ברייתא דמלאכת המשכן יד

<< · ברייתא דמלאכת המשכן · יד

כיון שהיו ישראל חונים היה עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה ומחפה את האהל מבחוץ וממלא את המשכן מבפנים, שנאמר ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה׳ מלא את המשכן (שמות מ׳ ל״ד). וזה אחד מענני כבוד ששמשו את ישראל במדבר ארבעים שנה, אחד מימינם ואחד משמאלם ואחד מלפניהם ואחד מלאחריהם ואחד למעלה מהן וענן שכינה שביניהם, ועמוד הענן שנוסע לפניהם משפיל לפניהם את הגבוה ומגביה לפניהם את השפל, והורג נחשים ועקרבים, ושורף קוצים וסירים ומדריכם בדרך ישרה, וענן שורה באהל. 

רבי שמעון בן יוסי אומר כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נצרך אחד מהם לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה, אלא הֶאֱדִים - היו יודעין ששקעה החמה; הלבין - היו יודעים שזרחה החמה, ומסתכל בחביות ויודע מה שבתוכו, בטפיח ויודע מה שבתוכו, מפני ענן השכינה שביניהם, שנאמר כי ענן ה׳ על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם (שמות מ׳ ל״ח), ואף לעתיד לבא כן, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה׳ עליך זרח (ישעיה ס׳ א׳), ואומר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה׳ לאור עולם (שם), ואומר לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה׳ יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך(שם). מהיכן היתה שכינה מדברת עם משה? ר' נתן אומר מעם מזבח הקטרת, שנאמר ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על העדות אשר אועד לך שמה (שמות ל' ו'). רבי שמעון בן יוחאי אומר מאצל מזבח הקטרת, שנאמר ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה (שם). תלמידו של רבי ישמעאל אומר מאצל מזבח העולה, שנאמר עולת תמיד לדורותיכם פתח אוהל מועד לפני ה׳ אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם (שם כ״ט מ״ב). סליק ברייתא דמלאכת המשכן וכשם שעסקנו במשכן כן במקדש במהרה בימינו אמן