ברטנורא על התורה/בראשית/לד
ג עריכה
על לב הנערה דברים המתקבלים על הלב אביך בחלקת שדה קטנה וכו'. קשה מנא לו שאמ' לה דברים הללו י"ל לפי שכתו' בת יעקב וכתו' נשיא הארץ שלא היו צריכין ליכתב אלא שכתב לנו כן כדי לסמכו אל וידבר על לב הנערה להשמיענו שדבר אלה הדברים מהיותו נשיא הארץ כלומר שכל השדות היו שלו ושהיא בת יעקב כלומ' שהיה גר בארץ וצריך לקנות את הקרקע כדכתיב ויקן את חלקת השדה ומדחזינן שדחק הכתוב לסמוך וידבר על לב הנערה למה שאמר למעלה בת יעקב שמענו שאמ' אליה אביך בחלקת שדה קטנה כמה ממון בזבז וכו' כמו שפרש"י:
ז עריכה
וכן לא יעשה לענות הבתולות שהאומות גדרו עצמן מהעריות על ידי המבול פי' גדרות עשו חומר' יתירא לאסור הפנויה שהרי אין בני נח מוזהרין על הפנויה אלא שאסרוה עליהם מימי המבול:
כה עריכה
בטח שהיו כואבים פי' כדי שלא תטעה לפרש ויבאו על העיר היושבת לבטח כתרגום אונקלוס דהל"ל הכי לכך פי' בטח שהיו כואבים כלומ' שמלת בטח נופלת על שמעון ולוי. ומדרש אגדה בטוחים על כחו של זקן פי' בטוחים על זכותו של יעקב אביהם: הכזונה הפקר את אחותינו ית אחתנא קשה למה הוצרך לפרש כל זה. י"ל דהכי קאמר מגו דחזינן שתרגום את אחותינו ית אחתנא ולא עם אחתנא שומעין אנו שלא היתה ברצונה וכי אין לקרותה זונה בשביל כך. וא"כ זה שכתוב כאן הכזונה צריך אתה להוציאה ממשמעו ולפרשו הפקר ויהיה פירש הפסוק כן הכדבר הפקר יעשה שכם את אחותינו. ומהר"ר כתב שמעתי בשם מהר"ר פי"צין נ"ע שרש"י בא לישב מדוע הרגו בני יעקב את שכם ואת אנשי עירו דאם משום שזנה את אחותם לא נתחייבו מיתה שהרי אין בן נח מוזהר על הפנויה ולכך אמר הכזונה הפקר ר"ל שעשו ממנה כמו דבר הפקר כלומ' שגזל אותה והיינו טעמא שנתחייבו מיתה ובן נח מוזהר על הגזל ואזהרתן היא מיתתן ולכך כתב הכזונה בכ"ף הדמיון ולא כתו' הזונה ולכך אמר את אחותינו ית אחתנא ולא תרגם עם שאילו היה בעבור הזנות היה מתורגם עם ר"ל שזנה עמה ומה שהרגו את בני העיר מפני שלא דנו אותם כמו שכתב הרמב"ם בספר שפטים: