דורות הראשונים/כרך ב/פרק לז



‫סוף ימי אלכסנדר ינאי‬ ‫ואחרית ממשלת הצדוקים‪.‬‬

‫בשחרית ימיו בהיותו רק כבן ארבעים ושש חלה ינאי את חליו אשר מת‬ ‫בה אחרי מכאובים רבים במשך שלש שנים‪.‬‬ ‬‫ ויאזעפוס אלטטי׳ ‪ XIII, 15, 5‬יאמר:‬ "מתוך השתכרו ואהבתו למסוך יין‪ ,‬נפל אלכסנדר ינאי בחלי הקדחת ושלש‬ ‫שנים נשא וסבל מזה‪." ‬ ‫ואמנם כן כי דרכי הוללות וסכלות רעה של היונים אשר למדו הצדוקים‬ ‫לבני יוחנן לבד ממה שהרסו את כל מעמד ארץ יהודה‬ הנה הצעידה גם אותם בעצמם לבלהות‪.‬‬

‫מהצדוקים נודעו לנו רק המעשים בכלל‪,‬‬ ‫ואך אחדים ‫מהם נוכל לכנותם‪,‬‬ ולקרוא בשמם‪.‬‬

‫אבל‬ ‫האנשים‬ ‫האחדים‬ ‫האלה ‬‫הנודעים לנו מהם במשך זמן של דורות‬ שונים, אין קץ לאכזריות נפשם ואבירות לבם, ו‫אין קץ להרעות אשר המיטו ‫לארצם‪.‬‬

‫הראשון מהם אשר בא זכרו אלינו ‫הוא‬ אלעזר בן ‫פועירה‪,‬‬ הוא האיש ‫אשר נאמר עליו בהברייתא במס׳ קדושין (ד׳ ס״ו)‪:‬‬ "ויאמר אלעזר בן פועירה ‫וכו׳ ‫אם אתה שומע לעצתי רומסם מיד ותוצץ‬ ‫הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו חכמי ישראל" ומאז הורס כל שלום המדינה‪.‬‬

‫אחריו נודע לנו שמו של אריסטובלוס בנו של יוחנן כהן גדול אשר מלך‬ ‫אחריו‬ ‫כשנה אחת‪ ,‬ואשר נשאר ענינו לפנינו בדברי יאזעפוס אלטטי׳ 1 ‪:XIII, 11,‬‬ ‫ "מכל‬ ‫אחיו אהב רק את‬ ‫אנטיננוס וכו' אבל את כל יתר אחיו הושיב ‫בשלשלאות של ברזל בבתי כלאים‪,‬‬ ‫וגם את אמו אשת יוחנן (אביהם) צוה כי‬ היא תמשול בארץ, ‫בא הוא על זה בריב עמה ויושיב גם אותה בבית האסורים‬ ‫ויוסיף להתאכזר עוד ויתן אותה למות שם ברעב" אבל הוא לא מלך כי אם שנה אחת וגם בתוך השנה הזאת כבר חלה חולי כבד מאד‪ ,‬כי על כן לא הספיקה‬ ‫לו השעה לעשות גם לעמו מעשים נוראים אשר ישארו לזכ‬ר עולם‪.‬‬

‫עוד בא אלינו שמו של צדוקי ‫בימי‬ ‫אלכסנדר ינאי‪,‬‬ אחד מראשי שריו בשמו דיאגענעס‪ ,‬והוא הי׳ מראשי יועצי ינאי אשר יעצו אותו לסמר אל הצלב‬ שמנה מאות ‫איש מראשי נכבדי היהודים ובעודם חיים‬ ומתאבקים עם מר המות ודמם‬ ‫שותת כמים הובאו לשם גם נשיהם ובניהם ונשחטו שם לעיניהם (עי׳ בדברי‬ ‫יאזעפוס אלטטי׳ ‪ XIII, 16, 2‬ויבואר לפנינו)‪.‬‬

‫ולסוף הנה שם ינאי עצמו אשר הי׳ גם הוא צדוקי לאמיתו, וכל מעשיו ‬ מראשית ימיו עד יום מותו היו נחתכין רק על פיהם‪ ,‬וכבר נתבארו לנו כל עלילות‬ ‫מצעדיו, אשר לפי דברי הצדוקים עצמם הרג במשך זמן של ששת שנים חמשים‬ ‫אלף מישראל‪,‬‬ ‫לבד ממה שהרג כבר לפני זה ששה אלפים בבית המקדש‪ ,‬ולבד‬ ‫חכמי התורה אשר נהרגו‬ ‫ונרדפו ממנו ביחוד‪,‬ ‫ולבד‬ ‫רבבות ‫אשר ‫הושיב‬ בבתי כלאים ואלפים אשר גלו מארצם(מט)‪.

‫מאד יכול להיות כי הי׳ זה תפארת רום גדלם של הצדוקים בהתפארם‬ ‫בכביר כח לבבם, וכי יהיו כאבירים ולא ידעו רחם‪.‬‬

‫והן דברי יאזעפוס במלחמות היהודים ‪ II, 8, 14‬עליהם לאמר: ‬‫ "הצדוקים הנם גם נגד רעיהם ברוע פנים‪ ,‬ולא ידעו רחם גם לחביריהם,‬‬ ‫ויתהלכו כזרים עם בני חברתם‪.‬‬

‫בני יוחנן כהן גדול אשר חונכו על ברכי הצדוקים מתו בענין רע‪ ,‬אריס‫טובלוס מת כבר שנה אחת אחרי מות יוחנן‪ ,‬וימת בדמי לבבו אשר שפך לארץ‬ ‫מתוך סערת נפשו‪ ,‬אחיו אנטינגוס כבר נהרנ עוד לפני זה על ידי שומרי ראש‬ ‫המלך ועל פיו‪ ,‬את אחיו הצעיר המית ינאי בעלותו למלוכה (יאזעפוס ‪.(XIII, 12, 1‬‬ ‫ וינאי עצמו בבחרו בדרכי המתיונים התמכר לתבל ומזמה, הוללות היונים‬ ‫וסכלות רעה, ובהפרדו עם הזונות עד כי גם ישב עמהם לראות בשחוק כאשר‬ ‫הביאו נשים וילדים למאות ולאלפים וישחטו אותם לפני בעליהם והוריהם המסומרים‬ ‫אל הצלב‪ ,‬ובהיותו בסובאי יין‪ ,‬גבר עליו חליו בשחרות ימיו‪ ,‬ואחרי חולי כבד‬ ‫שלשת שנים מת בן תשע וארבעים שנה‪.‬‬

‫ויאזעפוס באלטטי' ‪ XIII, 15, 5‬יאמר‪:‬‬ "כאשר הרגישה המלכה כי קרב קצו וכי אין עוד תקוה כי ישוב לאיתנו‬ ‫בכתה בכי תמרורים על כי מעתה תהי׳ היא ובניה גלמודים ואחר זה דברה דבריה‬ גם לפני אלכסנדר ינאי כי יעזוב אותה ואת בניהם במצב רע כזה‪ ,‬אשר נדרש‬ ‫להם עזרה מבחוץ‪ ,‬הלא ידעת כי כל עם היהודים יתמרמרו מאד עליך‪ ,‬אבל הוא‬ ‫הרבה דבריו עמה לשמוע לעצתו, ולבלי יניחו היא ובניה את כסא המלוכה, כי‬ ‫אם להסתיר דבר מותו מאת בני החיל עד אשר ילכד המבצר (רנב בעבר הירדן)‬ ‫ואחר זה תבוא לירושלים בתרועת נצחון‪ ,‬ותתן שם להפרושים את היתרון בההנהגה‬ ‫והם יפעלו אז על רוח העם להשיב לבבם אליהם‪.‬״‬ ‫ וסוף הדברים יבארו לנו את כל ענין דברי ינאי עם המלכה אשר יאזעפוס‬ ‫השתדל לשום עליהם מסוה.

‫כבר ראינו כי העם נקעה נפשם מבית המושלים האלה אשר התמכרו אל‬ ‫עדת אבירים נגד כל העם‪ ,‬ויעשו בארץ יהודה שמות נוראות וכבר השתדלו העם‬ ‫לפרוק עולם‪ ,‬והדבר גם עלה בידם‪ ,‬ואך הם עצמם בצדקתם ויושר לבבם‪ ,‬שבו‬ ‫ורחמו על ינאי בזכרם לו זכות אבותיו החשמונאים הראשונים‪ ,‬ובחשבם כי אחרי‬ ‫אשר יסרו אותו למשפט‪ ,‬ואחרי אשר עין בעין ראה כי יוכלו גם לנצחו ולהורידו‬ מכסאו הנה ישוב עתה מדרכו הרעה.

‫ואמנם כי טעו בחשבונם‪ ,‬ובעצת הצדוקים הוסיף אחר זה עוד על חטאתו שבע‪.‬‬ ‫כי על כן ידעו המלכה ובניה כי עתה ישובו העם להשתדל להסיר מהם‬ ‫את הנגע הזה‪ ,‬כי הלא יודעים כל העם היטב את בני ינאי כי גם הם הנם מסורים‬ ‫בכל לבבם אל הצדוקים אשר גודלו על ברכם‪.‬‬

‫וביותר יראה המלכה עוד לפי שבני החיל עמדו אז במערכה בשדה לצור‬ ‫על המצור בעבר הירדן‪ ,‬ועל כן הנה בהשמע להעם כי מת ינאי ימצאו עתה את‬ ‫השעה הראויה והיותר טובה לפניהם להפיק בה חפצם‪.‬‬

וגם אם ימסור ינאי את המלוכה להמלכה, אשר האמין בה העם וידע תום‬ ‫דרכה, הנה ידעו כולם את אשר עולל אריסטובלוס הראשון לאמו אחרי מות יוחנן‬ ‫כי הוריד את שיבתה בדמים שאולה וימית אותה בבית האסורים ברעב(נ)‪.‬‬ ‫‬‫ ‫כי על כל זאת רצתה המלכה לקדם פני הרעה‪,‬‬ ‫ולמסור ברצונה הטוב את‬‬ ‬כל הממשלה להעם, וכי יהיו היא ובניה בתוך העם כאנשים פרטים‪.‬‬

‫וזה הוא ענין דברי יאזעפוס המפורשים מתשובת ינאי ודבריו אל המלכה‬ ‫אשר יאמר:‬ "‬אבל הוא הרבה דבריו עמה לשמוע לעצתו‬ ולבלי ‫יניחו‬ היא ‫ובניה את‬ ‫כסא המלוכה‪.‬"

‫ותהי עצתו שני דברים. האחת להסתיר דבר מותו עד אשר יכבש המבצר.‬

‫ולבוא לירושלים ולמסור את הנהגת הממשלה לידי הפרושים‪) .‬עי׳ גם ‪(XIII, 16, 1‬‬ ‫ועל ידי זה תהי׳ המלכה בטוחה בחייה כי הצדוקים ואריסטובלוס בנה לא‬ יורידו אותה מכסאה‬ ולא ימיתו אותה ‫ככל‬ אשר ‫עשו‬ הצדוקים ואריסטובלוס הראשון לאשת יוחנן ואם אריסטובלוס‪ ,‬בהיות עתה הממשלה בידי הפרושים והם‬ ‫ידעו כבר איך להגן עליה.

‫ובימי ממשלתה היא ישוב חמת העם מבית המלכות, כי בה בטח לבב כל‬ ‫העם (כמו שנראה עוד) וברבות הימים הכל נשכח, וישכחו גם לבניו את כל הרעה‬ אשר עשה אביהם, ‫וגם הם עצמם יתרגלו עם הפרושים‪,‬ וידעו איך לבחור דרכם‬ עמהם‪ ,‬ולבלי לעבוט ארחותם‪.‬‬

‫ועל ידי הרשיון הזה אשר השיגה שלמינון עתה מאלכסנדר ינאי לאחוז ‫דרכה אחרי מותו עם הפרושים, יכלה להשיב מיד את שבותם, ועוד טרם נודע‬‬ ‫דבר מותו לשרי החיל בבר שבו ראשי חכמי התורה למקומם, ויחד עם הודעת ‬ מותו יכלה גם למסור להם את כל הנהגת הממשלה ‬מיד אחרי זה, וככל עצת ינאי אליה.

‫וגם בניה הסכימו אז ברגע ההיא לכל מעשיה‪ ,‬ראשונה בידעם כי כן היתה ‫גם עצת אביהם אף כי כל ימיו עשה דרכו עם הצדוקים, וזאת שנית שגם הם ‫עצמם ידעו, שאם לא כן יקומו עתה נגדם כל העם, וכל ביתם יודחו ‫מהמלוכה.

‫והנה הי׳ עתה לישועה גדולה מאד את אשר ה‬ראו העם בימי ינאי כי גם‬ ‫הם ‫יוכלו ‫למצוא‬ ‫עזר‬ ‫מבחוץ ‫לנער‬ מהם את רעת הממשלה ולעשות להם ממשלת עם‪.‬‬

ואם כי אז לא גמרו מעשיהם, הנה‬ נושעו עתה אך על ידי זה, עד כי ‫אלכסנדר ינאי הוא עצמו פקד עתה על אשתו ובניו למסור ההנהגה להפרושים.‬

‫ועל ידי זה נרפא עת‬ה כל שבר בת יהודה, והעם ההולכים בחשך ראו אור‬ ‫גדול, והימים האלה היו ימי האורה הימים היותר טובים בכל ימי הבית השני ככל‬ אשר יבואר.

‫והדברים הנם בולטים‬ ‫כל‬ ‫כך, עד ‫שגם ‫החוקרים החדשים, אשר ‫גדלה‬ ‫השתדלותם להקטין כל זה בכל האפשר, הוכרחו גם הם להודות בעיקר הדבר כי‬ ‫היו הימים ההם טל של תחיה לארץ יהודה, ככל אשר יבואר עוד לפנינו.

‫ויאזעפוס בדברו מתוך גרונם של הצדוקים אשר כעסו וקצפו על זה, כי‬ ‫לוקחה הנהגת הממשלה מהם וניתנה להפרושים‪,‬‬ יעשו מהם‬ צחוק וקלות ראש, כי היו חנפי לב וקברו את אלכסנדר ינאי בכבוד גדול, ויאמר אלטטי' XIII, 16, 1: ‬‫ "הפרושים הלכו אז אל העם‪ ,‬ויאספו אותם‪ ,‬וידברו טוב על אלכסנדר ינאי‬ וירוממו מעשיו‪ ,‬וכי אבדו בו מלכם הטוב‪ ,‬ועל ידי התהלות האלה פעלו כי העם‬ ‫התאבלו עליו באמת‪ ,‬ועל ידי זה נקבר בכבוד מלכים יותר מהקודמים לפניו‪.‬״

‫אבל האם לא ידעו הצדוקים ויאזעפוס עמהם את ראשי חכמי התורה, כי‬ ‫קנאה חמת גבר ונטירת שנאה רחקה מהם לגמרי‪.‬‬

‫ואחרי אשר ברגעיו האחרונים קנה לו ינאי עולמו בשעה אחת‪ ,‬וברגע ההיא‬ ‫אשר הצדוקים לא צנפוהו כדור צוה הוא עצמו למסור עתה כל ממשלת הארץ‬ ‫ליד ראשי חכמי התורה‪ ,‬והוא עצמו גם צוה למסור להם גופו לעשות בו כטוב‬ ‫בעיניהם‪ ,‬עד שכדברי יאזעפוס עצמו ‪ XIII, 15, 5‬אמר לאשתו‪:‬ ‬ "הראה להם את גופי ותן להם רשות להתנהנ עמדי כרצונם‪ ,‬והרשות בידם‬ ‫מפני שסבלו ממני כל כך להמנע גם מלקבור אותי‪ ,‬ולתת את גופי לחרפה‪ ,‬או‬ ‫להתעולל בו בכעסם ולעשות כטוב בעיניהם‪.‬״‬ ‫ ואחרי דברים באלה אשר לפני מותו הכיר בעצמו עותתו הלא ידענו את‬ ‫ראשי ישראל ואת גדולת נפשם הרוממה אשר ברגע ההיא כבר שכחו את כל‬ ‫הרעות אשר עולל למו‪ ,‬אשר גם לפני זה ידעו כי הי׳ כל זה רק מהסתת הצדוקים‬ ‫ובעצתם ואך מידם היתה להם כל זאת‪.‬‬

‫ועתה הנה הוא מת‪ ,‬והוא עצמו צוה לפני מותו כי אשתו ובניו ימסרו‬ ‫הנהגת הממשלה ליד הפרושים‪ ,‬והנה גם קיבל עליו את הדין‪ ,‬והוא עצמו גם צוה כי אחרי כל הרעה אשר עשה להפרושים ימסרו גם גופו להם לעשות בו כטוב‬ ‫בעיניהם גם אם ירצו לבלי לקוברו כלל‪.‬‬

‫הלא בגודל נפשם הרוממה וטוב מדותיהם הגדולות הי׳ זו חובתם לשכוח‬ ‫עתה את כל חשבונותיהם עמו ולעשות לו כבוד מלכים‪ ,‬והיא תהלתם אשר‬ ‫בהם נתפאר.

‫וה‬ננו באים עתה לימי ממשלת הפרושים בארץ יהודה. ‬‫

הערות

הערה (מט): מהימים האחרונים לפני החורבן יש לנו עוד שמות מיחידי הצדוקים, כמו חנן בן חנן וחביריו ‬ונדבר על זה שם, וכבר נגעגו בזה גם בפרק כ"ג. ‬‬‫

הערה (נ): ויאזעפוס מפי הצדוקים שם ‪ XIII, 16, 3‬באמת יאשים אותם על אשר נתנו הצדוקים אז כי תמלוך היא ולא הורידו אותה מכסאה. ‫