גר"א על ספר יצירה/ו
א
עריכהאלו הם שלש כו'. והן כלל כל הספירות ג' אמ"ש בכח"ב ובינה כולל אותם כידוע והוא בסוד הראש, וז' כפולות בז"א ו"ק עם עט' הברית ז' והוא כנגד הגוויה ששם הלב ת"ת, י"ב פשוטות במלכות עומדת על י"ב בקר י"ב שבטים דילה י"ב שערי ירושלים ג' בכל רוח דפ"ג כנ"ל והוא כנגד הבטן שנקראת בטן בטנך ערימת חטים כו' ושם בנינה. ובכ"א יש בו כל הכ"ב אותיות וע"ס, כי במוח ל"ב נתיבות כידוע עשר ספירות כולל הראש כידוע וכ"ב אותיות ג' אמ"ש מים במוח אויר בקרומא דאוירא אש בנפש היושבת על הכסא, ז' כפולות בז' שערים כנ"ל, י"ב פשוטות בי"ב נימין שהן י"ב מזלות וכל השערות הן כל הכוכבים כמ"ש בתי"ח מנהון בנימין דאינון ככוכביא ומזלייא דל"ל חושבנא ועוד נימא הכולל כל י"ב נימין התלי כמ"ש לקמן, וכן י"ב ארחין בראש י"ב ארחין שעושה החמה ברקיע והראש הוא רקיע כמ"ש במ"ב, וכן בלב יש בו ל"ב נתיבות כמנין ל"ב אלהים דמעשה בראשית וכולל כל הע"ס ויש בו כ"ב אותיות ג' אמ"ש אש ליבא נור דליק מים ריאה רוח דנשיב בכנפי ריאה רוח, וז' כפולות ו' פרקי ידים וגופא [ששם הלב ת"ת], וי"ב פשוטות ו' כנפי ריאה עם וורדא כמ"ש בזוהר שהוא דוגמת היסוד זעירא לכן גניז בכיס וד"ל ו' עיזקאין דקנה זהו בגוויה, ובבטן ג"כ כולל ע"ס שראש גויה בטן הן בינה ת"ת ומלכות שבכ"א ע"ס והן ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י וג' אמ"ש כבד בו אש הטבעי וקורקבן בו מים לכן הוא מבשל והמסס רוח בו יתילדו רוחות בבטן כידוע, וז' כפולות ו' פרקין של הרגלים וברית, וי"ב פשוטות י"ב מנהיגים כנ"ל וז"ש הארץ על י"ב עמודים עומדת הארץ הוא הבטן כמ"ש בפ' ג' ארץ בעולם ובטן בנפש ועל י"ב מנהיגים עומדת וי"א על ז' עמודים הן ו' פרקי הרגלים עם ברית וי"א על עמוד אחד וצדיק שמו ברית שבטן הוא מלכות והיא עומדת על הברית עטרת הברית אשת חיל עטרת בעלה כידוע, נמצא כל אחד כולל בחבירו אלא דחשיב בכ"א עיקרו שלו בראש אש וכן בכולם. ואלו הכ"ב הן בכ"ד כי בגשם ג' מרחקים ג' אמ"ש, וששה שטחים ונקודה הפנימית ז' כפולות, וי"ב גבולי אלכסון כנ"ל, ובצינורות כ"ב כנ"ל ג' וז' וי"ב ובעש"נ ובספירות, ובשמות שם ע"ב הוא ג' אמ"ש כידוע ויסע ויבא ויט כמ"ש בתז"ח, ושם של מ"ב הוא בז' כפולות כידוע ז' שמות בז"ת וכל אחד כלול מו"ק שלכן נקראו [כפולות] כי בשם ע"ב הוא כל שם מג' אותיות וכאן כל שם מו', ושם של י"ב, ובשם הוי"ה במילואו יו"ד ג' אמ"ש והן ג"ר י' כתר ו"ד דו פרצופין סו"ב ובהן אותיות שלימים שהן אמות כו' ה"א הוא ו"ק ועם א' שבתוך הוא"ו הוא ז' כפולות כמ"ש בתז"ח ובשם ב' ההי"ן שהם ב"פ ו"ק כמש"ל וא' משלמת לשניהן לכן הן כפולות, ו"ו הן י"ב פשוטות ונק' אלו פשוטות כי הוא עם מלואו אבל בפשוטה אין בשם רק ו' אחד אכן ה' כפולה ועם י' אותיות של השם הוא ל"ב, וכן בספירות החיצוניות הוי"ה פשוטה כ"ב והפנימים במילואו ע"ס ל"ב כנ"ל, וכן בכ"ב אותיות נפש בשיתופא דגופא והיא הנשארת בגוף ונקודות עשר נקודין הרוח כמו שאין תנועה לגוף ונפש בלא רוח כן לאותיות עם נקודות, וכן בכל גשם יש בו פנימיות המקיים אותו בגדרו וכלול מע"ס והוא נפשו בסוד השם המתפשט בכולם כמ"ש ואתה מחיה את כולם: ויצאו מהם שלשה אבות אויר מים אש ומאבות תולדות. כן הוא בעש"נ, ובעולם קודם אמ"ש יסוד כ"ד שכוללין ברוח ואח"כ אויר מים אש הפרטים שהם רוח מרוח כו' והן אבות ואחר כך תולדות שמים וארץ ואויר מכריע בינתים כמ"ש בפ"ג משנה ב' ויצאו מהם וכו' והם וכו' ומאבות וכו', וכן בשנה, וכן בנפש, ג' אמ"ש השרשים ואויר מים אש שבאדם וראש ובטן וגויה כי מכל דבר נולדו ב' דברים רוחני וגשמי מאמ"ש אויר וכו' וראש כו' וז"ש בפ"ג המליך אות א' ברוח וכו' וחתם בהן אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש וכן ב' בחכמה ועין ימין בנפש וכן בכולם. וז"ש שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים וצבאותיהם שהם ג"כ אבות ותולדות וכן בנפש כנ"ל וכן בגבולי אלכסון שיחה ברגל ימין כו' כנ"ל: וראיה לדבר. שהכל נחלק לג' וז' וי"ב עדים נאמנים בעש"נ. כמ"ש ע"פ שנים עדים או שלשה כו' שלפי הפשט שע"י ג' מתקיים יותר והם נקראים עדים נאמנים וכן נאמר טובים השנים מאחד כו' והחוט המשולש כו' ובכ"ד אמרו דאתחזק בתלתא זמני וז"ש אם מתקיים העדות בשנים כו' ליתן שכר כו' וכשם כו' ומנין שאפילו מאה, דה"א דוקא ג' שמתקיים העדות יותר בהם כנ"ל, וז"ש כאן עדים נאמנים בג' עדים בעש"נ: ושנים עשר חוק ושבעה ושלשה. ר"ל כי אף אם יתחזק דבר אחד תלתא זימני מ"מ לא יתחזק בשאר אבל אם יתחזק ג' דברים אז בודאי יתחזק וז"ש ושנים וכו' ג' דברים שכולם מכוונים הוא ראיה שהשאר כמו ע"ס וכן איברים הפרטים שכולם זה כנגד זה בעש"נ כידוע שלכן נקרא עולם קטן וכן בש"ד כולם הם כמו בספירות ובמלאכים ובכל היכלות ועולמות ואף ביסודות הפשוטים ובדצח"מ אלא שבהן בכח כמו טיפת הזרע כל האדם בו בכח: [עוד בליקוטיו. אלו הם כו' ותולדותיהן וששה רוחות ונושאיהם, כצ"ל: ראיה לדבר כו'. שהכל בג' ג' בין באורך בין ברוחב עש"נ אמ"ש וז' וי"ב בכולם והן עצמם מחולקים ג"כ בג' ג' כמש"ל שלש אמות אמ"ש כו': [הוא ליקוט על מ"ש במשנה ב' להלן] מ"ם דוממת כנ"ל וכן הוא בעש"נ בהראש הפה שורקת ומדברת בקול והבטן דוממת אין בה רוח כלל והגויה בה קלא דלא פסיק ונהר יוצא רוח מכריע בינתים, וכן בעולם הארץ דומיה כו' יורדי דומה והשמים מספרים כבוד אל תמיד וכמ"ש בפ' ויקהל אלמלא דבני עלמא אטימין ליבא וסתימין עיינין לא יכלין למיקם מקל נעימותא דגלגלא דשמשא כו' וכן אמרו בגמרא. ובאויר בעה"ז רוח מכריע כו' קלא פנימאה אינו נשמע וג"כ אינו תמידי, ובשנה חום כולם מהלכים ומרגשים ובימות הגשמים נחת גדודיה וביד כל אדם יחתום (פי' מבלי לצאת מפני הגשמים), וברוח רויה מכריע יש כו' וכ"ה בכולם]: ושלשה ופקדן בתלי וגלגל ולב. שהן מנהיגין את כולן להורות שהכל יוצא משורש אחד וכן אמר לקמן במשנה ה' א' ע"ג ג' ג' כו' וכ"ה בכ"ד שא' כוללם והוא ע"ג ג' וג' כו': תלי. הוא התנין במזלות שע"י יצאו כל המזלות וע"י יבאו וע"י כל החילופים במהירות ובאיחור ועמידת הכוכבים והילוכם לאחור והוא כולל כולם ולפי שלא ידעו בו הפילוסופים והתוכנים נשתבשו במהירות ואיחור הכוכבים וכל הנ"ל וש"ד וגזרו שהגלגל חוזר ומזלות קבועים ונצרכו לגלגל הקפה וליוצא מרכז ודברים זרים והכחישו דברי רבותינו ז"ל בחלוני רקיע אבל ע"י התנין במזלות יתורץ הכל והוא נעלם כמו לב, וכן לב ע"י מתנהגין כל האיברים והוא נעלם בתוכם וע"י יצאו וע"י יבאו, וכן מהירות האיברים ואיחורם וכל הנ"ל הכל ע"י הלב כמ"ש חשבתי דרכי ואשיבה רגלי כו' חשתי כו' ואמרו איזה דרך ישרה כו' איזה דרך רעה שיתרחק כו' רואה אני כו' והן א' שבתוך הוא"ו בתוך י"ב מזלות ב' ווי"ן בתוך י"ב מנהיגין כמ"ש בתיקונים ו' ת"ת ו' יסוד א' בינה ליבא: וגלגל. אינו גלגל הכוכבים רק היקף החמה שע"י נעשית השנה וע"י היקף החמה עושין לפעמים י"ג חדשים להשלים עם החמה והוא ג"כ א' הנ"ל, וכנגדם הם י"ג תקוני דיקנא וי"ג קוצי דשערי וי"ג נימין וי"ג אורחין וי"ג מדה"ר וי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן וע"י הי"ג נעשין כולם אח"ד שהוא בגי' י"ג, וכן מתייחדין ע"י שבעה ושלשה, ובכולם הוא מכריע בג' אמ"ש הגויה ששם הלב ובז' שערים הפה כי פומא וליבא חדא נינהו ולכן כל המדבר אחד בפה ואחד בלב כו':
ב
עריכהג' אמות וכו' אש למעלה. בכולם בעולם שמים למעלה ובשנה החום ניסן ר"ה לחדשים כנ"ל ובנפש הראש, וכן מים למטה ואויר כו' הוא כן בכולם כנ"ל:
וסימן לדבר המים נושא את האש כצ"ל. ר"ל אם תרצה לידע את הדבר הזה ראה במים ואש שלנו שאין להם שלום וכששופכין מים ואין יכולין להיות יחד כי הם שני הפכים יורד המים למטה והאש למעלה וזהו כבוי שעולה לשרשו ונשאר המים ואם היה מים למעלה מאש היה להיפך ובהיפוך מש"א מים ע"ג אש וזהו משא שמשא הוא היפך של נושא שא"א לסבול כמ"ש בזוהר משא דבר וכו' מטולא לביש, וכך הן שאדם קר הוא רחמן כו' וחם הוא כעסן שרחמן יכול לסבול את הכעסן אבל בהיפוך לא כמ"ש (ר"ה כ"ט א', תענית כ"ז א') עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי כו' ולכן אמרו הקב"ה שהוא בתכלית הרחמים נושא הכל:
מ"ם דוממת שי"ן שורקת. כי בומ"ף הן אותיות השתיקה בסגירת הפה והמ"ם יותר מכולם וזסשר"ץ הם אותיות השריקה והשי"ן יותר מכלם ואחה"ע הוא בפתיחת הפה אבל לא בשריקה וא' יותר מכולם קל וזהו מכריע, ולכן נבחרו אלו האותיות, וכן מים דוממים ומה שהמים מרעישין בים הוא מכח הרוח שבקרבו והאש שורקת ומתנענע תמיד ורוח ממוצע, וכן מדת הדין שורק תמיד וצועק ומדה"ר שותק ומעלים עין ומשפט שהוא ממוצע מכריע, וכן מי שטבעו חם כעסן וצועק ורחמן סובל הכל ושותק ובינוני הוא מכריע, וכן בנפש הבטן לא קול ולא דבור ובראש הדבור ובגויה הקול מכריע, וכן בשנה ימות הגשמים שוקטים כל הדרכים והבריות וכן בכולם:
ג
עריכהתלי בעולם וכו'. שהוא קבוע וכולם חוזרים ובאים אליו ומשתחוים לו:
גלגל בשנה כמלך (על חומה) [במדינה]. לשמור העיר כן הוא שומר עתותי השנה קיץ וחורף וזרע וקציר כל תקופת השנה:
לב בנפש כמלך במלחמה. כמ"ש לקמן (במשנה ה') וי"ב עומדים במלחמה כו' כמ"ש שם, והם ג' מינים א' שהוא והמדינה יושבים שלוים ושקטים והוא מלך על כסאו, ב' שהוא שומר המדינה ומשגיח על צרכם, ג' שסבבם למלחמה וצריך להלחם על עצמו. והן עולם שנה נפש נגד אמ"ש, עולם שהם שמים כולם שלוים ושקטים וא"צ לשומרם ששם אין השתנות, ב' שנה אויר שם השתנות קיץ וחורף וכל העתים וצריך השגחה על הנהגתם, ג' ארץ שם נפש כל ההתהפכות וכל השינויים וכל המלחמות ופגעים, וכן בנפש התאוות והכעס וכל הד' מרות וחליים ומכולם אין מגיע הצער כמו ללב שהוא המלך וכל המלחמות בעדו, וכל אלו הג' בראש ובטן וגויה ואף שכולם כלולין זה בזה שאף בעולם ושנה דומה למלחמה שג' אוהבים ושונאים ומחיים וממיתים כמש"ל שגם הם מד' יסודות אינן רק כפי טבע השפעתם למטה, וכן כלולין כולם זה בזה כי גם הלב כמלך על כסאו כי ממנו יצאו חיים אל כל האיברים ואליו יבואו שבלילה בשינה כולם נאספים אליו מ"מ רובו במלחמה הוא צריך לשמור עצמו שלא יתגברו השונאים והממיתים עליו:
ד
עריכהגם את זה לעומת זה וכו'. כמו שי"ב מזלות בדכורא ו"ו כנ"ל כן בנוקבא י"ב בקר לכן י"ב צירופי הוי"ה בעד"א כ"ד צירופי אדנ"י במלכות שבה כלולה שלו ושלה כ"ד ספרים, וז"ש את זה לעומת זה י"ב שלו נגד י"ב שלה ז"ה בגי' י"ב לעומת ז"ה ג"כ י"ב שלכן נקראו שניהם זה בדכורא כמ"ש בזוהר זה וזאת וכן נוקבא ג"כ נקראת זה זה השער כמ"ש בתי', וי"ב מזלות נחלקין לד' מדרגות נגד ד' אותיות הוי"ה וד' אותיות אדנ"י שהן בחגת"ם, חסד טוב וגבורה רע אע"פ שאין רע למעלה מ"מ למטה מתעורר הרע וכן ת"ת טוב מטוב נמשך מחסד ומלכות רע בסט' יראה רעה, ועשה אלהים זה לע"ז בזווג פנים נגד פנים שאז החסד דידיה נגד גבורה דידה וזהו טוב לעומת רע וגבורה דידיה נגד חסד דידה וזהו רע לעומת טוב, וזהו סוד מיתוק הגבורות בזווג, ולכן בארץ בדרום תוקף החמימות מאש שבשמים כו' ובצפון קר יותר ממים שבשמים ושם הישוב אבל ת"ת ומלכות דידה נגד ת"ת ומלכות דידיה וזהו טוב מטוב רע מרע:
הטוב מבחין. עכשיו מפרש הפעולות של הד' דרגין ואמר הטוב דידה מבחין את הרע שלו והרע מבחין את הטוב שלו כי כשם שא"א לקבל רוב רעה כן א"א לקבל רוב טובה כמ"ש כעסת עליהם אינן יכולים לקבל השפעת אינן כו' ולכן היא ממתקת את הטוב והרע שלו בנטיה מעט שלכן אמרו במלכות ב"ד הרפה דינא רפיא, ואח"כ בת"ת ומלכות טובה שמורה וכו' שמשם החיים והמות ת"ת חיים ומלכות אילנא וכו' שת"ת ומלכות מנהיגין את העולם כמ"ש את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה שאף שת"ת ומלכות זה לימין וזה לשמאל מ"מ שניהן מכריעין הם אלא שזה נוטה יותר לימין וזה יותר לשמאל לכן בא ע"י כי שניהם הם ממוצעין כנ"ל [בליקוטיו, זה לעומת זה. וכן בס"א כל הל"ב עשר כתרין וג' קטירין צאן ועבד ושפחה וז' היכלין דס"א ז' מדורי גיהנם ז' רקיעין ז' ארעאין דלהון ז' כוכבים בס"א וי"ב נשיאים]: [עוד בליקוטיו, גם את זה כו'. כמש"ל פ"ב וסימן אין למעלה מענג כו' וכתב בפ' בראשית באתוון גליפין דר"א כו' וסימן א"ך ב"ך א"ל והוא כמ"ש במ"א כי הן כ"ב בתים מלמעלה למטה וברוחב הן א"ך ואמצעיתא הוא א"ל ב"ם וזהו א"ל, והנה ידוע בסוד סליק ונחית והנה הקצוות הוא א"ת ב"ש עד חציו ומשם ולמטה הוא בהיפך וכ"ה באלב"ם, והנה הימין הוא חסד דסליק ושמאל להיפך וז"ש בפ' נח בא לפני באתוון גליפין כו' דהוא אחור האחרון ולהיפך פנים הראשון אב הרחמים וזהו טוב לעומת רע ובחציו התחתון ג"כ כזה אלא לפי שמתחיל ל"כ מ"י וסדרן כ"ל י"ם והוא משמאל לימין לפיכך אומר רע לעומת טוב ובאלב"ם למעלה הוא טוב לעומת טוב דהכל בסליקו ומחציו ולמטה בהיפך והן ד' רגלי המרכבה וכמ"ש דימינא ושמאלא מתחלפים משא"כ באמצע כמש"ש, ואמר הטוב מבחין כו' טובה שמורה כו' כי ד' בחי' ב' האמצעים ו"ה הן המתנהגים בעוה"ז ו"תגל ה"ארץ. י"ה ימינא ושמאלא הן מנהיגי עוה"ב ג"ע וגיהנם אבל בעולם הזה השפעת כו' כעסת כו' והן ממוזגים כידוע וכמ"ש כי המים והאש הן מנהיגי עוה"ב גן עדן בנהר וגיהנם באש וכאן בחיים ומות רוח ועפר ובעוה"ז הוא בחילוף הטוב מבחין את הרע ר"ל שבוחן לרשע ונותן לו טובה וצדיק להיפך והוא הנסיון כידוע וזהו א"ת ב"ש כו' ולהיפך אבל בעוה"ב טובה שמורה כו' א"ל ב"ם וזהו את זה לעו"ז כנ"ל שימינא ושמאלא מתנהגים העוה"ב וכאן הוא בהיפך הטוב מבחין כו' וא"ל ב"ם בעוה"ב וכל שהוא יותר צדיק יותר נבחן ואברהם אע"ה שהוא ראשית דרגא דחסד נבחן יותר מכל וכמ"ש בב"ר (פנ"ה) משל לשתי פרות וכ"ה ברשעים להיפך ונבוכדנצר יוכיח ולכן נגד הא' הוא התי"ו וב' שי"ן ובאחור להיפך אבל בעוה"ב נגד הא' הלמ"ד ונגד הב' המ"ם כו' וכן באחור:
ה
עריכהשלשה כל אחד וכו'. עכשיו מפרש ג' וז' וי"ב עניינם היאך קשורים זה בזה כ"א לבדו, בנפש ראש ע"ג גויה וגויה ע"ג בטן זה על זה וכן בעולם ושנה כנ"ל:
ז' ג' מול ג' כו'. ר"ל עין ואזן ונחיר ימין נגד שמאל ופה באמצע מכריע בינתים וכן בספי' חסד נצח ת"ת נגד גבורה הוד יסוד ומלכות מכריע אבל ג"ר כולם רחמים גמורים, וכן הן זעג"ז בא"א כידוע וכ"ה בשנה ונפש:
ושנים עשר. שהן נחלקין לד' חלקים כנ"ל בד' אותיות הוי"ה שכל א' כלול מג' כנ"ל:
שלשה אוהבים. יו"ד חכמה וכן חסד דבה נחית חכמה:
שונאים. ה' בינה דמינה דינין מתערין וכן גבורה דבה נחית בינה כל אהבה הוא ממדת החסד וכל שנאה הוא ממדת הדין:
מחיים. ו' ת"ת אילנא דחיי:
ממיתים. ה' מלכות כנ"ל וכ"ה באדנ"י במילואו שכל אות מג' אותיות. ואוהבים ושונאים הוא בעוה"ב שלכך יצה"ר נקרא שונא אם רעב שונאך כי תצא על אויביך והרבה פעמים וכן להיפך, מחיים וממיתים בעוה"ז כמש"ל:
ג' אוהבים הלב והאזנים. שהן כלי התורה כמ"ש להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה וכיוצא בו והוא כלי חכמה ותבונה כי החכמה הוא דבר שמקבל ושומע מאחרים ותבונה הוא שמבין דבר מתוך דבר וז"ש בתחלה להקשיב ואח"כ תטה כו' כמ"ש (ברכות כ"ג ב', ע"ז י"ט א') לעולם ילמוד אדם ואח"כ כו' כי הלב לחשוב ולהנהיג א"ע והוא בא ע"י השמיעה כמ"ש בפ"ה כמ"ש לב נבון כו' ואזן חכמים וכמו שהלב עיקר כל הגוף כן האזנים ולכן אמרו (ב"ק פ"ה ב') חרשו נותן דמי כולו:
ג' שונאים הכבד והמרה והלשון. כל התאוה בכבד כידוע כמ"ש במדרש הנעלם ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא כו' הכבד אל הלב כו' עי"ש, ומרה כל הקנאה תלוי בה כידוע וז"ש (ב"מ ק"ז ב') מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מתלה שהיא מחלה כל גופו של אדם כמ"ש ורקב עצמות קנאה דא מחלה כו' ופת שחרית כו', והמעם כמ"ש שם למטה פת שחרית מוציא את הקנאה כו' וכן כל הי"ג מדות ששם הכל ענפי הקנאה שמבטלן. והלשון בו תלוי כל הגאוה והכבוד להתפאר עצמו ולגנות אחרים ולהתכבד בקלון חבירו והן שרשי כל המדות התלוין בלשון, ואלו ג' דברים הנ"ל הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם ר"ל מן עוה"ב והן ג' מדות של בלעם הרשע עין רעה קנאה, ורוח גבוהה כבוד, ונפש רחבה תאוה שתלמידיו יורשין כו':
שלשה מחיים הטחול ונקבי האף. כמ"ש אשר נשמת רוח חיים באפו. והטחול כל העוה"ז הכל בטחול כמ"ש השעה משחקת לו בטחול והיא משחקת לרשעים בעוה"ז שבו תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים כו' הטחול הוא לילה זהו לרשעים ולצדיקים הוא שמחה של מצוה שהואנר מצוה בלילה וביום ותורה אור:
שלשה ממיתים ב' נקבים. הם גדולים וקטנים. והפה שאם יסתם וכן עצירת הנקבים וכן המאכל בפה מאכלים רעים שהכל בא ע"י מאכלים רעים וכן אם יחסר לחמו על פת לחם יפשע גבר וכן בשנה ועולם באין מג' ג' אוהבים וז"ש שלשה כ"א כו' ז' כו' וכולם אדוקים וכן הוא בשם שא' כולל הכל הוא שם הוי"ה שכולל בא' כידוע, ג' אותיות יה"ו ג' אמ"ש, ו' צירופים (של יה"ו) וה' אחרונה באמצע ז' כפולות, וי"ב צירופי הוי"ה, וע"ס מילואו. וכן במשכן אמ"ש ק"ק ואהל מועד וחצר המשכן, ז' כפולות ז' נרות של מנורה [וי"ב הן י"ב חלות כמ"ש המחבר פ"א], וכן בכלה ג' קדושין האשה ניקנית וכו' וז' ברכות וי"ב דברים של יחוד חתן וכלה נגד י"ב דברים שאמרו השרוי בלא אשה וכלל כולן הן ל"ב, ושרשם במלוי מ"ה שי"ג הוא בכתר גי' אח"ד שהוא אל"ף וכן בכולם כידוע, וכל זה שבכל אבר לבד צריך לכמה צירופים והכל לפי הצירוף וכולן כלולין ואדוקין זה בזה. [עוד בליקוטיו שלשה כ"א לבדו עומד. שהם זה על זה כנ"ל בפ"ג והוא בסוד שלש נקודות חש"ח. ושנים עשר עומדין במלחמה שאין להם מכריע רק התלי שמנהיג את הכל כמ"ש למטה אחד ע"ג כו' והכל בג' ג' שלשה אוהבים וכו'. ג' אוהבים להקשיב לחכמה כו'. ג' שונאים הקנאה כו'. ג' מחיים אשה ריח ניחוח אשה ריח בב' דחוטם כמ"ש בפ' פקודי וכנ"ל וטחול ניחוח שהוא מקור השמחה ואלו ג' מחיים הרוח וריח ממוגמרים שעל האש שהוא בנקב השני ללב ושמחה הוא ענין בפ"ע ואינו מי"ב המנהיגים, ג' כו' מהר צועה להפתח כו', והנה כ"ה בהנהגת העולם בד' יסודות כל תאוה ואהבה בסוד המים כמ"ש חכמי המחקר וע' בס' הישר וכ' נמשך אחריך כמים, וכל שנאה וקטטה וכעס מצד האש, והחיוני ברוח רוח חיים באפיו, ומיתה בעפר וכן ואל עפר, וכן בד' רוחות העולם, ב' הם משמשים בעוה"ב וב' כאן, אהבה ושנאה שם חיים ומות כאן, ושם הוא ג"ע וגיהנם והנה ג"ע הוא כל הצחצחות הוא בנהר וגיהנם באש וכאן ברוח ועפר, וכ"ה בד' רוחות ג"ע בדרום גיהנם בצפון כידוע, ממזרח החיות במזל הצומח מהאופק והמות בו שקיעה כידוע ויאסוף רגליו כו', וכ"ה במזלות אהבה ושנאה כו' דפ"ג שכנגדן הוא המלחמה כידוע לחכמי החזיון, וכן בד' היסודות שלכן מים ואש הם מתנגדים וכן רוח ועפר שהם הפכים אהבה ושנאה כו' ונקשרים זה בזה ע"י חיבור כולם כמ"ש בר"פ וארא. שלשה אוהבים כו' וכ"ה בכל הז' חלקים בעולם כסף הוא אוהב שהוא מצוי לכל והוא קל בהוצאה וזהב שונא שאינו מצוי כ"א למקנה או למבחן או צפון לרב טוב הצפון ג' דרגין דצפון מצפון זהב וג' דרגין ביה נציץ כדהבא או סומקא או חשוכא והן ג' דרגין דזהב שניתן לאדם והכל בדין או מה רב טובך אשר כו' וכמ"ש בספר הבהיר הובא בזוהר סוף ח"א בעמוד האחרון לי הכסף ולי הזהב כו' שם של כסף בימינו ושל זהב שם בשמאלו אמר זה יהיה מזומן וקל להוצאה ועושה דבריו בנחת כו', וזה"ב הוא ימי קריאת התורה להיפך (ומ"מ נהירו דז' מאיר לה"ב משא"כ בלא ז' הוא חשיך והן כפולים כוללים זה בזה והן שתי בנות הב הב כו' ב' בנות דלוט ב' דמעות שמהם הדין מהספירות אבל זהב מאיר כנ"ל) והן [ר"ל ה' ב' מזה"ב הן הספירות דשמאל ר"ל הוד וגבורה שהן יום ה' ויום ב' וז' דזהב הוא שבת מלכות כו'. ש"ל] הספירות דשמאל ושבת הוא מלכות דסליק לבינה כידוע וכס"ף הוא בא"ב כסדר וענ"י הוא אותיות הקודם לכסף למפרע כל הדוחק כו' ונחשת הוא החיים נחש נחשת וראה אותו וחי וברזל הוא הממית כו' וז"ש לא תניף כי הברזל נברא לקצר והמזבח נברא להאריך ולכן נקרא מזבח הנחשת ונחש הוא ג"כ החיים חיויא דחייא והוא אליהו ז"ל קנא קנאתי לכן חי לעולם אלא שהנחש נתהפך ולכן כל המקנא אין מה"מ שולט עליו וכן בד' חיות שבדניאל אלא ששם הזהב (קפד"ם) [צ"ל קודם, ש"ל] כמדתו ובו היה בהמ"ק קיים]:
אחד ע"ג שלשה. וא' הוא התלי וגלגל ולב שע"י השי"ת עושה נפלאות אדון הנפלאות והוא מטה משה שהיה מסור בידו והוא הנהפך והסימן ה' מלך תג"ל הארץ:
ו
עריכהאלו הן כו' שבהן חקק כו'. ע"ס שפעלו על ידי כולן שהן כ"ב אותיות כמש"ל, וחשב עשר שמות של עשר ספירות, [אהי"ה י"ה הוא כ"ח] יה"ו אלהים הוא בינה כמו שכתב בזוהר הוי"ה בניקוד אלהים ואמר יה"ו שהוא בינה שכולל יה"ו, אלהים גבורה, יהו"ה חסד כמ"ש הוי"ה אלהים מדת הרחמים ומדה"ד וחשיב גבורה [קודם כמו ברקיעים מעון ומכון], אל שדי יסוד, הוי"ה ת"ת:
ועשה מהם כו', ר"ל מכ"ב אותיות אמ"ש וכפולות ופשוטות:
וצר. הוא צורת הדבר: [בליקוטיו. אלו הם עשרים כו' יה"ו אלהים יהוה כו'. הוא מוטעה, ואל שאחר צבאות צ"ל בין ב' אלהים ואלהים שאחר יה"ו והוי"ה שאחר שדי הן אינן בחשבון ואינם באים רק להורות על כללותן שיה"ו שבבינה הוא מנוקד בנקודת אלהים וכן אדנ"י מנוקד בניקוד הוי"ה אע"פ שנקוד בח"פ הוא לפי קריאתו אבל הוא רק בניקוד הוי"ה והוא מסוה משה בב' צדדין, והן רק עשרה שמות והן בכללן תשעה שם י"ה (צ"ל נ"ה) שם אחד כוללן צבאות כמ"ש בפ' ויקרא והן ל"ב אותיות:
ז
עריכהכשבא אאע"ה הביט כו'. ז' לשונות נגד ז"ת שעד כה הביט וחקר ועלתה בידו הבריאה במלכות שבה הבריאה:
מיד נגלה כו'. בג"ר וז"ש והושיבו כו' ונשקו כו' וקראו כו' אוהבו ובחירו בחו"ב והן ד' בתי תפילין והושיבו ונשקו וקראו ב' כאחד ב' דדעת והוא סוד קורא אני אליהם כו' ואח"כ מתפשטים בחו"ג, וג' בריתות בסוד וא"ו ברית הראשון במלכות וז"ש והאמין בברית הלב, ואמר וכרת לו ברית שהוא הקשר שבין ע"ס כמש"ל בפ"א משנה ג' ברית הראשון בין הבתרים לו לירש הארץ והוא בברית התורה בלשון וכמ"ש והאמין בה' כו' וצדקה תהיה כו' ושם נאמר שכרת לו הברית ואח"כ בברית המילה כרת לזרעו להיות לך לאלהים ולזרעך כו' וז"ש וכרת לו כו' והוא בנפש שיתופא דגוף וברוח בעוה"ז ובעוה"ב כמ"ש בתיקונים דתורה וברית ב' מגינים לאדם אחד בעוה"ז ואחד בעוה"ב כו' ע"ש וז"ש וכרת לו ברית בין וכו', ואמר וקשר כו' וגילה לו כו' והוא ע"ס הפנימיות שהן ל"ב והוא סוד ה' ליראיו בברית שם הבין כידוע והם כלולים זה בזה:
רעשן ברוח שערן בשבעה כו'. כצ"ל והן השבעה שערים וי"ב מנהיגים כמ"ש. והנה בפ' בהעלותך בז' קשרים והן כ"א וחו"ב כא' חשבינן דכחדא שריין כו' ולא מתפרשין, והנה כ"ב צינורות ידועין כ' צינורות וב' צינורות הוסיף עוד הרמ"ק דלא כמ"ש בפרד"ס והוא מחכמה לגבורה ומבינה לחסד וקצת מ' כן בזוהר שם אבל לפי אצילות המלכות דנה"י משתקיא מינה המלאך הגואל יברך את הנערים ותשקהו ותאמר כו' הוא ג' צינורות ממלכות לנה"י והוא מכוון וכבר כתבתי במ"א שי"ב גבולין לפי זה הוא מכוון שחו"ב ויו"מ שהם ב' הזווגים הם מעלה ומטה ג"כ ועוד דרך אחר שהדעת באמצע ומלכות למטה והנה מכתר ג' צינורות לחב"ד ומחו"ב לכל א' ב' צינורות מזה לחסד ומזה לגבורה ואחד לדעת ומדעת ג' צינורות לחג"ת ועוד צינור אחד מחכמה לבינה ומחג"ת לנה"י כסדרן והכל כסדר, והדעת הוא ברית הלשון [ויסוד, כצ"ל] הוא ברית המעור כי הוא הלויתן ועושה הגוף וברית א' כמ"ש בפ' תצא ואלו ב' הבריתות הן יסוד הכל זה להוליד בגוף וזה להוליד הרוח וכמ"ש (ב"מ ל"ג א') דרבו קודם לאביו שזה כו' ולכן זה הברית במעשה וזה בדבור שהן כוללין התורה והמצות ועליהן נאמר אם לא בריתי כו' וברית כולל תרי"ב מצות והוא הכוללן. [בליקוטיו, כשבא אברהם אבינו ע"ה הביט כו'. ז' לשונות ז' ימי הבנין שבהן מותר ההסתכלות:
ואת הנפש. כמ"ש ושמרתם ועשיתם כו' שאמרו (סנהדרין צ"ט ב') כאלו עשה התורה:
מיד כו'. כ"א בזאת יתהלל כו' שכולן הן בג':
וגילה כו'. כמ"ש סוד כו' ביסוד כמ"ש סוד ה' כו' ובריתו כו' שבלשון ובמילה כלולין כולם:
משכן כו'. הם ג' וז' וי"ב. שערן כו' ששבעה קבועות בראש ושמים ששם אש וכו', י"ב במנהיגים בנפש כנ"ל:
בס"ד סליק פירוש הגר"א על ספר יצירה בריך רחמנא דסייען