פתיחת התפריט הראשי

דברי דוד על רש"י שמות כה

פסוק בעריכה

ויקחו לי תרומה. לי – לשמי – כתב הרא"ם דאי לאו כן קשה דהכתיב אם ארעב לא אומר לך . ומזה הטעם עצמו פירש גם "ועשו לי מקדש" - 'לי לשמי', כי כתוב "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" עכ"ל. וקשה ע"ז דא"כ אם נפרש לי לשמי לא קשה "הלא השמים ושמי השמים" כו', וא"כ קשה במה שאמר שלמה (מ"א ח, יט): "כי אם בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי" וגו' (שם, כז): "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" וגו', מה הקשה בזה הלא לשמי קאמר. וכאן לא קשיא מידי אם תפרש לשמי. ונלע"ד דרש"י יליף לה מן דוד ד"לי" 'לשמי'. דהא כתיב בשמואל "כה אמר ה' האתה תבנה ’לי‘ בית לשבתי" וגו', ואמר אח"כ "והקימותי את זרעך אחריך" וגו' "הוא יבנה בית ’לשמי‘" וגו' הרי הבן קם תחת אביו לאותה מצוה, וא"כ גם לי האמור באביו הוי ממש מה שנאמר בבנו. ע"כ גם כאן דמיירי ממקדש "ועשו לי מקדש" ג"כ 'לשמי' קאמר, ואם כן הוא הדין בתרומה, דהא תרומה היא צורכי בנין המקדשץ וכן "מזבח אדמה תעשה לי" פירש"י 'לשמי' הוא גם כן בכלל מקדש (כנ"ל):

תקחו את תרומתי כו'. י"ג דברים כו' – דהיינו זהב וכסף ונחשת ג' תכלת וארגמן ותולעת שני נחשבים לאחד אלו הג' מראה צמר הם, נמצא שיש כאן ד', ושש ועזים ועורות אילים ועורות תחשים ועצי שטים ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים שהם שבעה מינים, הרי י"א, ואבני שהם ואבני מלואים שהם שתים הרי י"ג. והגור אריה הקשה ע"ז דהא לקמן אמר דשש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני הרי ד' מינים כו', אלא צ"ל דאבני שהם ומילואים הנשיאים הביאום כמ"ש בפסוק לקמן, וכאן אמר נדבת כל אחד ואחד. וצ"ל דמ"ש בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים פירוש בשמים גם לקטורת הסמים, ואין פירושו הסמים לקטורת דא"כ הוה להו י"ד מינים עכ"ל. וק"ל דהא מנה רש"י י"ג דברים הצריכים למשכן ואבני שהם ומילואים ג"כ נצרכים מה לי שהנשיאים הביאום מ"מ הציווי היה ג"כ על כולם אלא שנתקיים ע"י נשיאים, וצ"ל דעורות תחשים אינו מן החשבון הי"ג הבאים מן כל מי שנדבו לבו דהרי לא היו תחשים אלא לפי שעה שנבראו לצורך המשכן, וגם עצי שטים אינו מן המנין כי יעקב הכינם לצורך המשכן וצוה שיקחו אתם, ונדבה אין שייך אלא במה שהאדם יש לו לצרכו ומפריש ממנו למשכן, מה שאין כן באלו (כנ"ל נכון).