דורות הראשונים/כרך ב/חלק שני/פרק ב
| יצחק אייזיק הלוי | |
| דורות הראשונים | |
|---|---|
| חלק שני/פרק ב | |
| →חלק שני/פרק א | חלק שני/פרק ג← |
בית שמאי ובית הלל.
הדבר הזה כי בית שמאי ובית הלל הנם שני בתים אשר הוקמו על ידי שמאי והלל כל אחד מהם בראשית ימי פעולותיו ,זה הוא כל כך פשוט ומבואר מעצמו עד שלא הי׳ צריך לא לבאר הדבר ,וגם לא לדבר על זה כל עיקר. אבל בדברי ימינו אשר שממו שעריהם ,וכותביהם התרחקו לגמרי מכל חקירה לא יפלא אם גם דברים היותר פשוטים אבדו ואינם ,או נעקרו ונתהפכו.
והרב פראנקעל בספרו דרכי המשנה באין אומר ודברים בא וכותב בהחלט כי רק אחרי מות הלל ושמאי נחלקו לשני בתים ,ואך אז קמו בית שמאי ובית הלל. ובחשבו בטעות כי אך מבית שמאי ובית הלל הותחלה התורה ,וכי הם היו חכמי ההלכה היותר ראשונים ,יקום בעמוד 45ויאמר: "לחכמי ההלכה נמצאים ששה דורות והתחלתם מבית שמאי ובית הלל וכו׳ תלמידי שמאי והלל נחלקו לשני בתים אבל לא לשתי כתות וכמאמרם אעפ״י שנחלקו בית שמאי ובית וכו' משך ימי בית שמאי ובית הלל הוא לערך מאה ועשר שנה." ויבאר שם את המאה ועשר שנים האלה בהערה 3בדברים קצרים ויאמר:
"ששים שנה ממות הלל עד חרבן הבית וחמשים ושתים שנה עד מלחמת ביתר".
והנה בלא חקירה של כלום הוא בא בהחלטות כאלה אשר יערבבו את כל דברי תקופת התנאים מראשם לסופם.
מעבר האחד הנהו ממשיך את זמן שני הבתים האלה מאה ועשר שנה מאחרי מות הלל ,דהיינו כמעט עד סוף ימי התנאים.
ומעבר השני הנהו מאחר את תחלת זמנם עד אחרי מות הלל ושמאי ,וכי רק אחרי מותם נחלקו לשני בתים. ואמנם כן כי גם בלא כל בירורי הדברים אשר יבואו לפנינו ,הנה אם הי׳ הרב פראנקעל משים לב לדבריו הי׳ יכול להכיר טעותו גם מעצמו.
וגם מתוך דבריו בעצמו הי' יכול לדעת שדבר שני הבתים האלה הוא שני בתים אשר יסדו שמאי והלל עצמם כל אחד בראשית ימיו.
כי הנה בעמוד 46הערה 4יאמר פראנקעל בעצמו: "בית שמאי קדמו בזמן לבית הלל כי עמדו כבר בחיי הלל ,ולכן קדמו במשנה וברייתא לבית הלל.״
אבל הלא דבר זה אי אפשר להיות ולא יכול להיות במציאות ,אם לא שבית שמאי נוסד עוד טרם עלה הלל מבבל ,והלל בבואו יסד את בית הלל, ויהיו מאז ואילך לשני בתים. ורק תמהון הוא לראות איך אפשר לאיש לבלי לשום לב לדבריו כל כך. הוא עצמו יאמר: "בית שמאי קדמו לבית הלל". ואחרי שהדבר כן איך אפשר כי נתחלקו לשני בתים אחרי מות הלל ושמאי ,או אחרי מות שמאי ובחיי הלל ,הרי אז כבר היו גם בית הלל ,ואיך זה קדמו בית שמאי לבית הלל.
כי אם בימי שמאי והלל הי' שם רק בית המדרש אחד לכולם ,ושם למדו לתלמידיהם הלל ושמאי יחד ,אם כן ,בין שנתחלקו אחר זה בית שמאי מבית הלל ועזבו את בית המדרש הכללי אשר הי׳ לשניהם יחד ויסדו להם בית לעצמם, ובין שתלמידי הלל עשו כן ,והם עזבו את בית המדדש הכללי ,וילכו ויסדו להם בית המדדש לעצמם.
הנה בין כך ובין כך ברגע ההיא אשר היו שם בית שמאי לעצמם ,ברגע ההיא עצמה היו שם גם בית הלל לעצמם. וכל כך לא שמע את אשר ידבר עד שיסתור עצמו גם בנעימה אחת בתוך דבריו בהערה זו עצמה ,כי יאמר: "בית שמאי קדמו בזמן לבית הלל כי עמדו כבר בחיי הלל.״ אבל הלא אם עמדו רק בחיי הלל אם כן אין מקום ואין דרך כי יהיו קודמין בזמן לבית הלל ,שהרי משעה זו עצמה שיסדו להם תלמידי שמאי בית המדרש לעצמם ,הנה נשארו מאז ואילך גם בית הלל לעצמם ,ויהיו מאז שני בתים בית שמאי ובית הלל. וכל כך לא חשב דרכו עד שעשה מזה גם טעם על אשר במשנה וברייתא הקדימו כל פעם בית שמאי לבית הלל ויאמר:
"בית שמאי קדמו בזמן לבית הלל כי עמדו כבר בחיי הלל ולכן קדמו במשנה וברייתא לבית הלל.״
ולא הרגיש שאם היו הדברי׳ כדבריו שבית שמאי נתחלקו רק בחיי הלל, אז היו בית הלל צריכים להיות קודמים על פי הטעם הזה. שאם בית שמאי עמדו ונתחלקו רק בחיי הלל ,ולא היו כן מראש ומבראשונה עוד קודם בא הלל ,כי אם שתלמידי שמאי אחרי מות שמאי עזבו את בית המדרש הכללי בחיי הלל ויסדו להם בית המדרש חדש לעצמם ,אם כן הלא קדם בית מדרשו של הלל ובית הלל לבית מדרשם של בית שמאי.
ולא לבד שקדם לו בזמן כי אם שבהכרח הי׳ אז גם ראשון במעלה ,בהיות הלל עדין חי ועומד בראש תלמידיו ובית מדרשו ,ובהיות נם בית מדרשו הבית הגדול אשר שם הרביצו תורתם גם שמאי והלל יחד ,בית המדרש הכללי ,וחכמי הדור אשר ישבו שם היו גם הם את אשר היו לפני זה ובכל סידורם ובמקומם ככל אשר הי׳ שם מאז ומקדם.
ולהיפך בית שמאי היו לפי זה אך דבר חדש אשר עשו זה עתה ,ונפרדו מהלל זקן הדור ,ומבית המדרש הכללי ,ויהיו רק נפרדים ובודדים עד שגם לא שמו להם ראש. והלא דבר ברור הוא באין ספק כלל שאם הי׳ הדבר כן אז בהכרח הי' צריך להיות במשנה ובברייתא דברי בית הלל קודם. ודברים פשוטים כאלה לא הי׳ פראנקעל יכול להבין ויסתבך בהן עד שנתהפכו לו הדברים ויבוא ויתן זה לטעם על אשר במשנה ובברייתא קדמו בית שמאי לבית הלל.
ונפלא הדבר לראות עד כמה לא שמו לב גם להציונים אשר עשו להם. כי הנה יאמר בעמוד 46בשתי הערות זה אחר זה. "ודע דמביצה ד׳ (כ׳) נראה דבית שמאי עמדו כבר בחיי הלל. בית שמאי קדמו בזמן לבית הלל כי עמדו כבר בחיי הלל.״
ולא ראה ששם בביצה כשם שהוזכרו שם באותה מעשה בית שמאי ,כך הוזכרו באותה מעשה עצמה גם בית הלל. וכשם שמבואר משם שבית שמאי עמדו כבר בחיי הלל כך מבואר שם שגם בית הלל עמדו כבר בחיי הלל ,כי הוזכרו שם בהברייתא גם בית שמאי נם בית הלל יחד ,ולשון הברייתא שם: "תנו רבנן מעשה בהלל הזקן וכו' ואותו היום גברה ידן של בית שמאי על בית הלל ובקשו לקבוע הלכה כמותן והי' שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו שהי' יודע שהלכה כבית הלל ושלח וכו' ואותו היום גברה ידם של בית הלל וכו'" (ועי' לפנינו בפרק ה').
ומבואר ומפרש שעמדו אז גם בית שמאי גם בית הלל. ואמנם כי בכל חקירותיהם גם לא שאלו ארחות עולם ,ולא שמו לב גם לטבע הדברים ומהלכן.
כי אם לא הוקם בית שמאי בשעתו על יד שמאי עצמו בראשית ימיו, ולא הוקם בית הלל על ידי הלל עצמו בראשית ימיו ,כי אם שאחרי מות שמאי ובחיי הלל באו תלמידי בית שמאי ונתחלקו מבית המדרש הכללי ויעזבו את הלל ובית המדרש אשר לכל חכמי הדור יחד ,וילכו ויעשו חדשה בישראל ויסדו להם בית המדרש מיוחד לעצמם.
הלא אי אפשר הדבר כי אם מתוך מחלוקת גדולה וכבירה אשר הי׳ להם אז עם הלל עצמו.
אבל הלא ידע גם פראנקעל כי אין גם זכר מזה בכל דברי ימי ישראל. ואם בכל ימי שמאי רבם ישבו יחד ,הלא אי אפשר שגרם לזה שיטת רבם השונה משיטת הלל.
ואיך שיהי' הדבר הנה לא יוכל להיות ספק כלל שאם רק אחרי מות שמאי נפרדו מבית המדרש הכללי ויעזבו את הלל רבן של ישראל ,אי אפשר הדבר כי אם על ידי סיבה נדולה מבחוץ ,ואי אפשר הדבר כי אם שהי׳ אז מחלוקת גדולה כוללת עד שנעשה אז דבר שלא הי' לא לפני זה ולא לאחר זה.
ובכל זה אין גם זכר מזה.
אף גם זאת שאם אחרי מות שמאי עזבו את הלל ויסדו להם בית המדרש לעצמם הדומה לגמרי בכל כחו עם בית הלל ,הלא בהכרח הי׳ עליהם להקים גם להם ראש מיוחד ,ראש המתיבתא ההדשה אשר יסדו הם.
אבל הלא לבד הלל אשר הי׳ ראש לבית הלל ולבד שמאי הראש לבית שמאי ,אין להם לבית שמאי ראש אחר ,ואין גם זכר מזה בשום מקום.
ואמנם כן כי החוקרים האלה לא ביררו לעצמם את כל מעשה הימים בסוף ימי החשמונאים ,ולא ביררו לעצמם לא זמנם של שמעיה ואבטליון ולא כל דבר המעשים לפני ימי שמאי והלל ,ועל כן נסתבכו בהכרח בכל חקירותיהם בסדרי מעשי הימים ההם.
אבל כל הדברים הנם על מקומם ועל ענינם וילכו למשרים ויבארו גם את עצמם.
וכן הדבר כמו שכבר נתבאר לנו בעמוד 73 — 78כי בית שמאי הוקם משמאי הזקן עוד לפני בוא הלל מבבל לארץ ישראל, והי׳ זה אחרי מות שמעיה ואבטליון בימי בני בתירא אשר הם היו אז נשיאים לשעה, אבל לא ראשי מתיבתא.
ועל כן באמת הקדימו במשנה וברייתא דברי בית שמאו לפני בית הלל, לפי שהם קדמו לבית הלל ,אשר נוסדה רק אחרי בוא הלל מבבל ,ואחרי אשר הי׳ לנשיא בארץ ישראל. וכבר נתבאר לנו שם שכן הדבר יוצא גם מדברי הירושלמי שבית שמאי קדמו לבית הלל.
ודבר שני הבתים האלה לא בא על ידי מחלוקת ולא על ידי פירוד הלבבות ,כי אם על ידי מעשי הימים ,אשר הכריחו את חכמי ישראל אז לעשות כן ,ואי אפשר הי׳ לעשות אחרת ככל אשר כבר נתבאר.
והן דברי המשנה במס׳ יבמות ד׳ י״ג (פ״א מ׳ד)" :אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו." ובברייתא בגמ׳ שם ד׳ י"ד" :אף על פי שנחלקו וכו׳ ללמדך שחיבה וריעות נוהנים זה בזה לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו״.
ועל כן באמת גם אין לנו כל זכר מראש אחר לבית שמאי זולתי שמאי הזקן ,לפי שלא הי׳ להם מכל זה דבר. כי רק בימי שמאי והלל הי׳ כל עיקר ימי הבתים האלה ,ואך אז הי׳ כל עיקר ימי מחלוקותיהם.
ואף שעד שנפסקה הלכה בימי יבנה שבכל מחלוקותיהם של בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל נמשך בהכרח דבר בית שמאי ,ולא נתבטל ענינם ככל אשר יבואר זה לפנינו.
כל זה הוא בנוגע להמחזיקים בשיטתן ,ובנונע להשונים את לשון המשנה בשיטת בית שמאי ,ובנוגע לחכמי הבית הזה בכלל אשר נמשכו ימיהם הם וימי תלמידיהם ,אשר כל זה לא נתבטל ולא הי׳ אפשר לבטל טרם נפסקה הלכה כוללת כבית הלל. אבל עיקר ימי הבית הזה ,ועיקרי ימי מחלוקותיהם עם בית הלל ,כל זה הי׳ בימי הלל ושמאי עצמן ,ואחר זה נמשך הדבר רק על דרך בי רב אחרי רב, ורבנן דבי רב אשי אחרי רב אשי. ועל כן אין לנו ראשים עליהם, כי אם הלל ושמאי ,הם לבדם אפס זולתם.
הערות