דו"ח מבקר המדינה/שנת 2014/מרץ/פרק ג

ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון ובצה"ל

תקציר

"נכסי קניין רוחני" הם נכסים בלתי מוחשיים, הניתנים להגנה משפטית באמצעות זכויות קניין רוחני, כגון: פטנטים, זכויות יוצרים, סודות מסחריים, מדגמים וכדומה. נכסי הקניין הרוחני מגלמים בחובם פוטנציאל כלכלי ניכר: בין במישרין באמצעות מכירת נכסי הקניין הרוחני ומוצרים המפותחים מהם, או מקבלת תמלוגים על השימוש בנכסים אלה, ובין בעקיפין על ידי הקמת חברות ומפעלים שיעשו שימוש בידע ובתוצריו.

במדינת ישראל מעוגן הטיפול בנכסי קניין רוחני ברבדים שונים של דברי חקיקה. החל מחקיקה ראשית, ובכלל זה: חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים), חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק עוולות מסחריות); המשך בחקיקת משנה, כגון תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הביטחון וחיילים), התשכ"ט-1969; וכלה באמנות בין-לאומיות הנוגעות לרישום פטנטים בחו"ל. במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) הנושא נכלל במסגרת הוראות משהב"ט והנהלים הפנימיים של אגפיו השונים, העוסקים בין היתר באמצאות, בדיווח ובבעלות עליהן; ובצה"ל מעוגנים הכללים בהוראת פיקוד עליון (להלן - הפ"ע) ובפקודת מטכ"ל העוסקות באמצאות וביצירות של חיילי צה"ל.

מערך המחקר והפיתוח (להלן - מו"פ) במערכת הביטחון בישראל (להלן - מעהב"ט), המהווה את התשתית ליצירת מרבית נכסי הקניין הרוחני של המדינה בתחום הביטחוני, מבוסס על שיתוף פעולה בין שלוש קבוצות עיקריות: (א) החילות והזרועות של צה"ל - המגדירים את צורכיהם באמצעי לחימה (להלן - אמל"ח); (ב) גופי התכנון וניהול המו"פ במשהב"ט וצה"ל; (ג) גופי המו"פ הפנימיים ביחידות צה"ל, בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות והלא ממשלתיות, ובמוסדות המחקר והאקדמיה שבהם נעשות עבודות המו"פ עבור מעהב"ט. ישנם גם נכסי קניין רוחני השייכים למשהב"ט ולצה"ל, שלא נוצרו במסגרת המו"פ, כגון זכויות יוצרים ביצירות ובהפקות מוזיקליות, וגם עליהם ניתן להגן ולקבל בגין השימוש בהם תמלוגים.

פעולות הביקורת

בתקופה מיוני 2009 ועד מאי 2010 בדק משרד מבקר המדינה כיצד מנהלים משהב"ט וצה"ל את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותם, וכיצד הם מממשים את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנכסים אלה. באוגוסט 2010 העביר משרד מבקר המדינה טיוטת דוח ראשונה (להלן - טיוטת דוח הביקורת הראשונה) לעיון הגופים המבוקרים, ובחודשים שלאחר מכן קיבל מהם התייחסויות. בנובמבר 2010 הוקפאה העבודה על הדוח במשרד מבקר המדינה בעקבות שינוי סדרי עדיפויות במטלות הביקורת. נוכח חשיבות הנושא ולאחר בחינה נוספת, חידש משרד מבקר המדינה בשנת 2013 את הביקורת בנושא, והיא נערכה, לסירוגין, בחודשים פברואר עד ספטמבר 2013. הביקורת נערכה במשהב"ט, בצה"ל, במשרד האוצר ובמשרד המשפטים.

עיקרי הממצאים

התנעת רפורמה בניהול נכסי הקניין הרוחני במשרדי הממשלה

החשב הכללי במשרד האוצר (להלן - החשכ"ל) אחראי לניהולם של הנכסים שבבעלות המדינה, לרבות הנכסים הבלתי מוחשיים, בהתאם לסמכות שהוקנתה לו מכוח חוק נכסי המדינה, תשי"א-1951. ביולי 2011 פרסמה החשכ"לית הוראה בנושא: "ניהול תוצרי ידע" (להלן - הוראת ניהול הידע), אשר החליפה הוראת שעה דומה משנת 2006. בהוראה נקבע, כי על משרדי הממשלה לתאם ולהביא לאישור מטה החשכ"ל "כל פעולה הקשורה בניהול תוצרי ידע... לרבות: רישום, הגנה, מסחור ידע, ויתור על זכויות, וכל פעולה אחרת בעניין זה, למעט רכישת מוצרי קניין רוחני ופיתוח".

בביקורת נמצא, כי משהב"ט לא פנה בעבר לאגף החשכ"ל ביחס לכלל פעולותיו הקשורות בניהול תוצרי ידע, בהתאם לאמור בהוראת השעה משנת 2006, ועדיין אינו עושה זאת, גם נוכח הוראת ניהול הידע. כן נמצא, כי במהלך השנים לא ערך אגף החשכ"ל בדיקה במשהב"ט לוודא את ביצועה של הוראה זאת.

דוחות ביקורת, עבודות מטה וועדות שעסקו בנושא הקניין הרוחני במעהב"ט

משרד מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים לטיפול משהב"ט בידע המצוי בבעלותו, ופרסם את הממצאים כבר באמצע שנות התשעים ובראשית שנות האלפיים . כבר בדוחות אלה עלו ליקויים בטיפול משהב"ט בנכסי קניין רוחני המצויים ברשותו. בעקבות דוחות הביקורת האמורים והחלטות שקיבלו ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה והממשלה בעקבותיהם, פעלו בתקופה של כתשע שנים, בשנים 2012-2004, תשעה צוותים שונים בתוך משהב"ט, צוותים בין-משרדיים וכן ועדות מומחים לבחינת תקציב הביטחון - אשר קיימו עבודות מטה ופרסמו המלצות בנושא ניהול הקניין הרוחני במעהב"ט. צוותים אלה הצביעו, רובם ככולם, על ליקויים רבים בניהול הקניין הרוחני במשהב"ט, וביניהם: משהב"ט אינו מממש את הפוטנציאל הכלכלי בתחום הקניין הרוחני שבבעלותו, ובכלל זה של נכסי הידע שנצברו אצלו; משהב"ט אינו מגן על אמצאותיו באמצעות פטנטים, והידע הנצבר ביחידות הטכנולוגיות אינו ממופה באופן מקיף לצורך ניצול מסחרי; ולמשהב"ט אין תמונה מלאה אשר לפעולות התעשייה בידע המוגדר בבעלותו.

נמצא, כי התנהלות משהב"ט לאורך השנים בטיפול בליקויים שעלו בדוחות הביקורת, בעבודות המטה ובוועדות השונות התאפיינה בסחבת ובחוסר תכליתיות, וכי לא תוקנו הליקויים המרכזיים שעלו בהם.

הרישום והתיעוד של משהב"ט את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו

1. רישום אמצאות בתום תהליך פיתוח - גופי הפיתוח והייצור במשהב"ט - המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (להלן - מפא"ת) ומינהל ההרכשה והייצור במשהב"ט (להלן - מנה"ר) - אינם עורכים דוח שבו מובהר אם עקב הזמנת פיתוח של משהב"ט מספק או ממפתח נוצרה אמצאה, ואינם בודקים אם יש למשהב"ט עניין מסחרי בה, כנדרש בהוראות משהב"ט. כפועל יוצא מהתנהלות זו, משהב"ט אינו יודע כמה אמצאות נוצרו בפיתוחיו ובהזמנותיו במהלך השנים; מאיזה סוג הן; היכן נמצאים נכסים אלה; מה שוויים; ואם יכול להיות לו בהם עניין מסחרי או שניתן למנף אותם כלכלית בדרך כלשהי.

2. רישום ידע מוחשי ולא מוחשי המצוי בתעשיות הביטחוניות - נמצא, כי מנה"ר מנהל רישום חלקי ביותר של ידע מוחשי שהוא רכוש משהב"ט המצוי בתעשיות הביטחוניות, ואינו מתעד אותו שיטתית. כמו כן, אין במשהב"ט גוף שעליו מוטלת האחריות לנהל את הידע הלא מוחשי, וגם אין גורם שעושה זאת בפועל. כתוצאה מכך, אין למשהב"ט פיקוח מספק וראוי על הידע השייך לו והנמצא בתעשיות הביטחוניות השונות; ואין למשהב"ט מידע מדויק, נכון ועדכני שלפיו הוא יכול לגבות מהתעשיות תמורה בגין מכירת ידע שהוא רכוש משהב"ט או לפקח על העברתו לגופים אחרים.

3. רישום של זכויות יוצרים השייכות לצה"ל ולמשהב"ט וגביית תמלוגים בגינן - אין במשהב"ט או בצה"ל הוראה או פקודה העוסקת בנושא תיעוד זכויות היוצרים, זכויות המבצעים או זכויות המשדרים לגבי יצירות מוזיקליות ואחרות, אשר נוצרו, התבצעו, הוקלטו, הופקו ושודרו בצה"ל או נרכשו על ידיו לאורך שנות קיומו, או בנושא גביית התמלוגים בגין השימוש בהן; לא נמצא בביקורת גורם במשהב"ט או בצה"ל שעליו הוטלה האחריות לעסוק בתחום זה ; אין גם בידי צה"ל או משהב"ט מאגר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים או זכויות משדרים, וממילא משהב"ט אינו מנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויותיו אלה, ואינו גובה תמלוגים בעבור שימוש זה.

4. רישום נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט בדוחותיו הכספיים - בדוחות הכספיים של משהב"ט אין כל התייחסות לנכסי הקניין הרוחני שבבעלותו. מעבר לכך, אין למשהב"ט אפילו אמדן היכול לשקף באופן מקורב את היקפם.

ניהול הקניין הרוחני בצה"ל ומכירת נכסי קניין רוחני של צה"ל

1. ניהול הקניין הרוחני בצה"ל

נמצא, כי צה"ל לא הסדיר את ניהול כלל נכסי הקניין הרוחני שברשותו, הוא אינו מנהל מאגר סדור של נכסים אלה ושל השימוש שנעשה בהם, ואין בידיו נתונים המשקפים את המצב בפועל בצה"ל בתחום הקניין הרוחני, לרבות נתונים מדויקים ועדכניים לגבי כמות, סוג ושווי נכסי הקניין הרוחני השונים הקיימים ברשותו.

2. מכירה של נכסי קניין רוחני של צה"ל באמצעות משהב"ט

הוראת משהב"ט המתייחסת למכירת ידע מוחשי בעסקאות ממשלה-ממשלה או ממשלה-לקוח, קובעת שהגוף שיעשה זאת או שיאשר מכירה שכזאת הוא האגף לסיוע וייצוא ביטחוני במשהב"ט (להלן - סיב"ט). נמצא, כי אין בהוראות משהב"ט הוראה המסמיכה גוף כלשהו במשהב"ט למכור ידע מוחשי שלא בעסקאות ממשלה, כאמור, או נכסי קניין רוחני אחרים, מעבר לתוכנות מחשב. בביקורת נמצא, כי משהב"ט טרם הגדיר מי הגוף שימכור ידע מוחשי (שלא בעסקאות ממשלה) וידע לא מוחשי.

מניעת שימוש לא מורשה בזכויות קניין רוחני בתורות לחימה ובסודות מסחריים של משהב"ט ושל צה"ל ומימושם הכלכלי

משהב"ט אינו דורש מגופים העושים שימוש בתורות לחימה (להלן - תו"ל) שהוא או צה"ל פיתחו, לקבל אישור לשימוש בזכויותיו אלה, אלא רק אישור ביטחוני במסגרת הרישיון לשיווק או לייצוא של התו"ל. משהב"ט גם אינו דורש תמלוגים ממי שעשה שימוש בתו"ל כאמור השייכות לו, או פיתח על בסיסן מוצרים, כגון קורסים או הדרכות. בכך, למעשה, נמנע משהב"ט מלממש את זכויותיו הכלכליות בתו"ל שהוא או צה"ל פיתחו, ובפועל מוותר על קבלת תמורה בעבור זכויות היוצרים שלו בתו"ל אלה.

הטיפול באמצאות שפותחו במשהב"ט ובצה"ל

1. בדברי חקיקה שונים מעוגנים כללים בנוגע לחובות המוטלות על עובדי מדינה, חיילים ואזרחים עובדי צה"ל, שפיתחו אגב עבודתם ושירותם אמצאות, ובזכותה של המדינה על אמצאות אלה. בתקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הביטחון וחיילים), התשכ"ט-1969 (להלן - תקנות הפטנטים (מסירת הודעה)) נקבע, כי עובדי מעהב"ט, חיילים ואזרחים עובדי צה"ל יודיעו על אמצאותיהם, כאמור בחוק הפטנטים, ל"יושב ראש ועדת האמצאות של משרד הביטחון". הדבר נקבע גם בהוראת משהב"ט (להלן - המ"ב) בנושא: "אמצאות של עובדי מערכת הביטחון" (להלן - המ"ב אמצאות), שפורסמה בשנת 1992. בביקורת נמצא, כי ועדת אמצאות מונתה לראשונה על ידי מנכ"ל משהב"ט רק ביולי 2012. כן נמצא, כי משנת 1992 ועד למועד סיום הביקורת לא מינה אף לא אחד מהמנכ"לים של משהב"ט ועדת ערר על החלטות ועדת אמצאות או ועדה לאמצאות מסחריות , כנדרש בהמ"ב אמצאות.

2. למרות הפעילות הנרחבת של משהב"ט ושל צה"ל בתחום המו"פ והפוטנציאל האמצאתי הגלום בפעילות זו, עובדי משהב"ט וחיילי צה"ל אינם מדווחים לממונים עליהם או למשהב"ט על אמצאות, למעט מקרים בודדים (כך היו שלושה מקרים משנת 2010 ועד מועד סיום הביקורת). גם במקרים שבהם פנו למשהב"ט יחידות או חיילים במטרה להגן על הקניין הרוחני שהיה גלום לדעתם בפיתוח שלהם, לא ניתן היה להביא את עניינם בפני ועדת אמצאות, שכאמור לא מונתה כזו עד ליולי 2012.

טיפול משהב"ט ורשות הפטנטים שבמשרד המשפטים בבקשות לפטנט בנושאים ביטחוניים

1. חוק הפטנטים מסמיך את שר הביטחון להורות לרשם הפטנטים שבמשרד המשפטים להעביר לאדם ששר הביטחון קבע לכך, העתק של בקשות לפטנט שנושאיהן נראים לרשם נוגעים לנושאים ביטחוניים. זאת, כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת צו שיאסור או יגביל רישום פטנט או פרסום מידע אודותיו (להלן - צו חיסיון). המ"ב אמצאות מגדירה את דרך הטיפול של משהב"ט בבקשות לפטנטים שנושאם ביטחוני, וכן את סמכויותיו של הממונה על פטנטים ומידענות במפא"ת (להלן - ממונה הפטנטים במפא"ת) כאחראי לטיפול בבקשות אלה. בביקורת נמצא, כי אין כל נוהל פנימי במפא"ת המסדיר את תהליך הטיפול בבקשות שהגיעו לטיפולו של ממונה הפטנטים במפא"ת; ואין לוחות זמנים שאליהם כפופים הגורמים המטפלים.

2. מגיש בקשה לפטנט, שלגביה הטיל שר הביטחון צו חיסיון (שאינו מוגבל בזמן), אינו רשאי לפרסם את דבר הבקשה ואת האמצאה שבבסיסה בישראל או בעולם, ולא יוכל ליהנות מהגנה על אמצאתו שאפשר שהיה זוכה בה אלמלא הוטל צו החיסיון, ומרווחים אפשריים כפועל יוצא מכך. עם זאת, אחד המנגנונים הקיימים בחוק הפטנטים להתמודדות עם השלכות הטלת הצו קובע, כי אם הוטל צו חיסיון על בקשה לפטנט, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם - תכריע בדבר הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים במשרד המשפטים, שהוקמה על פי החוק. הוועדה לפיצויים ותמלוגים קבעה בדיון שהתקיים כבר בשנת 2001, ובהחלטה נוספת של הוועדה מיוני 2002 , בין השאר, כי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחייב רשות הפוגעת בזכות הקניין של האזרח, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה בחוק, לעשות זאת באופן מידתי, וכי עקרונות חוק היסוד מחייבים את משהב"ט לבדוק מפעם לפעם, באופן יזום, אם יש להסיר את צווי החיסיון שהטיל השר.

נמצא, שמשהב"ט אינו מיישם הלכה למעשה את החלטות הוועדה לפיצויים ותמלוגים. לפי נתוני מפא"ת, בהתאם לאמור ברישומו הממוחשב, ישנן 220 בקשות לפטנט שעליהן הטיל שר הביטחון צו חיסיון, ונכון לחודש יוני 2013 צו החיסיון עליהן עדיין היה בתוקף: ב-57 מבין 220 הבקשות (כ-26%) מדובר בבקשות שצו החיסיון בעניינן הוטל כבר בשנים 1999-1980, ועל השאר הוטל צו החיסיון בשנים 2010-2000. רק 24 בקשות מבין כלל הבקשות (כ-11%) הובאו לעיון מחדש בפני הגורמים המקצועיים במשהב"ט, או בפני שר הביטחון, כדי לבדוק אם עדיין יש צורך להשאיר את צו החיסיון בעניינן על כנו.

3. לאחר שהסתיים תהליך בחינת האמצאה ברשות הפטנטים , והוחלט, בין השאר, שהיא כשירה לפטנט, יפרסם רשם הפטנטים את הדבר ברשומות, ומיום הפרסום נתונה בחוק הפטנטים תקופה של שלושה חודשים, שבמהלכה רשאי כל אדם להגיש לרשות הפטנטים התנגדות בכתב למתן הפטנט. לא הוגשה בתקופה זו התנגדות למתן הפטנט או אם הוגשה התנגדות ונדחתה, יינתן הפטנט למגיש הבקשה לפטנט, ותוקפו יהיה למשך 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט.

ביולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של משהב"ט בבקשות לפטנט שהועברו אליו מרשות הפטנטים לצורך בחינה אם יש להטיל עליהן חיסיון, ושבמהלך בדיקתן (ולאחר שנקבע שאין להטיל עליהן חיסיון) קבעו הגורמים המקצועיים במפא"ת, כי קיימות בהן זכויות למשהב"ט. נמצאו 10 בקשות לפטנט כאלה שהגיעו לבחינת משהב"ט בתקופה מאוקטובר 2010 ועד למועד סיום הביקורת . בביקורת עלה, כי ברוב המקרים השאיר אגף היועמ"ש למעהב"ט את הטיפול בזכויות משהב"ט שבבקשות אלה לגורמים המקצועיים במפא"ת ולא טיפל בהן בעצמו, שלא בהתאם לאמור בהמ"ב אמצאות; ואילו הגורמים המקצועיים במפא"ת הפסיקו בשלב מסוים את הטיפול, ולא הביאו לידי מימוש את זכויות משהב"ט שבבקשות פטנט אלה, וגם לא קידמו תהליך התנגדות לפטנט. ליקויים בטיפול של משהב"ט בבקשות פטנט כאלה העלה משרד מבקר המדינה גם בטיוטת דוח הביקורת הראשונה.

סיכום והמלצות

במעהב"ט יוצרים, מחזיקים, ומנהלים נכסי קניין רוחני רבים. ניהול תקין של נכסים אלה מתחייב מהצורך לשמור על נכסי המדינה וזכויותיה. כמו כן, מיצוי הפוטנציאל הכלכלי שבנכסי הקניין הרוחני עשוי לספק למשהב"ט משאבים כלכליים רבים נוספים, היכולים להגדיל משמעותית את מקורות התקציב של המדינה בכלל ושל מעהב"ט בפרט, ולסייע במאמצי ההתייעלות והחיסכון שעושים משהב"ט וצה"ל. לניהול תקין של נכסים אלה, מעבר למשמעויות האמורות לעיל, עשויה להיות גם משמעות ביטחונית, שכן חידושים טכנולוגיים ואחרים נותנים למעהב"ט יתרון איכותי על אויביה.

א. מממצאי הביקורת עולה, כי משהב"ט הזניח לאורך שנים את הטיפול בנכסי הקניין הרוחני שבבעלותו ובבעלות צה"ל. הזנחה זאת באה לידי ביטוי בעיקר בהיעדר מדיניות של משהב"ט בתחום הקניין הרוחני; היעדר הוראות מתאימות או מעודכנות לטיפול בהיבטים שונים הקשורים בנושא; והיעדר גוף המרכז את הטיפול בנושא במשהב"ט. זאת ועוד, לא זו בלבד שמשהב"ט איננו יודע מהו ההיקף המלא של נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו, למשהב"ט אין אפילו אמדן היכול לשקף באופן אמיתי ונכון את ההיקף האמור. בעיקר בולט הליקוי המתמשך של משהב"ט בניהול, במעקב ובפיקוח אחר נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט המפותחים על ידיו או במימונו, לרבות בתעשיות הביטחוניות, ואחר השימוש שנעשה בהם. לכך יש להוסיף, שלא תוקנו הליקויים המרכזיים שעלו במסגרת דוחות ביקורת ועבודות מטה שנעשו במשך השנים בעניין הקניין הרוחני של משהב"ט. כלל הליקויים האמורים פוגעים פגיעה ממשית הן ביכולת של משהב"ט לנהל את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו והן ביכולתו לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בקניינו זה.

נוכח המחדל המתמשך בניהול הקניין הרוחני במשהב"ט, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על מנכ"ל משהב"ט לקיים בדק בית יסודי בנושא זה. במסגרת זאת על משהב"ט לפעול ללא דיחוי ליצירת תשתית משפטית, ארגונית וכלכלית בנושא, שתאפשר ניהול נאות ומימוש כלכלי ראוי לנכסים אלה. בתוך כך לפעול, בין השאר, להשלמת המסד הנורמטיבי הנחוץ לשם כך; לתעד את נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט ושל צה"ל, ולנהל מעקב ובקרה אחר מיקומם, מצבם והשימוש שנעשה בהם, לרבות נכסים המצויים בתעשיות הביטחוניות - גדולות כקטנות; להגביר את המודעות לתחום ואת האכיפה במקרים שבהם נעשות פעולות בחריגה מהנהלים בתחום; ולהבטיח, כי ממוצה הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בנכסי הקניין הרוחני של משרד הביטחון ושל צה"ל, תוך שמירה על נכסי המדינה ועידוד המפתחים והיזמים.

משרד מבקר המדינה מציין, שמהתייחסות משהב"ט מנובמבר 2013 לממצאי הביקורת עולה, כי מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, הורה לגורמים הרלוונטיים במשהב"ט לנקוט פעולות לתיקון ליקויים משמעותיים שעלו בביקורת זאת. על משהב"ט לוודא שפעולות אלה, לצד פעילויות נוספות לתיקון הליקויים הנכללות בהתייחסות משהב"ט, יבוצעו כדי לאפשר ניהול מיטבי של הקניין הרוחני שבבעלותו.

ב. צה"ל לא הסדיר את ניהול כלל נכסי הקניין הרוחני שברשותו, הוא אינו מנהל מאגר סדור של נכסים אלה ושל השימוש שנעשה בהם, ואין בידיו נתונים המשקפים את המצב בפועל בצה"ל בתחום הקניין הרוחני, לרבות נתונים מדויקים ועדכניים על כמות, סוג ושווי נכסי הקניין הרוחני השונים הקיימים ברשותו. נוכח קביעת משהב"ט, כי הוא אמון על המדיניות בנושא הקניין הרוחני גם בצה"ל, על משהב"ט להנחות את צה"ל בדבר מדיניותו בתחום מכירת נכסי הקניין הרוחני שברשותו, לרבות המסד הנורמטיבי הנדרש לעניין זה והדרכים לניהול הקניין הרוחני בצה"ל המיועד למכירה. על בסיס אלה, על צה"ל להוציא פקודות והוראות מתאימות ליחידותיו העוסקות בנושא.

ג. משרד האוצר, באמצעות החשכ"ל האחראי לניהול נכסי המדינה, ובכלל זה נכסים בלתי מוחשיים, לא מימש את אחריותו ככל שהיא נוגעת להסדרת הקניין הרוחני במשהב"ט, לפיקוח על נכסי הקניין הרוחני הנמצאים ברשותו ולשימוש הנעשה בהם. זאת, למרות הערכתו של החשכ"ל, כי בנכסי הקניין הרוחני של משהב"ט גלום פוטנציאל כלכלי ניכר, ולמרות החלטתו למסד את תחום הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. על החשכ"ל לממש את אחריותו ככל שהיא נוגעת להסדרת נושא הקניין הרוחני במשהב"ט, ולקיים בקרה ופיקוח על נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט והשימוש הנעשה בהם.

...

תשלומי משרד הביטחון לספקים

תקציר

משרד הביטחון (להלן - משהב"ט) מתקשר עם ספקים לרכישת טובין, עבודות ושירותים, בעיקר על פי צורכי צה"ל. בסוף תהליך ההרכשה מגישים הספקים חשבוניות, המשמשות בסיס לביצוע תשלום על ידי משהב"ט. יחידות במשהב"ט ובצה"ל אחראיות, לפי העניין, לקליטה, לרישום, לאישור ולתשלום של חשבוניות המתקבלות מספקים. לפי הוראת הארגון של אגף הכספים במשהב"ט (להלן - אכ"ס), מתפקידיו העיקריים הוא לבצע את תשלומי משהב"ט "בסכומים, בתנאים ובעיתויים המתאימים".

תהליך הבדיקה והאישור לתשלום של חשבוניות הינו מורכב. ניהולו התקין של תהליך זה אמור לאפשר למשהב"ט לשלם לספקים במועד שעליו התחייב בתנאי ההתקשרות עמם, ובהתאם להוראות משהב"ט.

בשנת 2005 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא פיגורים בתשלומי משהב"ט לספקים (להלן - הביקורת הקודמת), שפורסמה בדוח שנתי 57א . אז צוין, כי בשנת 2004 פיגר משהב"ט בתשלום של כ-13.8% מסך כל החשבוניות, בסכום כולל העולה על 1.3 מיליארד ש"ח, וכי אכ"ס לא קיים מעקב שוטף אחר הפיגורים בתשלומים לספקים.

פעולות הביקורת

בתקופה שבין ינואר למאי 2013 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על תשלומי משהב"ט לספקים בשנת 2012, לרבות המעקב והבקרה אחר ביצוע התשלומים במועד. דוח ביקורת זה עוסק בתשלומי משהב"ט בשנת 2012 של חשבוניות במטבע מקומי (ש"ח) לכלל הספקים (כ-841,000 חשבוניות, בסך כולל של כ-15 מיליארד ש"ח), לא כולל התעשיות הביטחוניות הגדולות וגופים ממשלתיים . הביקורת נערכה במשהב"ט: באכ"ס, באגף ההנדסה והבינוי, במינהל ההרכשה והייצור (להלן - מנה"ר), ובאגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (להלן - אמו"ן). בדיקות השלמה נערכו בצה"ל: בחיל האוויר והחלל (להלן - ח"א).

עיקרי הממצאים

מעקב ובקרה אחר תשלום חשבוניות לספקים במועד

1. אכ"ס אינו מקיים בקרה ומעקב שוטפים אחר תשלומים ששולמו בפיגור לספקים; הוא אינו עורך דוחות לאיתור חשבוניות ששולמו בפיגור; ואינו מרכז נתונים של מועדי העברת החשבוניות בין הגופים, לצורך בקרה על עמידה בתקני הזמן לשהות חשבוניות בגופים השונים, כפי שנקבעו בהוראת היסוד של משהב"ט לטיפול בחשבוניות.

כתוצאה מכך, אין למשהב"ט מידע שלם ומרוכז על היקף החשבוניות ששולמו בפיגור, והוא אינו פועל באופן שיטתי וסדור לאיתור צווארי בקבוק בתהליך אישור חשבוניות לתשלום, לניתוח הסיבות לכך, ולקיום פעולות למניעת היווצרותם של פיגורים בתשלומים לספקים.

2. מערכת המידע של משהב"ט אינה כוללת בקרות מובנות, המזהות ומתריעות על חשבונית שמועד תשלומה מתקרב או שמועד תשלומה עבר, על פי מאפיינים שנקבעו.

היקף הפיגורים בתשלומים

המציאות של פיגורים בתשלום חשבוניות בהשוואה למועדים שנקבעו במסמכי ההתקשרות עם ספקים, שעלתה כבר בביקורת הקודמת, חזרה גם בשנת 2012. בשנה זו פיגר משהב"ט בתשלום של כ-10% מסך החשבוניות, בסכום כולל העולה על 3 מיליארד ש"ח (כ-21% מהסכום ששולם).

הטיפול בחשבוניות בתחום הבינוי

1. בשנת 2012 פיגר משהב"ט בתשלום של כ-4,400 חשבוניות שהיו בטיפולם של רכזי חשבונות בינוי באכ"ס (כ-25% מסך החשבוניות שהיו בטיפולם באותה שנה), בסכום כולל של כ-340 מיליון ש"ח (כ-15% מסכום החשבוניות שהיו בטיפולם באותה שנה).

2. המחוזות באגף ההנדסה והבינוי אינם מנהלים רישום על קליטתן ועל תנועתן של חשבוניות מתכננים ויועצים בין גורמי הטיפול השונים. על כן, אין ביכולתם לנהל מעקב ובקרה אחר תהליך הטיפול שלהם בחשבוניות אלה.

3. מבדיקה של חלק מחשבוניות קבלנים ששילם משהב"ט בפיגור נמצא, כי הטיפול בהן התעכב במחוזות או באכ"ס מעבר לתקני הזמן שנקבעו בהוראות. בחלק מהמקרים הטיפול התעכב בשני הגופים.

הטיפול בחשבוניות של קניות בהקפה

1. בשנת 2012 פיגר משהב"ט בתשלום של כ-9,300 חשבוניות של קניות בהקפה (כ-35% מסך חשבוניות אלה), בסכום כולל של כ-20 מיליון ש"ח (כ-38%).

2. באכ"ס לא קיים מידע מרוכז על מועדי קבלת חשבוניות של קניות בהקפה מהיחידות בצה"ל, והוא אינו מקיים מעקב ובקרה אחר הטיפול של היחידות בחשבוניות אלה, כדי לאתר את היחידות בצה"ל שבהן קיימים עיכובים משמעותיים בטיפול בחשבוניות אלה.

הטיפול בחשבוניות שירותי פרט במנה"ר ושירותי תברואה באמו"ן

1. בשנת 2012 פיגר משהב"ט בתשלום של כ-1,000 חשבוניות שבהן טיפלה המערכה לרכש שירותי פרט ביחידה להרכשת שירותים במנה"ר (כ-12% מסך חשבוניות המערכה), בסכום כולל של כ-24 מיליון ש"ח (כ-10%); באותה שנה פיגר משהב"ט בתשלום של 84 חשבוניות שבהן טיפלה מחלקת תברואה באמו"ן (כ-13% מסך חשבוניות המחלקה), בסכום כולל של כ-3.5 מיליון ש"ח (כ-9%).

2. מערכת המידע שבשימוש משהב"ט אינה מקושרת לחלק ממערכות המחשב המשמשות את יחידות צה"ל. כתוצאה מכך, אין לגורמים ביחידה להרכשת שירותים במנה"ר ובמחלקת תברואה באמו"ן מידע ממוחשב בנוגע למועד שבו יחידה בצה"ל קיבלה חשבונית מספק ואישרה אותה.

3. מעבר לכך, המערכה לרכש שירותי פרט במנה"ר ומחלקת תברואה באמו"ן אינן מרכזות נתונים על מועדי קליטת החשבוניות מיחידות צה"ל ועל מועדי העברתן לאכ"ס. בהיעדר ריכוז נתונים זה, נפגעת יכולת המעקב והבקרה על משך הטיפול בחשבוניות לספקים, לרבות איתור גורמים מעכבים. יצוין, כי מחלקת התברואה באמו"ן תיקנה חלק מהליקויים כבר במהלך הביקורת.

סיכום והמלצות

מערכת הביטחון היא גורם מרכזי המשפיע על פעילות המשק הישראלי. משהב"ט, כגוף שאחראי על תשלום תמורה לגורמים אזרחיים אשר סיפקו טובין או שירות לכלל מערכת הביטחון, מחזיק בעוצמה רבה והוא מהווה מקור פרנסה חשוב, לעתים עיקרי, לספקים אלה. יודגש, כי התחייבות כספית של משהב"ט מהווה התחייבות לתשלום של מדינת ישראל, ופיגור בתשלום, שמקורו בעבודה לקויה בגופי משהב"ט וצה"ל, אינו מתיישב עם מינהל תקין.

מהדוח עולה, כי קיימת תופעה חוזרת של פיגורים בתשלומי משהב"ט לספקים בהיקף של מיליארדי ש"ח; אין ראייה כוללת במשהב"ט של מצב הפיגורים בתשלומים, ונמצאו ליקויים בסדרי הבקרה בנושא זה: אין כללים ברורים לבקרה ולמעקב אחר תשלומים במועד לספקי משהב"ט, לא קיים הליך סדור של בקרה ומעקב על ידי אכ"ס אחר הטיפול בחשבוניות בגופים השונים, והבקרות במערכת המידע במשהב"ט על תהליכי הטיפול בחשבוניות ועל תשלום במועד מוגבלות ואינן יעילות דיין.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה קיום פיגורים בהיקפים משמעותיים בתשלומים לספקים, סוגיה שחוזרת על עצמה למרות הערותיו בדוחות ביקורת קודמים, זאת במיוחד נוכח חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין משהב"ט והספקים; חוסר איזון שעלול לגרום לכך שספקים לא ילינו על פגיעה בזכויותיהם ועל נזק שנגרם להם עקב פיגור בתשלום, וממילא משהב"ט לא יפצה אותם בעבור נזק זה. בנוסף לכך, מוסר תשלומים ירוד עלול לגרום לספקים להעלות מחירים, ובכך לגלם את תוצאות העיכובים בתשלומים.

על משהב"ט לפעול למיגור התופעה של פיגורים בתשלומיו. זאת, בין היתר, באמצעות קביעת כללים ושיטות לרישום, למעקב ולבקרה; ניתוח תהליכי העבודה לבדיקה ולאישור חשבוניות לתשלום; יצירת ממשק בין מערכות המידע שלו לבין המערכות הממוחשבות של יחידות צה"ל המעבירות אליו חשבוניות, שבהן ממשק זה אינו קיים; ובניית מערכת בקרה, מעקב ודיווח, שתיתן תמונה שוטפת ומלאה אודות הפיגורים בתשלומים, ועל ידי כך תאפשר הפקת לקחים, כדי למנוע עד כמה שניתן המשכו של מצב לקוי זה.

...

אירוע ההצפה בבת חפר - היבטים בהיערכות ובטיפול

תקציר

בשנת 1991, בתקופת אירועי האינתיפאדה הראשונה, הקים משרד הביטחון בגבולו המזרחי של היישוב בת חפר חומה נגד ירי שטוח מסלול מאזור טול כרם (להלן - החומה נגד ירי). החומה נגד ירי מהווה את אחד המקטעים של גדר ההפרדה (להלן - גדר ההפרדה), שהוקמה בין ישראל לבין איו"ש.

נחל שכם זורם מאזור העיר שכם, בתוואי החוצה את איו"ש בשטחי A, B ו- C לאורך של כ-30 ק"מ , מערבה לתחום מדינת ישראל ודרומית לבת חפר, ועד לנקודת השפך בנחל אלכסנדר שבעמק חפר. אגן ההיקוות של הנחל נמצא בשטחי איו"ש סמוך לבת חפר ומזרחית לגדר ההפרדה. בהתחשב בתוואי הגיאוגרפי של נחל שכם, האחריות לפעולות הניקוי והניקוז של הנחל נחלקת בין ישראל והרשות הפלסטינית. כפי שעלה, התושבים הפלסטינים באיו"ש המתגוררים סמוך לנחל שכם, נוהגים להזרים ביוב ולהשליך פסולת רבה לאפיק הנחל, ועובדה זו יוצרת מפגע קשה המחייב מפעם לפעם פעולות ניקיון וניקוז של הנחל.

ב-8.1.13, עקב מזג אוויר סוער מאוד וחריג, שבמהלכו ירדו גשמים כבדים במשך שעות רבות, עלה נחל שכם על גדותיו כתוצאה מכך שפסולת רבה שזרמה במורד הנחל נתקעה במעביר המים שבגדר ההפרדה ליד בת חפר. עקב עליית מי הנחל, הוצפו שטחים נרחבים הסמוכים לחומה נגד ירי, ובעקבות לחץ המים קרס חלקה הדרומי של החומה והאזור הדרומי של בת חפר הוצף, ונגרמו נזקים חמורים לרכוש פרטי ולתשתיות ציבוריות ביישוב (להלן - אירוע ההצפה).

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר - יולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות והטיפול של הגורמים המעורבים באירוע ההצפה בבת חפר: במערכת הביטחון - משרד הביטחון, מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (להלן - המתפ"ש), המינהל האזרחי באיו"ש (להלן - המנהא"ז) ומינהלת מרחב התפר שבמשרד הביטחון (להלן - מינהלת מרחב התפר); במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) ברשות ניקוז ונחלים שרון (להלן - רשות הניקוז שרון) ובמועצה האזורית עמק חפר.

בעקבות תלונה של תושב בת חפר, שהלין בפני נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה על טיפול רשויות המדינה ומשרד הביטחון למניעת האירוע ועל הסיוע החלקי שהושיטו לתושבים לאחריו, כטענתו, החליט מבקר המדינה על הרחבת הטיפול בתלונה לכלל ביקורת. זאת מחמת הפוטנציאל לפגיעה בחיי אדם באותו אירוע ועקב הנזקים החמורים שגרמה ההצפה לתשתיות ציבוריות ולרכוש פרטי של תושבים מבת חפר וגם כדי לשפר את ההיערכות של כל הגופים הנוגעים בדבר לטיפול באירוע חריג דומה בעתיד.

הביקורת התמקדה באירוע ההצפה באזור בת חפר ולא בדקה אירועים נוספים באזורים וביישובים אחרים, שנפגעו אף הם באותה סערת גשמים, וגם לא התייחסה לעניין הטיפול הפיזי והכספי בתושבי בת חפר והאזור, שבתיהם ורכושם נפגעו כתוצאה מהאירוע.

עיקרי הממצאים

א. פעולות הגופים המעורבים לפני האירוע

משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מרחב התפר - הגופים האחראים לטיפול בנחל שכם הזורם באיו"ש, וגם משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון - הגופים העיקריים האחראים לטיפול במקטע של נחל שכם ממערב לגדר ההפרדה, מודעים זה שנים לבעיות הניקוי והניקוז של הנחל בעונת הגשמים. ברם, לא נמצא, כי כל הגופים האמורים פעלו לפתרון הבעיה על בסיס תכנית כוללת, משולבת ומשותפת. הפעולות שנקטו אותם גופים, חרף היקפם וההשקעה הכספית שנבעה מכך, לא שימשו פתרון מערכתי לבעיית הנחל, ובמקרים רבים הם פתרו את הבעיה לטווח הקצר ובאופן "נקודתי".

ב. פעולות הגופים המעורבים אחרי האירוע

גם לאחר אירוע ההצפה טרם פתרו הגורמים המעורבים, בנושא זה, משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז, מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון, את בעיית ההצפה של נחל שכם באירועים חריגים. משכך, עולה חשש, כי אירועים דומים עלולים לפקוד שוב את האזור ולגרום לפגיעות בנפש ולנזקים חמורים ברכוש ובתשתיות. נוסף על כך, שיתוף הפעולה בין הגורמים המעורבים בנושא זה באיו"ש לבין הגופים המטפלים בתחום זה בישראל, ובעיקר משרד החקלאות ורשות ניקוז ונחלים שרון, לוקה בחסר.

בביקורת לא נמצא, כי משרד הביטחון ומינהלת מרחב התפר בדקו את עמידות גדר ההפרדה בפני לחץ מים במקרה של הצפה, ואף לא נמצא שהם דנו במציאת פתרונות אפשריים לחיזוק גדר ההפרדה ולמניעת קריסתה בעת עליית הנחל על גדותיו כפי שהיה באירוע ההצפה.

יתר על כן, מהתייחסויותיהם של משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מרחב התפר לאירוע ההצפה עולה, כי עמדתם היא שאין הם נושאים באחריות שלמה וכוללת לפתרון הבעיה של ניקוי וניקוז נחל שכם, וזאת, לטענתם, משום שנחל שכם זורם ברובו בתחומי הרשות הפלסטינית באיו"ש, ולכן האחריות בנושא זה חלה על הרשות הפלסטינית.

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי מתגובתו של מנכ"ל משרד הביטחון מאוקטובר 2013 למשרד מבקר המדינה בעקבות הביקורת עולה, כי לאחר אירוע ההצפה הוא הנחה לנקוט צעדים מעשיים לשם טיפול בבעיה והסדרת המצב. לאחר סיום הביקורת, בדצמבר 2013, מסרה מינהלת מרחב התפר למשרד מבקר המדינה, כי המינהלת כבר השלימה פעולות הנדסיות בגדר ההפרדה החוצה את נחל שכם בסמוך ליישוב בת חפר באופן שאמור למנוע את הישנות אירוע ההצפה וזאת כפי שהנחה מנכ"ל משרד הביטחון.

סיכום והמלצות

יש לראות באירוע ההצפה בבת חפר משל לבעיה רחבה יותר של ניקוז נחלים הזורמים מאיו"ש לישראל. לכן על כל הגורמים המעורבים בנושא זה, משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז, מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון, להפיק מאירוע ההצפה בבת חפר את כל הלקחים הראויים כדי ללמוד על הטיפול הדרוש בכל הנחלים הזורמים מאיו"ש לישראל. זאת, בפרט משום שהטיפול בעניין זה באיו"ש משפיע משמעותית על המתרחש בתוך ישראל, ועשוי למנוע או להפחית פגיעה אפשרית ביישובים הסמוכים לתוואי זרימת נחלים, ולפתור בעיות מתחום הגנת הסביבה.

משרד מבקר המדינה מציין, כי מאחר ששר הביטחון הוא השר הממונה מטעם הממשלה על צה"ל (שבמסגרתו פועלת מינהלת מרחב התפר), ומשום שהמתפ"ש כפוף לשר הביטחון, הרי שמשרד הביטחון הוא הגורם המתאים ביותר לרכז את הטיפול בנושא זה, במשותף עם משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון. זאת כדי להבטיח טיפול מערכתי, משותף ומתואם, וככל שניתן בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית.

כמו כן, על משרד הביטחון, בשיתוף הגופים המעורבים בבעיית הניקוי והניקוז של נחל שכם - המתפ"ש, המנהא"ז, מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון - לשקול יחדיו דרכים חלופיות כיצד לטפל באירועים של גשמי זעף הנצפים להיות חריגים במיוחד; וכדי להורות, על פי הצורך, על ביצוע פעולות נוספות כדי למנוע הצפות כדוגמת ההצפה בבת חפר, וכל זאת כפי שגם הנחה מנכ"ל משרד הביטחון באוקטובר 2013. על גופים אלה לדון במשולב בעניין הנדון כדי לגבש תכנית פעולה מערכתית רב-שנתית, משותפת ומגובת תקציב, אשר תבטיח טיפול הולם בבעיה של ניקוז נחלים בכל האזור כדי למנוע אירועים חריגים כדוגמת ההצפה בבת חפר. ככל שהדבר יתאפשר, כאמור, יש לפעול בנושא זה במשותף עם הרשות הפלסטינית.

מאחר שמשרד הביטחון החליט בעבר שלא להחליף את החומה נגד ירי מול בת חפר בקטע תקני של גדר ההפרדה, ומאחר שאגן ההיקוות של נחל שכם צמוד לחומה זו, על משרד הביטחון ומינהלת מרחב התפר, האחראית לתחזוקת גדר ההפרדה, לבחון אם יש צורך בשדרוג החומה נגד ירי, והאם ניתן לטפל בבעיה באמצעות פתרונות הנדסיים חלופיים; וזאת, על פי הצורך, במשולב עם גורמים מקצועיים דוגמת רשות הניקוז שרון.

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי מתגובתו של מנכ"ל משרד הביטחון למשרד מבקר המדינה בעקבות הביקורת עולה, כי הוא הנחה לנקוט צעדים מעשיים לשם טיפול בבעיה והסדרת המצב, וכי מתגובת מינהלת מרחב התפר עולה, כי היא כבר נקטה צעדים בנושא זה באופן שימנע אירוע דומה בעתיד, כפי שהנחה מנכ"ל משרד הביטחון.

...

פעילות משרד הביטחון להצגה ולהנחלה של מורשת הקרב של צה"ל ושל כוחות המגן שקדמו לו

דוח שנתי 57א (2006), עמ' 215; דוח שנתי 60א (2010), עמ' 261

תקציר

במשרד הביטחון (להלן - המשרד) פועלת יחידת מוזיאונים (להלן - היחידה). יחידה זו אחראית, על פי הוראות המשרד, להפעלתם של 12 מוזיאונים של המשרד הפרוסים ברחבי הארץ, והמציגים את התפתחות הכוח הצבאי של היישוב בארץ ישראל ושל צה"ל. במוזיאונים מוצגים אמצעי לחימה שונים, לרבות כלי רכב קרביים משוריינים, חפצים אישיים של לוחמים, תמונות ותעודות שונות. בשנת 2013 הועסקו ביחידה, לרבות ב-12 המוזיאונים, 52 עובדים (21 עובדים קבועים של המשרד ו-31 עובדים המועסקים בחוזה מיוחד), 15 חיילות ותשע בנות שירות לאומי. באותה שנה הסתכם תקציב היחידה לתפעול ולתחזוקה (לרבות הכנסות ממבקרים) בכ-6 מיליון ש"ח. תקציב זה אינו כולל את כלל ההוצאות הכרוכות בהפעלת המוזיאונים של היחידה, שמימונן נעשה מתקציבי אגפים אחרים של המשרד, כגון שכר עובדי היחידה, חלק מעלויות האחזקה ועלויות האבטחה.

ביקורת בנושא "פעילות משרד הביטחון להצגה ולהנחלה של מורשת הקרב של צה"ל ושל כוחות המגן שקדמו לו" נערכה בשנת 2005, וממצאיה פורסמו בדוח שנתי 57א (2006) של מבקר המדינה (להלן - הביקורת); ביקורת מעקב נערכה בשנת 2008, וממצאיה פורסמו בדוח שנתי 60א (2010) של מבקר המדינה (להלן - המעקב הראשון). משרד מבקר המדינה העיר אז, בין היתר, שעל המשרד ועל צה"ל לפעול ללא דיחוי נוסף לתיקונם של הליקויים שהועלו בביקורת ושטרם תוקנו.

פעולות ביקורת

בתקופה מאי-יולי 2013 נערכה ביקורת מעקב נוספת (להלן - המעקב השני) על ליקויים שהועלו בדוחות הקודמים. המעקב השני נערך במשרד: באגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (להלן - אמו"ן), במטה יחידת המוזיאונים ובמוזיאון "בתי האוסף" (לתולדות צה"ל).

עיקרי הממצאים

תפיסה מוזיאונית ומדיניות להפעלת המוזיאונים

לפעילות יחידת המוזיאונים השפעה על קהל היעד המתעניין במורשת הביטחונית של תקופת היישוב ושל צה"ל. בעבר התנהלה פעילות היחידה ללא תפיסה מוזיאונית וארגונית. המעקב השני העלה, כי ועדה שמינה מנכ"ל המשרד דאז, אלוף (מיל') אודי שני, בשנת 2011 גיבשה תפיסה מוזיאונית ומדיניות להפעלת המוזיאונים, אך

לא נמצאו סימוכין לכך שמנכ"ל המשרד אישרן. כמו כן, הן לא שולבו בהוראות המשרד.

מוזיאון צבאי-ממלכתי

מאז 2010 החל המשרד לנקוט פעילות להגשמת ההחלטה על הקמת מוזיאון צבאי-ממלכתי. באפריל 2011 אף הגדיר מנכ"ל המשרד דאז את הפרויקט להקמתו של מוזיאון צה"ל כ"פרויקט לאומי בעל חשיבות רבה לצה"ל ולמדינה". עם זאת, טרם נקבע מיקומו, ועדיין אין תמימות דעים בנוגע לאופן ההצגה של פרקים שונים בהיסטוריה של צה"ל.

מוזיאון "בתי האוסף" (לתולדות צה"ל)

ביקורות קודמות של משרד מבקר המדינה העלו, כי למרות ייחודו של מוזיאון "בתי האוסף", הוא לא תפס מקום מרכזי בין המוזיאונים של המשרד, והמשרד לא קיבל משך שנים את ההחלטות הדרושות בנוגע למיקומו, אופיו ותפקודו העתידי. בביקורת שנערכה בשנת 2005 ובמעקב השני שנערך בשנת 2013 נמצא, כי מוצגים בעלי ערך היסטורי אינם זוכים לטיפול משמר ולשיקום ועלולים להיהרס כליל.

דמי כניסה למוזיאונים

בביקורות הקודמות של משרד מבקר המדינה נמצא, כי המשרד גבה דמי כניסה למוזיאונים בלא שהיה לכך בסיס משפטי. המעקב השני העלה, כי הליקוי תוקן והנושא הוסדר בהוראות המשרד.

סיכום והמלצות

יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון אחראית להפעלתם של 12 מוזיאונים של המשרד הפרוסים ברחבי הארץ, והמציגים את התפתחות הכוח הצבאי של היישוב בארץ ישראל ושל צה"ל. לפעילות יחידת המוזיאונים, הנגזרת מהתפיסה המוזיאונית ומהמדיניות להפעלתם, השפעה על קהל היעד המתעניין במורשת הביטחונית של תקופת היישוב ושל צה"ל. לכן, לדעת משרד מבקר המדינה, על מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') דן הראל, לאשר תפיסה מוזיאונית וארגונית כוללת ומדיניות להפעלתה, ולתת להן ביטוי בהוראות המשרד.

הפרויקט להקמתו של מוזיאון צה"ל הוא פרויקט לטווח הארוך, לא רק עקב הצורך בתכנון ועיצוב התצוגה ולאחר מכן הבנייה, אלא, ואולי בעיקר, כיוון שהסיפור של צה"ל עדיין מתפתח, ואין תמימות דעים בנוגע לאופן ההצגה של פרקים שונים בהיסטוריה שלו. על כן, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על אף שמאז 2010 החל המשרד לנקוט פעילות להגשמת ההחלטה על הקמת מוזיאון צבאי-ממלכתי, על מנכ"ל המשרד לפעול לקבלת ההחלטות בסוגיות שטרם הוחלט בעניינן, דוגמת מיקומו של המוזיאון ואופן ההצגה של פרקים שונים בהיסטוריה של צה"ל.

זאת ועוד, הפריטים שבמוזיאון "בתי האוסף" אמורים להיות משולבים במוזיאון הצבאי-ממלכתי המתוכנן, ואלה שלא ישולבו יישמרו במוזיאון לשם "מחקר ולתצוגות עתידיות" (הדגש במקור) . משמעות הדבר, שבכל מקרה יהיה צורך לשקם ולחדש את הפריטים. על כן, על המשרד לעצור את הליך התפוררותם ולנקוט כבר עתה את הפעילות הדרושה לשימורם.

...