דורות הראשונים/כרך ב/פרק לז
סוף ימי אלכסנדר ינאי ואחרית ממשלת הצדוקים.
בשחרית ימיו בהיותו רק כבן ארבעים ושש חלה ינאי את חליו אשר מת בה אחרי מכאובים רבים במשך שלש שנים. ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 15, 5יאמר: "מתוך השתכרו ואהבתו למסוך יין ,נפל אלכסנדר ינאי בחלי הקדחת ושלש שנים נשא וסבל מזה." ואמנם כן כי דרכי הוללות וסכלות רעה של היונים אשר למדו הצדוקים לבני יוחנן לבד ממה שהרסו את כל מעמד ארץ יהודה הנה הצעידה גם אותם בעצמם לבלהות.
מהצדוקים נודעו לנו רק המעשים בכלל, ואך אחדים מהם נוכל לכנותם, ולקרוא בשמם.
אבל האנשים האחדים האלה הנודעים לנו מהם במשך זמן של דורות שונים, אין קץ לאכזריות נפשם ואבירות לבם, ואין קץ להרעות אשר המיטו לארצם.
הראשון מהם אשר בא זכרו אלינו הוא אלעזר בן פועירה, הוא האיש אשר נאמר עליו בהברייתא במס׳ קדושין (ד׳ ס״ו): "ויאמר אלעזר בן פועירה וכו׳ אם אתה שומע לעצתי רומסם מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו חכמי ישראל" ומאז הורס כל שלום המדינה.
אחריו נודע לנו שמו של אריסטובלוס בנו של יוחנן כהן גדול אשר מלך אחריו כשנה אחת ,ואשר נשאר ענינו לפנינו בדברי יאזעפוס אלטטי׳ 1 :XIII, 11, "מכל אחיו אהב רק את אנטיננוס וכו' אבל את כל יתר אחיו הושיב בשלשלאות של ברזל בבתי כלאים, וגם את אמו אשת יוחנן (אביהם) צוה כי היא תמשול בארץ, בא הוא על זה בריב עמה ויושיב גם אותה בבית האסורים ויוסיף להתאכזר עוד ויתן אותה למות שם ברעב" אבל הוא לא מלך כי אם שנה אחת וגם בתוך השנה הזאת כבר חלה חולי כבד מאד ,כי על כן לא הספיקה לו השעה לעשות גם לעמו מעשים נוראים אשר ישארו לזכר עולם.
עוד בא אלינו שמו של צדוקי בימי אלכסנדר ינאי, אחד מראשי שריו בשמו דיאגענעס ,והוא הי׳ מראשי יועצי ינאי אשר יעצו אותו לסמר אל הצלב שמנה מאות איש מראשי נכבדי היהודים ובעודם חיים ומתאבקים עם מר המות ודמם שותת כמים הובאו לשם גם נשיהם ובניהם ונשחטו שם לעיניהם (עי׳ בדברי יאזעפוס אלטטי׳ XIII, 16, 2ויבואר לפנינו).
ולסוף הנה שם ינאי עצמו אשר הי׳ גם הוא צדוקי לאמיתו, וכל מעשיו מראשית ימיו עד יום מותו היו נחתכין רק על פיהם ,וכבר נתבארו לנו כל עלילות מצעדיו, אשר לפי דברי הצדוקים עצמם הרג במשך זמן של ששת שנים חמשים אלף מישראל, לבד ממה שהרג כבר לפני זה ששה אלפים בבית המקדש ,ולבד חכמי התורה אשר נהרגו ונרדפו ממנו ביחוד, ולבד רבבות אשר הושיב בבתי כלאים ואלפים אשר גלו מארצם(מט).
מאד יכול להיות כי הי׳ זה תפארת רום גדלם של הצדוקים בהתפארם בכביר כח לבבם, וכי יהיו כאבירים ולא ידעו רחם.
והן דברי יאזעפוס במלחמות היהודים II, 8, 14עליהם לאמר: "הצדוקים הנם גם נגד רעיהם ברוע פנים ,ולא ידעו רחם גם לחביריהם, ויתהלכו כזרים עם בני חברתם.
בני יוחנן כהן גדול אשר חונכו על ברכי הצדוקים מתו בענין רע ,אריסטובלוס מת כבר שנה אחת אחרי מות יוחנן ,וימת בדמי לבבו אשר שפך לארץ מתוך סערת נפשו ,אחיו אנטינגוס כבר נהרנ עוד לפני זה על ידי שומרי ראש המלך ועל פיו ,את אחיו הצעיר המית ינאי בעלותו למלוכה (יאזעפוס .(XIII, 12, 1 וינאי עצמו בבחרו בדרכי המתיונים התמכר לתבל ומזמה, הוללות היונים וסכלות רעה, ובהפרדו עם הזונות עד כי גם ישב עמהם לראות בשחוק כאשר הביאו נשים וילדים למאות ולאלפים וישחטו אותם לפני בעליהם והוריהם המסומרים אל הצלב ,ובהיותו בסובאי יין ,גבר עליו חליו בשחרות ימיו ,ואחרי חולי כבד שלשת שנים מת בן תשע וארבעים שנה.
ויאזעפוס באלטטי' XIII, 15, 5יאמר: "כאשר הרגישה המלכה כי קרב קצו וכי אין עוד תקוה כי ישוב לאיתנו בכתה בכי תמרורים על כי מעתה תהי׳ היא ובניה גלמודים ואחר זה דברה דבריה גם לפני אלכסנדר ינאי כי יעזוב אותה ואת בניהם במצב רע כזה ,אשר נדרש להם עזרה מבחוץ ,הלא ידעת כי כל עם היהודים יתמרמרו מאד עליך ,אבל הוא הרבה דבריו עמה לשמוע לעצתו, ולבלי יניחו היא ובניה את כסא המלוכה, כי אם להסתיר דבר מותו מאת בני החיל עד אשר ילכד המבצר (רנב בעבר הירדן) ואחר זה תבוא לירושלים בתרועת נצחון ,ותתן שם להפרושים את היתרון בההנהגה והם יפעלו אז על רוח העם להשיב לבבם אליהם.״ וסוף הדברים יבארו לנו את כל ענין דברי ינאי עם המלכה אשר יאזעפוס השתדל לשום עליהם מסוה.
כבר ראינו כי העם נקעה נפשם מבית המושלים האלה אשר התמכרו אל עדת אבירים נגד כל העם ,ויעשו בארץ יהודה שמות נוראות וכבר השתדלו העם לפרוק עולם ,והדבר גם עלה בידם ,ואך הם עצמם בצדקתם ויושר לבבם ,שבו ורחמו על ינאי בזכרם לו זכות אבותיו החשמונאים הראשונים ,ובחשבם כי אחרי אשר יסרו אותו למשפט ,ואחרי אשר עין בעין ראה כי יוכלו גם לנצחו ולהורידו מכסאו הנה ישוב עתה מדרכו הרעה.
ואמנם כי טעו בחשבונם ,ובעצת הצדוקים הוסיף אחר זה עוד על חטאתו שבע. כי על כן ידעו המלכה ובניה כי עתה ישובו העם להשתדל להסיר מהם את הנגע הזה ,כי הלא יודעים כל העם היטב את בני ינאי כי גם הם הנם מסורים בכל לבבם אל הצדוקים אשר גודלו על ברכם.
וביותר יראה המלכה עוד לפי שבני החיל עמדו אז במערכה בשדה לצור על המצור בעבר הירדן ,ועל כן הנה בהשמע להעם כי מת ינאי ימצאו עתה את השעה הראויה והיותר טובה לפניהם להפיק בה חפצם.
וגם אם ימסור ינאי את המלוכה להמלכה, אשר האמין בה העם וידע תום דרכה, הנה ידעו כולם את אשר עולל אריסטובלוס הראשון לאמו אחרי מות יוחנן כי הוריד את שיבתה בדמים שאולה וימית אותה בבית האסורים ברעב(נ). כי על כל זאת רצתה המלכה לקדם פני הרעה, ולמסור ברצונה הטוב את כל הממשלה להעם, וכי יהיו היא ובניה בתוך העם כאנשים פרטים.
וזה הוא ענין דברי יאזעפוס המפורשים מתשובת ינאי ודבריו אל המלכה אשר יאמר: "אבל הוא הרבה דבריו עמה לשמוע לעצתו ולבלי יניחו היא ובניה את כסא המלוכה."
ותהי עצתו שני דברים. האחת להסתיר דבר מותו עד אשר יכבש המבצר.
ולבוא לירושלים ולמסור את הנהגת הממשלה לידי הפרושים) .עי׳ גם (XIII, 16, 1 ועל ידי זה תהי׳ המלכה בטוחה בחייה כי הצדוקים ואריסטובלוס בנה לא יורידו אותה מכסאה ולא ימיתו אותה ככל אשר עשו הצדוקים ואריסטובלוס הראשון לאשת יוחנן ואם אריסטובלוס ,בהיות עתה הממשלה בידי הפרושים והם ידעו כבר איך להגן עליה.
ובימי ממשלתה היא ישוב חמת העם מבית המלכות, כי בה בטח לבב כל העם (כמו שנראה עוד) וברבות הימים הכל נשכח, וישכחו גם לבניו את כל הרעה אשר עשה אביהם, וגם הם עצמם יתרגלו עם הפרושים, וידעו איך לבחור דרכם עמהם ,ולבלי לעבוט ארחותם.
ועל ידי הרשיון הזה אשר השיגה שלמינון עתה מאלכסנדר ינאי לאחוז דרכה אחרי מותו עם הפרושים, יכלה להשיב מיד את שבותם, ועוד טרם נודע דבר מותו לשרי החיל בבר שבו ראשי חכמי התורה למקומם, ויחד עם הודעת מותו יכלה גם למסור להם את כל הנהגת הממשלה מיד אחרי זה, וככל עצת ינאי אליה.
וגם בניה הסכימו אז ברגע ההיא לכל מעשיה ,ראשונה בידעם כי כן היתה גם עצת אביהם אף כי כל ימיו עשה דרכו עם הצדוקים, וזאת שנית שגם הם עצמם ידעו, שאם לא כן יקומו עתה נגדם כל העם, וכל ביתם יודחו מהמלוכה.
והנה הי׳ עתה לישועה גדולה מאד את אשר הראו העם בימי ינאי כי גם הם יוכלו למצוא עזר מבחוץ לנער מהם את רעת הממשלה ולעשות להם ממשלת עם.
ואם כי אז לא גמרו מעשיהם, הנה נושעו עתה אך על ידי זה, עד כי אלכסנדר ינאי הוא עצמו פקד עתה על אשתו ובניו למסור ההנהגה להפרושים.
ועל ידי זה נרפא עתה כל שבר בת יהודה, והעם ההולכים בחשך ראו אור גדול, והימים האלה היו ימי האורה הימים היותר טובים בכל ימי הבית השני ככל אשר יבואר.
והדברים הנם בולטים כל כך, עד שגם החוקרים החדשים, אשר גדלה השתדלותם להקטין כל זה בכל האפשר, הוכרחו גם הם להודות בעיקר הדבר כי היו הימים ההם טל של תחיה לארץ יהודה, ככל אשר יבואר עוד לפנינו.
ויאזעפוס בדברו מתוך גרונם של הצדוקים אשר כעסו וקצפו על זה, כי לוקחה הנהגת הממשלה מהם וניתנה להפרושים, יעשו מהם צחוק וקלות ראש, כי היו חנפי לב וקברו את אלכסנדר ינאי בכבוד גדול, ויאמר אלטטי' XIII, 16, 1: "הפרושים הלכו אז אל העם ,ויאספו אותם ,וידברו טוב על אלכסנדר ינאי וירוממו מעשיו ,וכי אבדו בו מלכם הטוב ,ועל ידי התהלות האלה פעלו כי העם התאבלו עליו באמת ,ועל ידי זה נקבר בכבוד מלכים יותר מהקודמים לפניו.״
אבל האם לא ידעו הצדוקים ויאזעפוס עמהם את ראשי חכמי התורה, כי קנאה חמת גבר ונטירת שנאה רחקה מהם לגמרי.
ואחרי אשר ברגעיו האחרונים קנה לו ינאי עולמו בשעה אחת ,וברגע ההיא אשר הצדוקים לא צנפוהו כדור צוה הוא עצמו למסור עתה כל ממשלת הארץ ליד ראשי חכמי התורה ,והוא עצמו גם צוה למסור להם גופו לעשות בו כטוב בעיניהם ,עד שכדברי יאזעפוס עצמו XIII, 15, 5אמר לאשתו: "הראה להם את גופי ותן להם רשות להתנהנ עמדי כרצונם ,והרשות בידם מפני שסבלו ממני כל כך להמנע גם מלקבור אותי ,ולתת את גופי לחרפה ,או להתעולל בו בכעסם ולעשות כטוב בעיניהם.״ ואחרי דברים באלה אשר לפני מותו הכיר בעצמו עותתו הלא ידענו את ראשי ישראל ואת גדולת נפשם הרוממה אשר ברגע ההיא כבר שכחו את כל הרעות אשר עולל למו ,אשר גם לפני זה ידעו כי הי׳ כל זה רק מהסתת הצדוקים ובעצתם ואך מידם היתה להם כל זאת.
ועתה הנה הוא מת ,והוא עצמו צוה לפני מותו כי אשתו ובניו ימסרו הנהגת הממשלה ליד הפרושים ,והנה גם קיבל עליו את הדין ,והוא עצמו גם צוה כי אחרי כל הרעה אשר עשה להפרושים ימסרו גם גופו להם לעשות בו כטוב בעיניהם גם אם ירצו לבלי לקוברו כלל.
הלא בגודל נפשם הרוממה וטוב מדותיהם הגדולות הי׳ זו חובתם לשכוח עתה את כל חשבונותיהם עמו ולעשות לו כבוד מלכים ,והיא תהלתם אשר בהם נתפאר.
והננו באים עתה לימי ממשלת הפרושים בארץ יהודה.