ברכי יוסף על אורח חיים תרכט

סעיף ג

א

סיככה בהוצים וכו' שיש להם בית קבול וכו'. כ"כ הרמב"ם פ"ה, והרב שבות יעקב מ"א סי' ל"ג כתב, שהוא תמה על הרמב"ם תמיהה שלא הרגישו נושאי כליו ראשונים ואחרונים, דפ"ב דכלים כתב בבית קבול שנעשה למלאכתו אינו מקבל טומאה, והאריך בזה, ואשתמטיה דהרשב"א בתובה סי' קצ"ה ובמיוחסות סי' רט"ו? הקשה על הרמב"ם דכלים מדין חיצים נקיבות , וכן הקשה הרב המבי"ט בספרו קרית ספר, והרב יד אהרן תירץ ע"פ דברי התוס', ונעלם ממנו שקדמוהו הרב שבות יעקב והרב פרי הארץ ח"א דף נ'. שוב ראיתי במרכבת המשנה שכתב כדבריו ביד אהרן, ובסוף רמז תשובת הרב שבות יעקב, וכבר ישכיל אנוש שישוב זה בעד הרמב"ם הוא דחוק, וכמ"ש בספר מגן שאול בלשונות הרמב"ם דף ב'. ואני אמרתי בחפזי דטפי מעלי לישוב דעת הרמב"ם, אשר דיבר בקדשו הרב ראשון לציון דף נ"ג, ולעמוד על בוריין של דברים צריך ישוב, ומה שהשיג בספר מגן שאול על הרב שבות יעקב מסוגיית דף ט"ו כבר הרב גופיה תבריה לגזיזיה וקרא זה מהך סוגיא במהדורא בתרא סוף שבות יעקב ח"א דף ס' ע"א.

סעיף ד

ב

אבל אם נידק וניפץ פסולה. כתב הרב אליה רבה, דבספר תניא פסק דנידוק לבד פסול, והוא דלא כהרב פרישה שכתב דבניפוץ תליא, עכ"ל. וגם בספר אורחות חיים דף ק"י ע"ג כתב משם הר"י ן' גיאת דדייק ולא נפיץ או תרי ולא דייק, תרוייהו פסולין, אבל הריטב"א בחידושיו אסיק דדייק ולא נפיץ שרי.

סעיף י"א

ג

מסככין בפינוג"ו וכו'. כ"כ מרן בב"י מתשובת הר"ש וא"ח. ע"ש. ובספר שבלי הלקט הביא משם הרב העיטור בספר הדברות כדברי הרא"ש בתשובה, עיין שם סי' ק"ו דף מ"ז ע"א, וכן כתב נמי בספר תניא.