ברכי יוסף על אורח חיים קנה

דין א'. ויקבע עת ללמוד וכו' דיין הממונה לדון מותר לדון בעת הקבוע לו ללמוד ועולה לו ללמוד דדינא היינו תורה וה"ד כשאינו נוטל שכר לדון ומהאי טעמא נמי מלמד תינוקות בשכר אינו עולה לקביעות עתים לתורה הרב מורי זקני מהר"א אזולאי בהגהותיו כ"י מס' זכרון משה. ולפ"ז הלומד בישיבה בעת קבוע ומקבל פרס אותו הלימוד אינו עולה לקביעות עתים. ויש לחלק קצת: {הערה: מסתפינא טובא למימר דהלימוד בזמנינו דאדרבא מגרעות נתן, יען הוא אינו קובע העתים כלל אלא הכל נקבע על ידי ראש הישיבה, ואף גם זאת תוכן וסדר הלימוד. ואיי "קבעת עתים" קביעות דידיה. והלואי ואתבדה. [ואולי טוב היה אם יקלו העול הזה מעל הלומדים, ודי להם בעולה של תורה, ומאין המקור לחדשים מקרוב באו עושים כרטיס זמני כניסה ויציאה ולפי זה מוסיפים או גורעים מקצבת הלומדים, אטו מדידהו קא אכלי, ומאין הרגלים למנהג זה. הגם שכל כונתם ודאי לטובה, מכל מקום הדבר מוליד מגרעות בנפשו של הלומד, ויש דרכים להגביר חיילים לתורה גם אם לא ישוייהו לצומ"ר כפועל. ודי בזה].}