ברטנורא על התורה/בראשית/לב
ד
עריכהוישלח יעקב מלאכים מלאכים ממש מפרשין העולם דדריש ליה מנוטריקון מח"ני"ם "מאותן "חילות "נטל "יעקב "מלאכים. ולי נראה דדייק ליה משום דבכל מקום שנזכרה ראיית מלאך נזכר בה איזה דבור או אמירה או איזה מראה נבואה ולעיל לא נזכר מאומה למה באו אותן מלאכים ולכך אמ' בכאן שבאו כדי שישלח מהן יעקב מלאכים. מהר"ר:
ו
עריכהשור וחמור דרך ארץ לומר על שוורים הרבה שור וכו' פי' שאינו שם המין דאי הוה שם המין הל"ל בקר כדכתיב במקומות הרבה:
יח
עריכהלמי אתה שלמי אתה תרגום דמאן את וכו' עד והנה גם הוא אחרינו יעקב. צריך לישב מה בא להשמיענו כל זה האריכות במה הייתי יכול לטעות. ונראה שרש"י קשה לו לשון הפסוק שאמ' כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמור וכו' ואמרת מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו שכיון שהיו מדברים לעשו היה לו לומר מנחה היא שלוחה אליך אדו' ובעבור זה הייתי יכול לפרש שיעקב צוה לעבדיו כשידברו לעשו יראו את עצמ' כאילו לא יכירו אותו וע"כ אם ישאל להם למי אתה ר"ל למי אתה הולך בפשוטה של למ"ד ואמרת אנו של יעקב מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו והנה גם הוא אחרינו עשו שכבר עברנו אותו ואנו מוליכין את המנחה הזאת אל מקומו. אמנם זה הפי' אינו יכול להיות דאם כן מה להם להזכיר לעבדך ליעקב הרי לא שאל להם של מי הם ולכך פי' כל זה הפירוש מהר"ר. ואחרים כתבו שהייתי יכול לטעות ולפרש והנה גם העדר השני הבא אחרינו מנחה לעשו לכך הוצרך לפרש והנה גם הוא יעקב:
כב
עריכהעל פניו מדר' אגדה אף הוא שרוי בכעס וכו'. מקשין העולם מי היה שרוי בכעס עמו דקאמ' אף הוא דמשמע לשון רבוי ולכך מפרשין על פניו אף הוא כלומ' פניו זה ר"ל כעס כמו ונתתי פני. מהר"ר:
כג
עריכהואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן היתה וכו' עד ונענש יעקב לפי שמנעה מאחיו קשה אדרבא היה ראוי שתחשב לו לצדקה שמנעה מיד הרשע. י"ל שיעקב לרעה נתכוון שלא היה רוצה שאחיו יהיה צדיק כדי שלא יתקיים בו ברכת הוה גביר לאחיך ולפי' נענש:
כה
עריכהויותר יעקב לבדו שכח פכין קטנים וחזר עליהם. קשה מנא לו י"ל משום דצריך להוציא מקרא זה ממשמעו שאין לומר שנשאר יעקב לבדו יחידי כמשמעות המקרא דהא אמרינן המהלך בדרך יחידי ה"ז מתחייב בנפשו לכך אית למימר אל תקרי לבדו אלא לכדו כלו' על כדו והיינו ששכח פכין קטני' וחזר עליהן:
כז
עריכהכי עלה השחר וצריך אני לומר שירה פי' שהמלאכים אומר' שירה בכל בקר כדילפינן מדכתיב ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים: ברכתני הודה לי על הברכות שברכני אבא שעשו וכו'. קשה מנא לו תאמר שהיה מבקש שיתן לו ברכה אחרת. י"ל מדכתי' ברכתני משמע לשון עבר דהל"ל תברכני לכך פי' הודה לי על הברכות שנתברכתי כבר: