פתיחת התפריט הראשי

"שיר השירים אשר לשלמה וגו'(שיר א, א). ואמרו רז"ל (שהש"ר א, יב) מלך שהשלום שלו. וצריך להבין מהו הענין השיר דווקא למלך שהשלום שלו, ובשעת בנין בית המקדש.

מתחילה נקדים להבין מה היה דעת חירם מלך צור שעשה עצמו אלוה, ובדעתו היה כן באמת. ולכאורה קשה על אדם חכם כמותו, להטעות את עצמו כך. והלא אפילו טפש שבטפשים גם כן יכול להבין בעצמו איכות כחו בכל אבריו, שאם יפתח אחד מהם או יסתם, אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת, וכדומה. והאיך טעה בעצמו כל כך, לומר שהוא אלוה.

אמנם טעותו לא היה שהוא עצמו אלוה, רק טעותו היה לפי שראה בעצמו כל כך חכמה עושר וכבוד, אמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. ובעבור זה מעלה עליו הכתוב, כאילו עשה את עצמו עבודה זרה. וטעות זה נמצא בעוונותינו הרבים בין האנשים, אשר אינם משיגים לידע האמת, האיך שהקב"ה זן ומפרנס לכל, ומחיה את כולם רק ברוב חסדו בלבד. כמאמר הכתוב, וחנותי את אשר אחון וכו'. ואמרו חז"ל, אף על פי שאינו כדאי. אבל מי שלא מסתכל בכל זה לידע האמת, כסבור הוא בדעתו שכוחו ועוצם ידו, עשה לו ריוח ופרנסה. וגם בין הלומדים, יש הרבה שטועים בזה. כסבורים שבעבור טוב לימודם, ועסקם במצות ובמעשים טובים, מגיע להם כל טוב בדין. וכל אשר ה' נותן להם בענין בני חיי ומזוני, הכל בא להם מצד החיוב שחייב להם הבורא ב"ה, עבור עבודתם השלמה, ואינו מצד חסד ה' ב"ה חלילה. וזהו נקרא כוחי ועוצם ידי כמו שטעה חירם מלך צור, והעלה עליו הכתוב כאלו עשה עצמו עבודה זרה.

וזהו נרמז בפסוק, ולא יראה לך חמ"ץ. ר"ת ח'ירם מ'לך צ'ור. פירוש, שלא יראה לך אותו טעות שטעה חירם מלך צור, רק שכל אחד ידע בעצמו פחיתות עבודתו לה', שכל מה שעשה במצות ותורה, עדיין לא התחיל לעשות שום טוב, כפי מה שמחוייב לעשות. (ומה שעשה הטוב, גם כן אינו כראוי ואינו נקי מכל מחשבות זרות ופניות, אפילו דברים דקים ג"כ מקלקלים). ושכל מה שעבד, אינו מגיע אפילו לאחד מאלפים נגד טובת ה' וחסדיו המרובים, שעושה עמו בכל עת ורגעכי מי לנו גדול מיעקב אבינו ע"ה שהיה מרכבה לשכינה ועם כל זה כשראה חסדי השי"ת המרובים אמר קטנתי מכל החסדים, שהבין בעצמו האמת שכל הטוב שעושה ה' עמו הוא רק מצד חסדו ולא מצד החיוב, וזה הוא רק מגודל הכנעה ושפלות שהיה ליעקב אבינו ע"ה. וכן צריך כל אדם להבין זה בעצמו ולידע האמת, אשר הוא עדיין רחוק מהקדושה. וכל טוב אשר ה' עושה עמו, הוא רק מצד חסדו הגדול, ולא מצד החיוב. הן במילי דעלמא, הן במילי דשמיא - מה שיש לו שום השגה בתורה ועבודה, הכל הוא ברוב חסדו ית'. ומזה יהיה נכנע בלב נשבר ונדכה, ויקויים בו מאמר הכתוב, לב נשבר ונדכה וגו'.

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה