ברכת הגומל

ארבעה צריכין להודות שהם: חבוש, יסורין, ים, מדבר. וסימנם: ״וכל ה׳חיים׳ יודוך סלה״. צריך לברך בפני עשרה ותרי מנייהו דתנו הלכתא, וטוב להזהר שיהיו י״ב עם המברך וגם בהדי תרי רבנן הנזכרים, ואם לא נזדמן לו תרי דתנו הלכתא אפילו הכי יברך ואין לבטל הברכה בעבור זה, ונהגו לברך אחר קריאת התורה בציבור שעל הרוב נמצא שם תרי דתנו הלכתא (בא״ח עקב ב׳)

נוסח עדות המזרח: לפני הברכה אומר: אוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַֽנִי נוסח חב"ד: טוֹב: כל השאר: כָּל־טוּב:

והקהל עונים: אָמֵן. נוסח עדות המזרח: הָאֵל כל השאר: מִי שֶׁגְּמָלְךָ נוסח חב"ד: טוֹב, כל השאר: כָּל־טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל־טוּב סֶֽלָה: