דורות הראשונים/כרך ב/חלק שני/פרק ז

ואמנם כן כי כל זה הוא רק בנוגע לימי המחלקאות אשר לפנינו מבית שמאי ובית הלל, שזה הי' בימי שמאי והלל עצמם. אבל בנוגע להמשך ימי המחזיקים בשיטת בית שמאי בבל המחלקאות ההם זה נמשך ובא עד תוך ימי יבנה, היינו עד אשר נפסקה הלכה כוללת לעולם הלכה בבית הלל, ובכל אשר יבורר לנו ענין, הדבר בדברינו על ימי יבנה. וזה הוא גם ענין הדברים בתוספתא במס׳ כלאים פרק א׳: "בשוקי צפורי היו מרכיבין קריסתמלין על גבי עוגס מצאן תלמיד אחד אמר להן אסורין אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו : ביבנה אמרו מי פגע בכם אינו אלא מתלמידי בית שמאי". והכונה שהנהו מההולכים ומהמחזיקים בדרכי בית שמאי, אשר נקראו גם אז בית שמאי; והן גם ענין דברי הברייתא בגמ’ במס׳ חגיגה ד׳ כ״ב: "תניא, אמר ר׳ יהושע בושני מדבריכם בית שמאי אפשר אשה וכו' נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי אמר לו אומר לך טעמן של בית שמאי אמר לו אמור וכו'." ועי׳ גם ביבמות ד׳ ט"ז שכשבאו ר׳ יהושע ור׳ אלעזר בן עזריה ור׳ עקיבא אצל ר׳ דוסא בן הרכינוס ושאלו אותו בדין צרת הבת השיב להם. "אמר להם אח קטן יש לי בכור שטן הוא ויונתן שמו והוא מתלמידי שמאי הזהרו בו שלא יקפח אתכם בהלכות.״ וזה שנאמר "מתלמידי שמאי" הדבר פשוט שהוא ט״ס וצ״ל “מתלמידי בית שמאי", וכן הוא הגירסא בירושלמי יבמות פרק א׳ הלכה ו׳ "מתלמידי בית שמאי". ואמנם כי המקום הזה גם ישוב ויורה לנו גם הוא את כל הדבר כמו שהוא, ואת שני צדדי הדבר. ויבואר לנו גם בזה כי יש לנו בנוגע להבתים האלה שני זמנים שונים. הזמן האחד הוא זמן המחלקאות הרבות של בית שמאי ובית הלל, שזה הי' בעיקרו בימי הלל ושמאי עצמם, ובימי חכמי דורם הם. והזמן השני הוא דבר המשך ימי המחזיקים בשיטתם אשר נקראו על ידי זה בית שמאי ובית הלל שזה נמשך ובא בתוך ימי יבנה. הנה לנו במקום הזה על אחיו הקטן של ר׳ דוסא הצעיר הרבה ממנו, (וכנראה הי׳ אחיו מאביו ולא מאמו) שאמר עליו "שהוא מתלמידי בית שמאי", "אמר להם אח קטן יש לי בכור שטן הוא ויונתן שמו והוא מתלמידי בית שמאי". לעומת זה בנוגע להמחלקאות של בית שמאי ובית הלל בא במס' גיטין ד' פ״א על המשנה. "כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה ובית הלל אומרים אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה.״ נאמר שם על זה בגמ': "אמר רבה בר בר חגה אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים בית שמאי (שהיו מחמירין בקדושת יוחסין שאוסרין אותה לכהונה מפני כתיבת הגט, רש״י) דורות האחרונים ר' דוסא דתניא שבויה אוכלת בתרומה דברי ר' דוסא אמר ר׳ דוסא וכי מה עשה לה ערבי זה וכו״ והוא ר׳ דוסא בן הרכינס כמו שהוא במשניות עדיות פרק ג' ממשנה א׳ ואילך. ומבואר שבנוגע להמחלקאות של בית שמאי ובית הלל, יחשב גם ר׳ דוסא עצמו נגדם לדורות האחרונים נגד דורות הראשונים, לפי שזה הי' באמת כבר בימי הלל ושמאי עצמם. ויתבאר לנו הדבר עוד יותר מכל היוצא מתוך הדברים שם בבבלי וירושלמי, אשר משם נראה כי אף כי ר' דוסא בן הרכינס הגיע לזקנה גדולה ומופלגת מאד ועל כן הי' חי עוד גם לאחר החרבן ובתוך ימי יבנה. אבל אז כבר גם לא בא לבית המדרש מזמן רב מפני זקנתו הגדולה, עד שאת ר' עקיבא לא הכיר כלל. ואת ר' אלעזר בן עזריה לא ידע ממנו כל עיקר גם ממציאותו. בהיות באמת עיקר דורו, היינו עיקר ימי פעולותיו, בימי רבותיהם של ר' אליעזר ור' יהושע, בהימים שלפני חרבן הבית. ולשון הדברים בבבלי יבמות שם הוא: "גופא בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבא לבית המדרש. אמרו ומי ילך ויודיעו אמר להן רבי יהושע אני אלך ואחריו מי רבי אלעזר בן עזריה ואחריו מי רבי עקיבא הלכו ועמדו על פתח ביתו נכנסה שפחתו אמרה לו רבי חכמי ישראל באין אצלך אמר לה יכנסו ונכנסו תפסו לרבי יהושע (אשר רק אותו ידע והכיר) והושיבהו על מטה של זהב אמר לו רבי אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו מי הוא רבי אלעזר בן עזריה אמר ויש לו בן לעזריה חבירנו קרא עליו המקרא הזה "ער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וכו'. תפסו והושיבו על מטה של זהב אמר לו רבי אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו ומי הוא עקיבא בן יוסף אמר לו אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו שב בני שב כמותך ירבו בישראל התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת אמרו לו צרת הבת מהו אמר להן מחלוקת בית שמאי ובית הלל הלכה כדברי מי אמר להן הלכה כבית הלל." ובירושלמי שם נאמר ראה את ר' יהושע וקרא עליו את מי יורה דעה (גמולי מחלב עתיקי וכו׳) זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה. ואת ר' אלעזר בן עזריה לא ידע כלל וגם את שמעו לא שמע עוד עד שהתפלא ואמר "ויש בן לעזריה חבירנו" וכל זה מפני שעיקר ימי פעולותיו והימים אשר ישב בין חכמי הדור, ויחד עמהם, הי' לפני החרבן, ויהיו דבריו רק עם זקני הדור מימי חרבן הבית. וכמו שהננו רואים כן מפורש גם במשנה במס׳ כתובות ד׳ ק"ד: ונאמר שם: "מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע וכו׳ אמר ר' דוסא בן הורכינס כדבריהם אמר ר׳ יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן וכו'. ושם ק"ז "מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול אמר ר׳ דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר ר׳ יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו וכו'." וכל זה הנם דברים ידועים ומפורסמים בנוגע לר' דוסא וכבר ציין זה מכתובות גם הסדר הדורות בערכו. והרב פראנקעל אשר נשתבש לעשות את תחלת ימי בית שמאי ובית הלל רק אחרי מות שמאי והלל, וכי דורם הוא דור רבן גמליאל הזקן, הנה בבואו לערך ר' דוסא בן הרכינס וימצא שם בסדר הדורות גם את הציון מכתובות ויבמות וגם הציון מגיטין פ״א הרשה לעצמו להשתדל לבלבל את הקורא באופן גס ומשונה מאד. ואחרי אשר בעמוד 68 יעשה לו את ר' דוסא לדור אחד עם ר' אליעזר ור' יהושע, הנה אחר זה בבואו בעמוד 71 לדבר על ר׳ דוסא בן הרכינס יאמר שם: ר' דוסא בן הרכינס, על ר׳ דוסא בן הרכינס נאמר בברייתא יבמות ט"ז חכם גדול הי' וכו' ולא נודע אם היה כבר בימי הבית אך ממה שקראו ר' יהושע "רבי" נראה "שהי' כבר נמנה בין ראשי החכמים" וכל ימי יבנה עד מלחמת ביתר לא היו כי אם נ"ב שנה ומזה יש לשער קצת שראה הבית בבנינו וגלה עם ר' יוחנן בן זכאי ליבנה, וממשנת כתובות פ״ג א׳ ב׳ משמע שחלק על ריב"ז כי לעומת מה שאמר ר' דוסא שם כדברי בני כהנים גדולים אמר ריב"ז יפה אמר חנן. ולפי הברייתא אשר זכרנו האריך ר' דוסא ימים אחרי ריב"ז שהרי ר' עקיבא בא אצלו ור' דוסא כבדהו ואמר אתה וכו׳ ואם כן זרחה כבר שמש ר"ע בגבורתו" אלה דבריו. ואנחנו היינו רוצים לדעת מה טיב ערבובי דברים כאלה בחקירת דברי ימינו. והנה נתן לדבריו תואר כזה כאילו היתה כאן חקירה אם ראה ר' דוסא את הבית כל עיקר, או שנולד אחר זה עד שיאמר: "ולא נודע אם הי' כבר בימי הבית" ומהברייתא יאמר "ומזה יש לשער קצת שראה הבית בבנינו" כאלו יכול להיות איזה ספק גם בזה וכאלו אך זה לבד מוכח קצת מהברייתא. וכל הכרכורים האלה הנם רק כדי שיהי' אפשר לו לאמר על זה בהערה: "ובגיטין פ״א אמר ר׳ יוחנן משום ר' יהודה בר' אלעי בא וראה שלא כדורות הראשונים וכו׳ אך זה דרכו של ר' יהודה לקרוא להקדמונים אף בדור אחד או בשני דורות "הראשונים" עי' ירושלמי מעשרות פ"יג ה"א רבי ור' יוסי בן יהודה היו מכניסין את הכלכלה לאחורי הגנות ראה אותן ר' יהודה בן ר' אלעאי אמר להן ראו מה ביניכם לראשונים (י"א) ר' עקיבא הי' לוקח שלשה מינין בפרוטה בשביל לעשר מכל מין ומין ואתם מכניסין וכו' ולכן קרא ר' יהודה גם כן לר' דוסא דורות האחרונים בערך בית שמאי אשר עמדו ששים שנה קודם החרבן וכמו שביארנו לעיל, והיתה קבלה בידו של ר' יהודה שהלכה זו של בית שמאי נשנית בתחלת עמידתן לבית או בדור שאחר זה" אלה דבריו. אכל מה תועלת להטעות את הקוראים על ידי פלפולים כאלה. והאם לא ידע פראנקעל בעצמו שאין החקירה אם ראה הבית בבנינו או שנולד אחד החרבן. והאם לא ידע פראנקעל בעצמו כי מה שהננו רואים מהברייתא ביבמות אינו כי "מזה יש לשער קצת שראה הבית בבנינו". כי אם שמשם הדבר מבואר ומפורש, שכל עיקר ימי פעולותיו כבר היו בפני הבית, וכבר הי' אז מראשי חכמי הדור היותר ראשונים. ובירושלמי ביבמות שם גם נאמר "ראה את ר׳ יהושע וקרא עליו את מי יורה דעה (גמולי מחלב) זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה" וכידוע הנה הי' כבר גם ר׳ יהושע בימי גדלותו עוד בימי הבית ולבד האגדה בגיטין ד' נ״ו אשר מבואר שם כי ר' אליעזר ור' יהושע הם הוציאו את רבן יוחנן בן זכאי במטה בהלכו לעמוד לפני אספסיאנוס וטיטוס בימי המלחמה, ובברייתא במס' סוכה ד' נ״ג נאמר תניא אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר וכו׳ ובמס׳ עירכין ד׳ י"א דתניא מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא, ואם נאמר שהלוים לא עבדו עבודה קבועה עד בני שלשים (עי' חולין כ"ד ורמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ג ה"ד ובכסף משנה שם) אם כן כבר הי' אז ר' יהושע למעלה משלשים, אבל גם בכל האופנים כבר הי' אז בגדולתו. ור' דוסא בן הרכינס אשר הנהו זוכר כשהי' ר' יהושע קטן מוטל בעריסה, הנה מבואר מעצמו כי עיקר ימיו היו כבר בפני הבית. וכמו שהננו רואים כן גם ממשנה דכתובות שנחלק יחד עם חנן ובני כהנים גדולים והוכרע על ידי ר' יוחנן בן זכאי. ועל כן באמת הננו רואים מפורש בהברייתא כי לא ידע כי אם זקני הדור מימי יבנה, אותם אשר כבר גדלו והצליחו לפני חרבן הבית ובראשית ימי יבנה היו הם כבר מראשי המדברים ומזקני החכמים אבל את הצעירים מהם אשר נתגדלו רק אחר החרבן, אותם לא ידע כל עיקר, וגם את שמם לא שמע ולא ידע. והננו רואים כי רק את ר' יהושע אשר כבר התחיל להתקרב אז לימי הזקנה רק אותו הכיר, אבל את ר' אלעזר בן עזריה אשר הי' גם הוא מראשי החכמים בימי יבנה וגם אז כבר בחרו בו אחר ר' יהושע. אבל בהיותו יותר צעיר, אותו לא ידע כלל עד ששאל "ויש בן לעזריה חבירנו". ואיזה ספק יכול להיות אחר זה שעיקר ימי ר' דוסא וימי פעולותיו הי' בדור רבותיו של ר' יהושע והיינו לגמרי בימי הבית. ונפלא לראות עד כמה לא הי' עינם ולבם לחקירת דברי ימינו, וישימו מבטם רק איך לבלבל את הקוראים כי מה אצל ר' יהושע בעמוד 83 יתחיל פראנקעל דבריו בלשון מדברת גדולות ויאמר: ר' יהושע בן חנניה מגדולי תלמידי של ר' יוחנן בן זכאי ראה הבית בבנינן והי' לוי מן המשוררים" ואצל ר' דוסא בן הרכינס הקודם לו בהכרח בדור שלם, אבל מפני שנמצא סתירה מזה לדרכו עם בית שמאי הרשה לעצמו להטעות את הקוראים ולהתחיל דבריו בעמוד 71: " ר' דוסא בן הרכינס, על ר׳ דוסא בן הרכינס נאמר בברייתא יבמות ט"ז חכם גדול הי' והי' הדבר קשה לחכמים שיתיר צרת הבת והלכו אצלו ר' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ע"יש. ולא נודע אם הי' כבר בימי הבית" אבל הלא זה שהי' כבר בימי הבית זה לא יוכל להיות חקירה כלל, דמהברייתא שם מוכח ומפורש שהי' דור שלם לפני ר׳ יהושע, אף שגם ר' יהושע הי' כבר בימי הבית, וכי דורו הוא דור רבותיו של ר' יהושע, וימי פעולותיו כולם בפני הבית, רק מפני שהפליג בזקנה נמשכו ימיו גם אחר זה, וכל זה יוצא מפורש מכל דברי הברייתא ככל אשר נתבאר. אבל לעקש את הישרה ולאחר זמנם של בית שמאי ובית הלל מצא פראנקעל את לבבו ישר להפוך הדברים ולכתוב אצל ר' יהושע "ראה הבית בבנינו" ואצל ר' דוסא בן הרכינס "ולא נודע אם הי' כבר בימי הבית" והדור הזה אשר עשה לו פראנקעל בעמוד 45 על בית שמאי וכתב: "הדור הראשון, בית שמאי ובית הלל עקביא בן מהללאל רבן גמליאל הזקן וכו' חנן אדמון וכו' ר' יוחנן בן זכאי." זה הוא באמת דורו של ר' דוסא בן הרכינס, וחנן ור׳ יוחנן בן זכאי אשר חשב פראנקעל בזה בדור הראשון הזה הם באו יחד במשנה כתובות שם עם ר' דוסא. ."חנן אומר תשבע וכו' נחלקו עליו בני כהנים גדולים וכו' אמר ר׳ דוסא בן הרכינס כדבריהם, אמר ר' יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן וכו'." וכן הוא גם בדין השני של חנן במשנה השנית. ואם גם יחצה פראנקעל את הדור הראשון הזה אשר עשה לו, ויעשה ממני שני דורות ויהי' בית שמאי ובית הלל הדור הראשון, וחנן ור'יוחנן בן זכאי ור' דוסא בן הרכינס הדור השני. הגה גם אז יהיו בית שמאי ובית הלל, הדור הראשון אשר ברא לו, לכל היותר רק דור רבותיו של ר' דוסא, על דרך מה שהי' ר׳ יהודה נגד רבי ור' יוסי בן יהודה אבל לא מה שהי' ר׳ עקיבא נגד רבי ור' יוסי בר' יהודה. ורק תמהון הוא לראות, איך ערבב כל הדברים יחד, כי אף שגם הוא ראה הדברים במשנה כתובות אשר מצא ציונם לפניו בסדר הדורות, ואף שעל ידי זה כתב בעצמו בפנים: "וממשנה כתובות פי"ג משמע שחלק עליו ריב״ז כי לעומת מה שאמר ר' דוסא שם כדברי בני כהנים גדולים אמר ר' יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן, ולפי הברייתא אשר זכרנו האריך ר' דוסא ימים אחר ריב"ז. שהרי ר' עקיבא בא אצלו ור' דוסא כבדהו ואמר אתה הוא וכו' ואם כן זרחה שמש ר"ע בגבורתו". בכל זה יאמר בההערה על זה "והיתה קבלה בידו של ר' יהודה שהלכה זו של בית שמאי נשנית בתחילת עמידתן לבית או בדור שאחר זה, אבל הלא הדור שאחר זה הוא עצמו דורו של ר׳ דוסא גם לפי דברי פראנקעל עצמו אשר יאמר גם הוא "וממשנת כתובות פי״ג משמע שחלק עליו ריב״ז" ועל כן לא לבד "דור שאחר זה" שזה הוא עצמו ימי דור ר' דוסא, כי אם שגם תחילת עמידתן לפי דברי פראנקעל גם זה אינו לכל היותר כי אם רבותיו של ר' דוסא. ולא יוכל להיות ספק כלל כי גם מחלוקת ר' דוסא וחכמים אצל שבויה אשר עליה אמר ר' יהודה בא וראה מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים נחלקו ר׳ דוסא וחכמי הדור שלפני החרבן. וזה שר' דוסא האריך ימים אחרי ר' יוחנן בן זכאי הוא לפי שר' יוחנן בן זכאי הי' קשיש יותר וכבר הספיק לשמש את הלל ושמאי, אבל ימי פעולותיהם נופלים יחד, ובהימים שאחר החרבן, כבר הי' גם ר' דוסא בימי זקנותו וככל אשר נתבאר. והנה הוכרחנו להאריך בדברים פשוטים לפי שהעוסקים בדברי ימינו תחת להזריח עליהם אור עקמו אותם בפלפולים זרים, ואי אפשר להעמידם על מקומם כי אם אחרי אשר נסיר משם את כל אבני הנגף וכל התהפוכות. וכל הדברים האלה ישובו ויבארו לנו את כל יסודי הדברים. וכן הדבר בכל מה שכבר נתבאר שעיקר ימי בית שמאי ובית הלל, ועיקר ימי עמידת הבתים האלה ומחלוקותיהם, היו בעצם ימי הלל ושמאי עצמם. ועל כן בהיות דברי ר' יהודה על זה היינו במה שנוגע למחלוקתם של בית שמאי הנה נגד זה גם ר' דוסא, אשר עיקר ימיו ונם מחלוקתו בדין שבויה היו בימי הבית, הנה הוא מאוחר הרבה בכל זה נגד דור שמאי והלל עצמם, ובצדק יאמר עליו ר' יהודה "דורות האחרונים" נגד דור הלל ושמאי עצמם. ולעומת זה בנוגע להמחזיקים בשיטת בית שמאי, שזה נמשך ובא עד תוך ימי יבנה, יקרא גם אחיו הקטן הצעיר הרבה מר' דוסא בשם "מתלמידי בית שמאי" ככל מה שנתבאר. ומזה עצמו נקרא גם ר' אליעזר שמותי, וגם כן רק על מה שהחזיק במקומות הרבה בשיטת בית שמאי. ואמנם כי יש בזה עוד ענין גדול וכולל בנוגע לימי יבנה בענינם של בית שמאי ובית הלל ונבאר הדבר.

הערה (י״א) עיקר מאמרו של ר' יהודה גם על מעשרות נאמרו בדרך כלל, כמו שהיא על מקומו בבבלי גיטין פ"א שם: ואמר וכו׳ דורות הראשונים מכניסין פירותיהם דרך טרקסמון כדי לחייבן וכו' דורות האחרונים וכו' ועל כן בא הלשון דורות הראשונים ודורות האחרונים, אבל בירושלמי הובא מה שהוכיח רבי יהודה בפרט את רבי ואת ר׳ יוסי בר׳ יהודה בילדותם, ולא הזכיר דבר מדרך טרקסמון כי אם ממעשי ר' עקיבא, ובאמת לא בא שם הלשון דורות הראשונים ודורות האחרונים כי אם "מה ביניכם לראשונים" וזה הוא ענין אחר לגמרי ואין לזה ענין כלל עם הלשון דורות הראשונים ודורות האחרונים