.
והן גם דברי יאזעפוס המפורשים בסוף כל דבריו מימי ממשלת שלמינון שם 16 ,6אשר יאמר: ״כי היא מסרה את דבר ממשלתה לאלה אשר היו נגד בית המלכות (הפרושים).״
והדברים האלה אשר היו תמיד בפי הצדוקים לבני ינאי ואשר מסרם לנו יאזעפוס מדברי הצדוקים ,הדברים האלה הנם אחת עם דבריו שם 5:
"המלכה וכל העם נבהלו מאד וכו׳ וביחוד גדל פחדם כי ינקום נקמתו על כי השמו את ביתו". ומבואר באין ספק כלל כי בני ינאי חשבו את חכמי התורה ואת העם בכללו לאויביהם ,העומדים נגד ביתם ,ויהיו דבריהם רק עם הצדוקים.
ורק בטעות חשבו החוקרים האחרונים כי כל דבר ביאת אריסטובלוס בראש הצדוקים לפני המלכה הי׳ רק זאת כי נכמרו רחומיו על הצדוקים האומללים.
הארכנו בזה לפי שאך על ידי אשר נשיב להדברים את מראה פניהם ,נוכל להשקיף עליהם ולהכירם ,ואך על ידי אשר נדע את כל תארם נוכל לדעתם ולהבינם.
הערות
הערה (נה): כמו לדוגמא גם בהעניינים האלה אשר לפנינו, ככה עשה בימי יוחנן כהן גדול כי במלחמת היהודים לא הזכיר אף במלה אחת את כל דבר המאורע הגדול מהתגברות הצדוקים על הפרושים, ודבר הלעז של שבויה ומה שיצא מזה, ותחת זה בדה שקר כי היתה אז מזימה גדולה נגדו ונגד בניו, והנה באלטטי' הוכרח לתקן זה ולהגיד דבר המאורע, ולהסיר לגמרי דבר הפרשה אשר לא היתה כלל.
וכן עשה אצל ינאי בראשית מעשיו נגד העם, כי במלחמת היהודים לא יזכיר כלל שהי' זה במקדש ה' וכי העם לא באו למרידה כי אם לעבודה ויכתוב זה רק בתור מרידה פשוטה ובאלטטי׳ כבר הוכרח לתקן זה במקצת ,ולהגיד לכל הפחות כי לא היחח בזה מרידה כוללת של כלי נשק ,כי אם שהעיזו פניהם נגד ינאי. וכן עשה גם במקום הזה כי במלחמות היהודים הסתיר עצה במעמקים ,ובאלטטי׳ הוכרח כבר לתקן דבריו במקצת ולהגיד גם עיקר הדבר.