דברת שלמה - דברים

דברת שלמה - פרשת דברים

בחזרה למפתח הספר דברת שלמה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ספר דבריםעריכה

פרשת דברים

וידוי דברים - לצורך ביטול כח החטא (דרך אותיותיו)עריכה

רשימת שמות המקומות לרעהעריכה

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל
במדבר, בערבה, מול סוף,
בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב.
ברש"י -
לפי שהם דברי תוכחה, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהם,
לפיכך סתם הדברים, והזכירן ברמז -
מפני כבון של ישראל.
וצ"ל - מה מועיל הזכרת השמות, כשלא הוכיחן בפירוש?
א"כ, למה הזכיר אותם בחינם.

דברי המגיד דב בר ממזריטש - על וידוי וכח האותיותעריכה

אך העניין הוא דהנה שמעתי ממורי זלה"ה על הענין הוידוי
שצ"ל להזכיר מה שחטא
וצ"ל למה לא די בעזיבת החטא וחרטה בלב שזהו עיקר התשובה
והנה לפניו ית' גלוי מה שעשה
ואמר
כשאדם עושה עבירה הוא עושה בכחו וחיותו
וממשיך ונותן חיות שהם אותיות בדבר ההוא שעושה - גניבה או גזילה, או זנות וכדומה
ולכן, כשעושה תשובה כדת - צריך לומר הוידוי - שהם האותיות של החטא
- ואומר אותם בלב נשבר ובבכי
כי צריך לירד אחריהם למקום שהם שם - במדרגה התחתונה ומצומצם, הנק' עצבות ובכי
ולהעלות אותם אותיות משם - ע"י שאומרי' אותם בדחילו ורחימו לפני הבורא עולם ית"ש בדביקות גדול
ועי"ז פורחין לעילא -
כמ"ש בזוה"ק וכמש"ל בפ' משפטים ע"פ ראשית ביכורי כו' ע"כ

ציטוט המגיד בדברי רבי שלמה קרלינר - אות יו"ד בוידויעריכה

ואח"כ שמעתי מהמנוח הרב המאה"ג הקדוש החסיד המפורס' מהו' שלמה קארלינר זלה"ה
שאמר ששמע עוד ממורי זללה"ה על הדברים הנ"ל
שזהו לשון וידוי שיש בהן אותיות יו"ד -
שמביא האותיות לשרשן - שהוא היו"ד, שהוא שורש כל האותיות
כמש"ל כ"פ, ע"כ דפח"ח

התיקון באזכור המקומות בפרשתנועריכה

וכן גם כאן הזכיר כל המקומות בדו"ר ובדביקות גדול כנ"ל
והעלה את כל הניצוצות והחיות והאותיות לשרשן.

לשון 'אלה הדברים' - שורש הדיבורים ומשמעות פרשות ספר דבריםעריכה

אלה הדברים כו'
צ"ל דהל"ל וידבר משה אל כל ישראל כו'.

ארץ ישראל שורש הדיבורים והאותיותעריכה

אך הענין דהנה נ"ל דא"י הק' הוא שורש כל הדיבורים והאותיות הק' שנברא בהם העולם

כי ממנה נשתכללו העולם כמ"ש מציון מכלל יופי כו' כמש"ל בפ' שלח באריכות ע"ש והנה כל האותיות והדיובירם של כל העולם יש להם אחיזה באותיות התורה ולכן אמר משה אל כל ישראל כל המשנה תורה שהם כל האותיות והדיבורים של כל התורה קודם ביאתן לא"י כדי להעלותן כל הדיבורים הק' שתחת ז' עממין שהם כחות הקליפה שיהיה נוח לישראל לכבוש ולקחת אותם מידם וז"ש אלה הדברים שהם כל הדיבורים הקדושים שבמשנה תורה שהוא בחי' ארץ ישראל

פרשות השבוע הנאמרות בימי בין המצרים - לצורך 'המתקתם'עריכה

ואפש"ל שמטעם זה חלין הסדרות האלו בין מהמצרים צריך להיות: המצרים - לְמָתקָן להמתיק אותן
כי פנחס העלה כל הניצוצות שנפלו ע"י מעשה זמרי כנ"ל
ולכן טוב להזכירן שייעלו ג"כ כל הניצוצות של הגלות והחורבן
גם פנחס הוא אליהו שיבא בבי"א


גם פ' 'מטות הוא התרת נדרים - הוא ג"כ לתקן הדיבורים הנ"ל
גם פ' מסעי שהם המסעות והגבולין של א"י הק'
ופ' אלה הדברים שהיא משנה תורה - שהוא בחי' א"י כנ"ל
ועי"ז יתעלו כל הדיבורים הק' - שהם בחינת א"י
ויבא משיח צדקינו ויביא אותנו לארץ ישראל הקדושה במהרה בימינו אמן סלה:

סיחוןעריכה

אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי
צ"ל דהל"ל אשר ישב כבר בחשבון ולא אשר יושב - דמשמע לעת עתה.
אמנם לפי מה שכתבתי לעיל בפ' חוקת ע"מ שאחז"ל ע"פ על פסוק
ע"כ יאמרו המושלים בואו כו'

המושלים ביצרם, בואו חשבון - בואו ונחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ע"ש באריכות שעיקר נתינ' א"י לישראל לעבוד את הבורא ב"V שבו השרא' השכינה יותר מבכ"מ כמ"ש אוירא דא"י מחכים

ועבודת הבוא ב"ה נק' א"י ולכן כשם שתחלת כבישת א"י כבשו ולכדו חשבון ובנותיה כך המושלים ביצרם שהוא עבודת הבורא ב"ה שהוא ג"כ בחי' א"י - תחלת הכל יאמרו בואו חשבון - בואו ונחשב כו'

וכשהכה משה סיחון ועוג כך הכניע ג"כ קליפות סיחון ועוג שאינן מניחים לעבוד את הבורא ב"ה כי סיחון הוא לשון עיר וסיח כשחז"ל שם - שאינו מניח לחשוב כנ"ל ועוג הוא לשון צמצום כמו עג עוגה כו' ועי"י הכאתו אותם - בניקל לעם ד' להתגבר עליהם לעבוד את בוראו ב"ה ולכן אמר כאן כשבא להוכיחן אחרי הכותו כו' ר"ל ועכשיו הוא בניקל לכם להתגבר עליהם וז"ש אשר יוש בחשבון כו' גם לע"ע ואת עוג כו' אשר יושב בעשתרות שהוא ל' צוקין וחזקה וכן באדרעי ל' יד שמאל כשחז"ל וכולן כתובים באדרעי גבי תפילין דמארי עלמא ור"ל שצריך התחזקות לעבודת הבורא ב"ה וקליפת עוג מונע ואעפ"כ יכולים עם ה' להתגבר עליהן ולהכניען.

הרבה אתכם - ברכה מצומצמת לעומת ברכה בלי גבולעריכה

יי אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב
ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם כו'.
צ"ל למה אמר תחלה ה' אלהיכם כו'
ואח"כ אמר ה' אלהי אבותיכם כו'

ברכה פשוטה לאדם פשוטעריכה

אך הענין ד"מ לאדם פשוט נותנים לו מתנה ועטת וע"י איש פשוט
ולאדם גדול וחשוב נותנים לו מתנה מרובה וגדולה וחשובה
וע"י איש חשוב
כן גם מלכותא דרקיע למי שהוא במדרגה פשוטה - הוא מתברך במדרגה תחתונה
וכשהוא במדרגה יותר עליונה - הוא מתברך ממדרגה יותר עליונה

לפיכך, תחלה כשהיו ישראל במדרגה פשוטה - נתברכו ממדרגה תחתונה, הנקרא ה' אלהיכם

אמנם אח"כ, כשנתברכו ובאו למדרגה גדולה ועליונה, כמ"ש הרבה אתכם כו'
פרש"י ז"ל הרים והגדיל אתכם כו'
- היה צריך לברך אותם ממדריגה יותר עליונה
וז"ש ה' אלהי אבותיכם יוסף כו' 'אלף פעמים כו' ויברך כו'
מהו שוב ויברך אתכם כו'
אלא א"ל אמרו לו (בני ישראל): משה, אתה נותן קצבה לברכותינו?!
א"ל אמר להם (ענה להם): זה משלי, אבל הוא ית' יברך כו'
הקשה בס' ש"ח:
א"כ ל"ל ברכתו, כיון שהקב"ה בירך אותם בלי קצבה ע"ש מה שתירץ.
ונראה לי פשוט
דהנה, אמת שברכת ה' ב"ה הוא בלי גבול.
אמנם הברואים אינם יכולים לקבל גודל השפעלתו הא"ס
ע"ד שצריך להתצתמצם שיוכלו להתקבל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.